ישראל כץ חוזר למשרד החוץ באחד מהתקפות המשבריות שידענו בכל הקשור להכנסות ממטבע זר מהשקעות ותיירות, כשהאמון של הכלכלה העולמית במשק הישראלי נמצא בשפל.
משרד החוץ אמנם אינו משרד כלכלי במהותו, אבל כאשר קיים חשש כלכלי חמור להידרדרות המותג "ישראל" והאטרקטיביות שלו עבור משקיעים זרים, נראה שלשר החדש-ישן ישראל כץ, שמגיע עם ניסיון רב במשרדים כלכליים, יש הזדמנות לעשות ריסטארט משמעותי, להפוך את המשרד לרלוונטי ולכזה שיכול להיות ההבדל עבור תדמיתה הכלכלית של ישראל בעולם.
בכל מה שקשור בהשקעות חוץ ופעילות עסקית עם ישראל, מתחיל בקשרים ותדמית. אין ספק שישראל בפיגור של שנים בנושא וגם כאן נרדמנו במשמרת.
אז מה כץ צריך לעשות?
בשלב הראשון עליו להחזיר למשרד החוץ סמכויות שעברו למשרדים אחרים בהסכמים קואליציוניים כאלה ואחרים ולפעול להעברת מערך ההסברה למשרד החוץ וניהול של ההסברה כחלק מובנה ממדיניות החוץ של ישראל. אפשר להתחיל בבניית תשתית של יחסי ציבור בקמפוסים ובאוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה.
ההשתלטות השיטתית של "התאים הפלסטינים" על כל המרחב האקדמי בשנים האחרונות ללא מענה ישראלי גורמת לנו נזק תדמיתי רחב. נזק שמתורגם ישירות לכסף, כאשר חברות ומשקיעים מעדיפים לא להרגיז את דעת הקהל של דור ההמשך בעולם העסקי והפוליטי.
המענה יכול להינתן במהלך פשוט של מתן מלגות לסטודנטים ישראלים, שבתמורה יקדמו את האינטרסים התדמיתיים של ישראל, בהנחיית משרד החוץ, ויקימו "תאים פרו ישראלים" בקמפוסים בצורה שיטתית בשנים הקרובות.
בנוסף, יש למנות שגרירים מקצועיים ובעיקר נספחים כלכליים מעולם העסקים ומתחומי ההייטק במדינות מפתח, שההשפעה שלהם על היחסים העסקיים עם ישראל היא קריטית. במדינה כמו ארה"ב יש צורך לפרוס מספר רב של נספחים כלכליים עם תקציבים על מנת לקדם כנסים ואינטראקציות עסקיות לטובת המשק הישראלי, החל מאזורים של קהילות יהודיות מבוססות ועד אזורי עסקים ומסחר בתחומי ההייטק והפיננסים.
נספח כלכלי אחד בניו יורק לא מספיק. יש צורך בפריסה רחבה וניהול האינטרסים, החל מעמק הסיליקון והלאה לכל המדינות המובילות עסקית וכלכלית בארה"ב, כגון מוקדים נוספים בקליפורניה, פלורידה, טקסס ועוד.
באירופה יש מדינות שמוזנחות כבר שנים ואחת מהן היא אירלנד, שמהווה תחרות ישירה מול הישראלי על חברות ההייטק וההון של המשקיעים האמריקאים. הגיע הזמן להפוך את היחסים הקפואים בין המדינות למערכת של שיתופי פעולה ולפורר את התחרות שנכון להיום גורמת נזק רב לישראל. דבר דומה אנחנו רואים שמתרחש מול דרום אפריקה.
באסיה, לשם עבר מרכז הכובד הכלכלי העולמי, ישראל מחזרת אחרי סין ולא משקיעה מספיק בהודו שצפויה לעבור את סין ככוח כלכלי בעשור הקרוב, מעבר לחיזוק הברית עם ארה"ב. מיקוד בפיתוחים מול הודו זה אינטרס לאומי ובינלאומי של ישראל.
המלצה נוספת לשר החדש להתמודד עם המצב הנוכחי היא השקעה ובניית מערך של לשכות מסחר דו-לאומיות ביחד עם מדינות מפתח, במימון תקציב ממשלתי, כפי שעושות מספר מדינות מובילות בעולם.
למשל לשכת המסחר גרמניה-ישראל, ארה"ב-ישראל, קנדה-ישראל, המתוקצבת על ידי הממשלות שלהן עם צוותים קטנים ואיכותיים היוצרים יתרון תחרותי לחברות ועסקים מהמדינות שלהם, על ידי ארגון של עשרות משלחות, חשיפה תקשורתית, כנסים ושיתופי פעולה עם המגזר העסקי.
הקמת צוות יועצים מהעולם העסקי שיהיה אחראי על בניית מדיניות ולהציג לדיפלומטים במשרד את התפיסות, הצרכים וההזדמנויות שיש בעולם העסקי האמיתי, יוכל לחשוף לשוק העולמי את ישראל במיטבה ולייצר עשרות הזדמנויות לשיתוף פעולה.
השר כץ הוכיח במספר הזדמנויות שהוא בולדוזר שיכול להוביל פרויקטים מורכבים. עכשיו יש אפשרות ל"הורדוס" לבנות את משרד החוץ מחדש כמשרד כלכלי שייתן מענה לנקודות החולשה של ישראל בזירה הכלכלית הגלובלית.
הכותב הוא יו"ר פירמת הייעוץ AUREN ישראל