במגזר העסקי יוצאים נגד העלייה המתוכננת בשכר המינימום, ודורשים להקפיאה ב-2024, כפי שנעשה בתקופת הקורונה.
במכתב לשר האוצר ששלח יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הוא כותב כי "בעת הזו, כשמדינת ישראל מצויה במלחמה מתמשכת ובשל אי ודאות גבוהה ביחס להתפתחותה במהלך 2024, ולאור השפעתה על צמיחה הכלכלית ומשמעויותיה על המגזר העסקי, אנו נדרשים להצביע על הצורך בהקפאת השכר הממוצע במשק לפחות עד סוף 2024".
לפי אמיתי, "עלייה בשכר הממוצע במשק תיצור נטל משמעותי על המעסיקים מעבר לעלייה בשכר המינימום עצמו, למשל בשל זכאות להפרשות סוציאליות עם השלכות על עלות מעסיק, מעבר לעליית שכר המינימום עצמו, וכן לחץ על מעסיקים להעלאות שכר לעובדים עם שכר גבוה משכר המינימום".
אמיתי מוסיף כי "ישראל חריגה מאוד בשיעור המועסקים בשכר מינימום מתוך סך העובדים במשק, כך שבעת כל שינוי - ההשפעה המשקית רחבה משמעותית מהרוב המוחלט של מדינות ה-OECD".
שכר המינימום צפוי לעלות ביותר מ-300 שקלים החל מחודש אפריל, זאת בהתאם לשכר הממוצע במשק שעלה ב-2023.
שכר המינימום יתעדכן לכ-5,880 שקל בחודש (ברוטו), זאת לעומת הסכום הנוכחי העומד על 5,572 שקל בחודש.
השכר מתעדכן באפריל מדי שנה בהתאם לשכר הממוצע במשק, כך שיעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע בחודשים אוגוסט עד אוקטובר בשנה החולפת. על פי נתוני הביטוח הלאומי היה מדובר על 12,379 שקלים, כך ששכר המינימום החדש צפוי לעמוד על 5,880 שקל כאמור.
שכר המינימום השעתי צפוי לעמוד החל מחודש אפריל על 32.3 שקל לשעה, זאת לעומת 30.61 שקלים לשעה כיום. מדובר בעלייה של כ-5.6% לעומת שכר המינימום הנוכחי, המסתכם ב-5,572 שקל.
עליית השכר הממוצע במשק תשפיע גם על הקצבאות הנגזרות לפיו, ביניהן קצבאות הנכות, דמי הביטוח הלאומי, הבטחת הכנסה קצבת אזרח ותיק וכו'. קצבאות אלה עודכנו החל מתחילת השנה בניגוד לשכר המינימום שיעודכן באפריל.
בעבר הוקפאה עליית שכר המינימום למשך שנתיים בתקופת מגיפת הקורונה, ולא מן הנמנע שבשל הבור התקציבי העצום שנפער בקופת המדינה המדינה תנסה לקצץ באפיק זה, על אף השפעתו על העובדים החלשים במשק.