נגיד בנק ישראל הוריד את ריבית בנק ישראל ברבע אחוז, בשינוי הראשון מאז מאי האחרון, והיא תעמוד כעת על 4.5%. זוהי ההורדה הראשונה של הריבית מאז מגיפת הקורונה ב-2020.
הנגיד קרא לממשלה להוביל מדיניות אחראית, לקצץ משרדים מיותרים והוצאות לא נדרשות, והזהיר כי "אי התמודדות כעת עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך".
הנגיד מתריע כי "על הממשלה לנקוט במהלכים התקציביים הנדרשים להתמודדות עם עלויות המלחמה ועם הגדלת תקציב הביטחון בשנים הבאות כדי להחזיר את המשק מהר ככל הניתן למסלול של צמיחה ולא להידרדר חלילה לשנים אבודות. העקרונות לכך הם ברורים: מיקוד בהוצאות המלחמה ומנועי צמיחה וויתור על כלל ההוצאות הלא חיוניות, ודאי אלו שלא תומכות צמיחה".
.
בנק ישראל מעריך כי העלויות התקציביות של המלחמה, הוצאות פלוס אובדן הכנסות, צפויות להסתכם בכ-210 מיליארדי שקל. בנוסף התחזית מניחה גידול פרמננטי בהוצאות הביטחון לאחר המלחמה בסך כ-20 מיליארדי שקל בשנה. לסכום זה מתווספות הוצאות ארוכות טווח הכוללות את השיקום על ידי מנהלת תקומה וגידול בהוצאות הריבית, כך שסך הגידול יגיע לכ-30 מיליארדי שקל בשנה.
ירון אמר היום כי "ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות ויש להן השפעה על כלל הפעילות המשקית. ראוי שוועדה ציבורית רחבה, צבאית ואזרחית, תגבש מתווה רב שנתי חדש לתקציב הביטחון. גידול זה בהוצאות מחדד עוד יותר את הצורך בהתאמות בתקציב וקביעת גירעון ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר בשנים שלאחר המלחמה.
"על הממשלה לנווט את מדיניותה בראייה זו כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקאלית בעיני השווקים והציבור. זאת גם כדי להבטיח את ההיערכות הנדרשת למשברים נוספים שעלולים לפגוש את ישראל בהמשך. יש לבצע חלק ניכר מההתאמות לעיל כבר בתקציב 24.
"ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צרכי המלחמה עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. העלות לא תתבטא רק במישור התקציבי והגירעון אלא עלולה להשפיע לרעה על תהליכים כלכליים נוספים. לא בכדי בלימודי הכלכלה שגור המשפט 'אין ארוחות חינם'".
ירון מחדד עוד ומסביר כי "מה שחשוב אינו רק כמה יהיה הגירעון ב-2024 עצמה, אלא מה השווקים יסיקו ממנו ומהחלטות הממשלה בתחום התקציב, לגבי תוואי החוב העתידי".
הוא מזהיר כי "תפיסה של השווקים שישראל צועדת לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך עלולה לגרור עליית תשואות, פיחות, אינפלציה ולחייב ריבית גבוהה יותר. אזכיר שבשווקים אפקט התגובה השלילי הוא לא תמיד ליניארי. קשה לנבא מתי תתרחש נקודת הפיתול שבה השווקים יתמחרו מחדש את הסיכון הזה, אך ככל שההתאמות הללו לא קורות ההסתברות לכך גדלה.
"בהקשר זה חוב מדינה חייב להיות ממומן ע"י אחד או יותר מהבאים: הקטנת הוצאות, הגדלת הכנסות, מס בתצורה של ריבית על החוב או מס אינפלציה. יתרה מכך, כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים מה שדוחים לעתיד בסוף עולה יותר ומצריך מאמץ וכאב גדול יותר. לכן צו השעה הוא תקציב אחראי המחייב התאמות והחלטות לא קלות של תעדופים. ככל שאלו יבוצעו, יתקיימו התנאים הנדרשים לחזרה של המשק הישראלי לצמיחתו הפוטנציאלית הגבוהה".
במגזר העסקי קיבלו בשמחה רבה את ההחלטה.
עו"ד רועי כהן, נשיא להב-לשכת אירגוני העצמאים ובעלי העסקים, אמר כי "אני מברך את נגיד בנק ישראל. מדובר בזריקת עידוד למשק, כל התנאים המצטברים איפשרו את קבלת ההחלטה והיא הייתה מתבקשת. מדובר בבשורה לציבור העצמאים ובעלי העסקים שכעת עלויות המימון והאשראי יופחתו. אני קורא לנגיד להמשיך במגמה זו על מנת לתת ודאות כלכלית למשק ולהוציא את המגזר העסקי לעבר צמיחה והגדלת הפיריון. ממשלת ישראל צריכה להשלים את המהלך ולדאוג שתקציב 2024 יהיה אחראי, עם צעדים שמעודדים צמיחה. והכוונה להורדת משרדי הממשלה המיותרים והכספים הקואליציונים. לפעול אך ורק בדרך מקצועית ללא שיקולים פוליטיים".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר כי "מדובר בהחלטה אמיצה של הנגיד המגלה מנהיגות מוניטרית ומשמש למעשה כמבוגר אחראי שיש ללמוד ממנו. הורדת הריבית תסייע בבלימת ההאטה הכלכלית ובהתאוששות המשק. עוד הוסיף אמיתי כי בנק ישראל ניהל סיכונים עד כה בצורה אחראית, וכעת נכון להפוך את תהליכי הבלימה לתנאים למחזור הצמיחה הבא".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, בירך על החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית, ואמר כי "זהו צעד נכון, שיעזור לכלכלה הישראלית לצלוח את השלכות המלחמה. בחודשים האחרונים כל המדדים הכלכליים הצביעו על כך שרצוי וצריך לשנות מגמה ולהפחית את הריבית. כעת, כשהצעד נעשה, הוא יקל משמעותית על העסקים ומשקי הבית בישראל, ויפחית להם את היקף התשלומים, שזינקו כתוצאה מעליות הריבית ופגעו בפעילות המשק. לצד זאת, ועל מנת לאפשר את המשך המגמה החיובית, אנו מצפים מהממשלה להציג מדיניות פיסקלית אחראית, שתתמוך בצרכי המשק ותעודד צמיחה ולא צניחה".