יוקר המחיה בישראל משתולל, כוח הקנייה של הישראלים נמוך בעשרות אחוזים ביחס למדינות המערביות, הפיקוח לא קיים ושורה מצומצמת של יבואנים חולשים על 50% מהמוצרים על המדפים - ואלה רק חלק מהממצאים בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום ועוסק ביוקר המחיה.
הדו"ח מוצא כי מחירי המזון יקרים ב-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי ובכ-37% בהשוואה למדינות ה-OECD.
יבואני המזון והטואלטיקה בישראל נהנים מ"רווחיות חריגה" בהיעדר תחרות מספקת, ובייחוד עשרת היבואנים הגדולים, אשר מחזיקים יחד בנתח השוק משותף שעולה על 50% מכלל ענף המזון ומוצרי הצריכה.
והפיקוח של המדינה? כמעט ולא קיים. משרד הכלכלה לא קיים מעקב סדור אחר פעילות היצרניות ולא ביקש דיווחי עלויות ורווחיות כפי שהוא מחויב בנוהלי עבודתו. הדו"ח האחרון בנושא זה הנמצא בידי המפקח במשרד הכלכלה, מעודכן רק לשנת 2017.
על אף כל זאת, ועדות המחירים לא בחנו הכנסת מוצרים חדשים לפיקוח בשנים 2018-2022 ולא המליצו להגדיל את הפיקוח על המוצרים, דבר שיכול היה להקל על יוקר המחיה.
לאחרה המחאה החברתית ב-2011 התקבלה החלטת ממשלה בהמשך לוועדת טרכטנברג, לבדוק את המונופולים בענף המזון. אך ההחלטה כבר לא קודמה, ולא פורסם תזכיר חוק או הוטלה חובת פרסום דו"חות על חברות לא ציבוריות או ספקיות מזון גדולות.
ועדות המחירים בענף המזון לא ביצעו בדיקות בנוגע למחירי המוצרים בהתאם לפרקי הזמן שנקבעו בנהלים. כך למשל הבדיקות בעניין מוצרי החלב והלחמים המפוקחים לא עודכנו במשך קרוב לעשור. כחמש שנים חלפו ממועד עריכת בדיקת בסיס למחירי מוצרי החלב שבפיקוח כך שקיים ספק רב אם בדיקה זו עוד משקפת נכונה את עלויות המחלבות שמייצרות את המוצרים המפוקחים.
כבר בשנת 2014 משרד הבריאות העלה את הצורך בצריכת לחם מלא על פני לחם רגיל והטלת פיקוח על מחירי הלחם המלא, ועדת המחירים - כלכלה פרסמה בשנת 2021 את המלצתה שלא להטיל פיקוח כלשהו על מחירי הלחם המלא, בלי שהתייעצה עם רשות התחרות ובלי שנעשתה בחינה מלווה על ידי יועץ חיצוני בדבר התחרות והריכוזיות בשוק הלחם מקמח מלא.
נכון להיום לא קיים פיקוח על מחירו של הלחם המלא, והוא עומד על פי 2.58 ממחירו של לחם רגיל בפיקוח (0.84 ש"ח לעומת 2.17 ש"ח ל-100 גרם, ללא מע"מ). מבחינת לחם רגיל, ועדת המחירים לא בדקה את רמת התחרות בשוק במשך יותר מ-20 שנים. השפעת הוצאת מחירי החמאה מפיקוח "הדוק" הביא לעליות מחיר של כ-60%.
הפיקוח הלא קיים הביא לשיעור עלוב של קנסות שהוטלו בגין עברות - חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127) לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2018-2019 (1,574); בשנים 2018-2021 רק 27% מתוך ההפרות הבשילו לצעדי ענישה (609 תיקים, מהם 68 תיקים שהסתיימו בהתראה, 208 כתבי אישום שהוגשו ו-333 תיקי כופר). השורה התחתונה - אין אכיפה אפקטיבית.
הכופר החציוני והשכיח במדגם עומד על 3,900 שקל, קנס זערורי הן ביחס לתקרת הקנס בחוק סדר הדין הפלילי והן ביחס לפדיון של העוסקים בענף. המדינה יכלה להשית קנסות גבוהים בהרבה שמגיעים למאות אלפי שקלים, והמשמעות היא חוסר אפקטיביות וחברות שיכולות להכיל קנסות כאלה ללא בעיה, בטח בהשוואה לרווח שהן מקבלות ממכירת מוצרים יקרים.