העסקים בדרום הארץ, שספגו בחודשיים האחרונים פגיעה אנושה ובהם אלו שנסגרו זמנית או הקטינו את הנפח לתעסוקה מינימלית, הצליחו להתאושש במהירות בשבועות האחרונים עם העמקת המערכה. מוקדם יותר השבוע פורסם בוואלה כי שיעור העסקים שנפגעו אנושות עמד על כ-60% בתחילת המערכה וכעת ירד ל-10% בלבד בחודש החולף, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לעומת זאת, בצפון הארץ - מצב הביניים וחילופי המהלומות בערפל קרב סמיך מותירים את העסקים ללא שינוי בחודש החולף. 27% מהעסקים בסגירה זמנית או תעסוקה מינימלית, תמונת מצב מדאיגה שמשפיעה, קרוב לוודאי, על המשק כולו באזורים האלו. פגיעה שיקח זמן ארוך להשתקם ממנה. 25% מדווחים על פגיעה קשה בהכנסות, כשלמעלה משלושת רבעי מההכנסות לא התקבלו בעקבות המלחמה.
נוסף על אלו, גם ההוצאות בערים השונות מעידות על האזורים בהם חזרו לחיים - ובמיוחד על אלו שלא: לפי נתונים של שב"א, בקריית שמונה ובשדרות (ערים שפונו מתחילת המלחמה), הפגיעה בהוצאות גדולה ועומדת על 70%. גם בערים אליהן פונו התושבים סופגים פגיעה לא מבוטלת: ירושלים (6%), אילת (30%) ותל אביב (20%) - ערים שמכניסות לא מעט מתיירות בשגרה.
מנגד, דווקא אשקלון וערים אחרות בדרום הנמצאות במעגל שני לעוטף מצליחות להתחיל ולהתאושש, ולהגיע לאחוזי פגיעה נמוכים יחסית. חוץ מאלו, גם בערי המרכז החזרה לפעילות הושלמה עד כדי עלייה מהממוצע לפני המלחמה בחלק מהמקומות.
נתונים מדאיגים נוספים שפורסמו השבוע מעלים כי מפוני הצפון, שנפגעו קשות בחודשים האחרונים ויישוביהם נצורים ותחת אש, נמצאים בנקודת פתיחה חלשה מבחינת תעסוקה וכלכלה. נתונים של משרד העבודה הראו כי שיעור האקדמאים בצפון נמוך בהשוואה לשיעורם בכלל האוכלוסייה, והשכר הממוצע שלהם היה הנמוך ביותר.
נתון מדאיג נוסף שמטיל צל על יכולתם של תושבי הצפון לעבור את התקופה הכלכלית הקשה הוא שיעור נמוך משמעותית של עבודה מהבית בהשוואה לאזורי הארץ האחרים, כלומר כמות קטנה יותר של מפונים שיכולים להמשיך בעבודתם גם לאחר פינוי. נתתונים אלה מובילים למסקנה כי אוכלוסיית הצפון פגיעה יותר כלכלית וזקוקה לסיוע רחב על מנת לעבור את תקופת המלחמה.