עליות המחירים האחרונות עולות לכולנו על העצבים. למה לשלם 11 שקלים על קופסת שימורים של שעועית לבנה, או כמעט שמונה שקלים על חבילת פסטה מיובאת? שלא לדבר על סוכר, שהופך להיות הוצאה שצריך להתחשב בה.
כל אלה מוצרים שאנחנו קונים פעם בשבועיים - חודש מקסימום. מה שבאמת היה צריך להוציא אותנו מהכלים, היא התייקרות משוגעת של מה שאנחנו קונים לפחות פעם בשבוע - ירקות.
מבדיקה שערך המכון לחקר הקמעונאות עולה, שבשנה האחרונה עלו מחירי סל הירקות הבסיסי, שמהווה 15% מהצריכה שלנו בסופרמרקט, ב-33.5%. ולא מדובר בקיווי ואננס אקזוטיים, אלא בתפוחי אדמה, גזר ופלפלים.
נאמר זאת שוב - מדצמבר 2023 עד תחילת ינואר 2024, המחירים זינקו באופן לא פרופורציונלי, שמעלה את השאלה המתבקשת למה משרד החקלאות עסוק בסימון תוצרת ישראלית, במקום ניסיון לבלום את עליית המחירים, שגורמת לירידה בצריכת ירקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
חשבתם שעל עגבניות שילמתם הכי הרבה השנה? תחשבו שוב. לעגבניות יש יחסי ציבור טובים, בעיקר בגלל הטורקים והסלט הישראלי, אבל לא תאמינו על איזה ירק מוביל את מצעד ההתייקרויות השנתי של הירקות.
ולהלן התוצאות. בראש הטבלה מככבים תפוחי האדמה, שמחירם הממוצע עלה ב-57%, אחריהם הקישואים שהתייקרו ב-47%, חצילים וגזר ב-44%, כרוב לבן ב-41%, עגבניות רק ב-35%, בצל אדום ולבן התייקר ב-32%, סלק ב-24% ופלפלים ב-19%.
ד"ר חזי גור, יועץ לאסטרטגיה שיווקית ומייסד המכון לחקר הקמעונאות, אומר שהצרכן הישראלי נזעק כשהדיאודורנט שהוא רוכש בחדשיים עולה ב-10%, ולא מרגיש כמה הוא מוציא על הסלט שלו. "משרד החקלאות ומשרד הכלכלה מתעסקים ברפורמות מיותרות, כמו סימון ארץ המוצא, שמעמיס על הצרכן עוד עלויות, בגלל שהקמעונאי צריך להשקיע בהם יותר עבודה וכ"א, בזמן שהן צריכים להילחם בעליית מחירי הירקות והפירות.
"רוב המוצרים שנמצאים אצלנו על המדף מיובאים. אין לנו אורז, לא שמן קנולה, וגם את הדלק אנחנו מייבאים. למה שלא נציג ליד הסוכר מאיפה הבאנו אותו ומאיפה הגיעה החיטה? רוצים לעודד חקלאות ישראלית? תשפו את החקלאים ותעודדו את היצור באמצעות טכנולוגיה. אבל קודם כל תדאגו שהצרכנים יוכלו לעמוד במחירי מוצר בסיסי כל כך כמו ירקות".