משה סיני, מנכ"ל 'רימון'- ביה"ס הגבוה למוסיקה: "אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה, הציבו אותנו מול דילמה קשה - האם ומתי לפתוח ללימודים את רימון? האם לאור המשבר העמוק ניתן להתחבר חזרה ללימודי מוסיקה כאשר אך לפני זמן קצר נגדעו בדם ובאש כל כך הרבה חיים ותקוות של דור צעיר בישראל דווקא בעיצומו של אירוע מוסיקלי כמו פסטיבל נובה? ראינו מצד אחד את הכאב והקושי של הסטודנטים, ומצד שני עד כמה החיבור לעשייה מוסיקלית חשוב להם.
קיבלנו החלטה אסטרטגית בכל זאת לפתוח את שנת הלימודים, אך בשתי פעימות. הפעימה הראשונה פונה לתלמידים שאינם במילואים, מתוך הכרה בחשיבות המוזיקה כזרז לחוסן לאומי, והפעימה השנייה לחיילי המילואים של רימון, שרבים מהם ביחידות לוחמות, ועבורם יצרנו סמסטר מיוחד שייפתח רק בסוף ינואר . פתחנו מולם ערוצי תקשורת, עודדנו את רוחם, והרגענו אותם במובן זה שכל לימודיהם יושלמו וחלומם להפוך למוסיקאים יהיה שריר וקיים.
ראינו כיצד החזרה ללימודים יצרה שינוי חיובי במצב רוחם של הסטודנטים, וגם של צוות המרצים. רבים מהם הפכו לפרואקטיביים והקימו חמ"ל התנדבות ברימון שכולל יוזמות כמו מופעים מול אוכלוסיות מפונים, יצירת מיזם של ד"ש עם שיר ללוחמים, עיבודים חדשים של שירים שמחזקים את הרוח והנפש ועוד. כל אלו היוו עדות ליכולת מופלאה של דור צעיר ורגיש להשתמש בכישרון המוזיקלי שלו כדי להביא נחמה ותמיכה בזמנים מאתגרים אלה.
בנוסף, פתחנו קורסים ייעודיים בחינם לתושבי העוטף ולמפוני הצפון, והחלטנו להפעיל את המערך הקיים ברימון של מאות סטודנטים העובדים בהתנדבות מול עשרות ארגונים בקהילה בערים שונות שזקוקים לתמיכה מיוחדת בעת הזו. ההתנדבות נעשית בקרב הלומי קרב, נפגעי נפש, אוכלוסיות נכים, והתמקדנו גם בחיזוק משפחות שכולות ובוגרי רימון שמשפחותיהם נרצחו ונפגעו. לכולם אנו מסייעים באמצעות מוזיקה, מתוך אמונה וידיעה שלמוסיקה יש את הכוח להפוך למקור לריפוי ונחמה עבור אלה שסבלו מאובדן, לסייע להתגבר על מצוקות וליצור מחר טוב יותר".