לפני חודש בדיוק, בסיום דיון גדוש אמוציות על מצבה הכלכלי העגום של אילת בוועדת הכספים, הוציא יו"ר הוועדה, משה גפני, דרישה לאוצר, שתוך ארבעה ימים יוצג בפני הפורום הנכבד מתווה פיצויים הולם לעיר, אחרי שלא נכנסה למתווה הפיצויים שאליה השתחלו באר שבע ואשדוד.
"אני מבקש לדעת כעת מה המעמד של אילת", סיכם גפני, "אנחנו צריכים להגיע למתווה בו ניתן להחזיק את העסקים, כי המתווה הרגיל לא פותר את הבעיה. אמרו שצריך החלטת ממשלה. אני מעריך שלא נוכל לעשות זאת בדרך אחרת, אלא אם כן אנחנו מוותרים על אילת, אנחנו מדברים על מענה עכשיו. אני מבקש תשובה תוך 4 ימים".
ארבעה ימים חלפו, חודש חלף - ומתווה אין. מה שכן קרה בשבועות הארוכים האלה, הוא קלאסיקה של טרטור, החלפת נתונים ושיחות ללא תכלית מבית מדרשו של האוצר ורשות המיסים, שסופה תגיע לשיאה היום, בישיבה מיוחדת נוספת של הוועדה שתוקדש לאילת.
אבל במקום שיוצג בה מתווה פיצויים לעיר עליו שקדו מיטב פקידי המדינה, תובא אליה תכנית הפיצוי האלטרנטיבית של ראש העיר, אלי לנקרי, שעייף מהסחבת והחליט לעשות מעשה לפני שהעיר מתפוררת לו בידיים, בתמיכתו של גפני.
במהלך החודש האחרון הציג לנקרי לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מנכ"ל המשרד, שלומי הייזלר, וראש רשות המיסים, שי אהרונוביץ, את הנתונים המדאיגים שיש בידו, ביניהם, אלה של חברת ריס, הבוחנת מכירות בחנויות זהות במרכזים מסחריים ברחבי הארץ, שמראים איך בכל הארץ חלה עלייה של 20% בפדיונות במהלך דצמבר, בעוד שבאילת המגמה הפוכה והמכירות יורדות בשיעור של כ-35%.
נתוני סליקת האשראי של חברת "שבא" קשים יותר ולפיהם, ההוצאות בכרטיסי אשראי באילת ירדו בכ-40% מאז פרוץ המלחמה, בעוד ברחבי הארץ, למעט הערים שפונו, חלה עלייה. לכל אלה נוספת אבטלה עצומה של 15% מתושבי העיר, מה שהופך את הצורך לטפל בה לבהול.
אבל הנתונים הקשים האלה לא ממש הרשימו את בכירי האוצר ורשות המיסים. לוואלה נודע, שאין להם שום כוונה לתת לאילת סיוע מיוחד. באוצר עדיין משוכנעים שמתווה הפיצויים לכלל האוכלוסייה מספק, ומבחינתם, שהעסקים יתמודדו בעצמם אם הירידה התלולה בכנסות.
"הם אמרו לי שם שיש להם נתונים אחרים", אומר לנקרי. "ביקשתי שיעבירו אותם אלי, אבל לא קיבלתי מהם אף נתון עד לרגע זה. מכיוון שאין לנו ברירה, אנחנו נבוא היום לוועדת הכספים עם מתווה אלטרנטיבי".
ומתווה הפיצוי שהוא מציע פשוט: השוואה לזה שקיבלו תושבי ב"ש ואשדוד, שם ההתאוששות בהוצאות האשראי ובמכירות המרכזים המסחריים עלו. אגב, גם באשקלון המופגזת, שעסקיה ספגו מכה קשה באוקטובר, ממשיכה להתאושש בקצב משביע רצון. אלא שבניגוד ליישובים במרחק 0-40 מהגדר, שהמתווה שלהם מוגבל, מוצע שלאילת יינתן פיצוי ארוך טווח, מכיוון שהפגיעה בה ממושכת.
"העיר בנויה על תיירים מתחלפים, מחזורי תיירות של 3-4 ימים. בחורף הזה, הכל מת. אין כנסים, אין פסטיבלים, אין הופעות או אירועי ספורט, אנחנו חוטפים טילים, אחד מהם נפל על בית ספר, ומאוימים באופן יומיומי על ידי החות'ים. השוני בין הקורונה למלחמה, הוא שכשפתחו את הסגר, כולם רצו לאילת כדי להירגע. עכשיו לאף אחד אין מצב רוח לצאת לבלות. אילת מתה, גסיסה בייסורים".
ברשות המיסים יגידו, שאתם יכולים לקבל פיצוי כמו כל עיר אחרת בישראל.
"אילת שונה, כי היא נשענת כולה על תיירות, כשברחבי הארץ רק חלק מהעסקים נפגעים ואצלנו מעל 80%. בנוסף, הפגיעה מתמשכת. אם זה היה רק באוקטובר, עוד אפשר היה לספוג את זה. אבל כשמדובר על שלושה חודשים ברציפות, כשהגרף עם הפנים למטה, הפיצוי שהמדינה נותנת לא יעזור.
"צריך להציל את העסקים האלה ולהביא פתרונות יצירתיים שיניעו את הכלכלה, כמו מתן שוברים למילואימניקים כדי שיבואו להתאוורר כאן, לתמרץ גמלאים להגיע לאילת, להחזיר את הפסטיבלים לאט לאט ולהניע מפונים לבצע רכישות. לקחנו כמה מיליונים מכספי תרומות, וחילקנו שוברים לארוחות צוהריים מסובסדות ב-15 שקלים למפונים. תוך שבוע נמכרו 55 אלף ארוחות ונגמר לנו הכסף. הצלנו 120 מסעדות ואם היו לנו עוד כמה מיליונים, יכולנו להציל גם עסקים אחרים.
"יש הרבה מה לעשות, רק צריך רצון ולא הרבה כסף. כי אם לא נשקיע עכשיו האילת מיליונים, נצטרך להשקיע בה מאות מיליונים בעתיד. בעוד חודש-חודשיים המפונים יעזבו את המלונות. ומה יקרה אז. הם ייסגרו ויפטרו כ-15 אלף עובדים והמדינה תשלם להם דמי אבטלה, דמי העברה, ואובדן הכנסות ממיסים. והכל בגלל אטימות ואדישות של מקבלי ההחלטות".
מרשות המיסים נמסר: "נתייחס לנושא בדיון בוועדת הכספים".
מהאוצר לא נמסרה תגובה.