דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום בשלל תחומי ביקורת אותם בדק משרדו בשנים האחרונות, מקדיש פרק שלם לפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות. בשנת 2021 היו 71 חברות ממשלתיות בפיקוח הרשות, כשהיקף הנכסים שלהם עמד על 235 מיליארד שקל, ומחזור ההכנסות בשנה הוא 76.3 מיליארד שקל. מספר המועסקים בחברות הממשלתיות בשנת 2021 היה כ-57 אלף שהם כ-1.4% מסך המועסקים במשק.
1.07 מיליארד שקל בלבד עברו לקופת המדינה בשנים 2018-2021 כדיבידנד מהחברות הממשלתיות, זאת בעת שעודפיהן הצבורים של החברות עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-9 מיליארד שקל (זאת ללא חברת חשמל, שלה עודפים בסך 29 מיליארד שקל). לפי המבקר מדובר בפער רב שנים בתשלום הדיבידנד.
כך למשל, ב-2022 עברו לקופת המדינה 85 מיליון שקל בלבד שהם כ-6% מתוך 1.4 מיליארד שקל שעליהם הכריזו החברות ממשלתיות.
בכ-40% מהחברות (6 מתוך 14 החברות המחויבות לחלק דיבידנד) לא חילקו דיבידנד כלל בשנים אלה. רשות החברות הממשלתיות לא קבעה מדיניות פרטנית להכרזה על דיבידנד לכל חברה ממשלתית או קבוצת חברות ממשלתיות, ולא פנתה בקביעות בבקשה לחלוקת דיבידנד.
נמצא כי השרים הממונים - השר הממונה על הרשות והשר האחראי לחברה - לא פעלו לכינוס האספות הכלליות של החברות כשהדבר נדרש כדי שדיבידנד שהוכרז יחולק בפועל. זאת, בהמשך להנחיית שר האוצר ולאחר מכן השר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לרשות בשנת 2023 להשהות את החלוקה עד לגיבוש מדיניותם בנושא.
מבקר המדינה מותח ביקורת על חוסר הייצוג של אוכלוסיות שונות בתוך החברה, את המחסור המשווע בדירקטורים ואת רואי החשבון שמועסקים בניגוד לתקנות - תקופה ארוכה למדי. כך לדוגמה - מתוך 620 משרות דירקטורים, 44% לא מאוישות, מחצית פעלו בשנת 2021 ללא יו"ר דירקטוריון - בהן 28 חברות ממשלתיות.
5% מכלל המנכ"לים בחברות הממשלתיות הן נשים, כמו 14% מיושבי ראש הדירקטוריון בנושאות בתפקיד - בזמן שהיעד הוא 50% (בהתאם לשיעור הנשים באוכלוסייה). נתונים נוספים שמעידים על בקרה לא נכונה בכוח האדם מעידה על 1.5% מהעובדים בחברות מהאוכלוסייה הערבית - לעומת יעד של 21%, ו1.5% מהאוכלוסייה החרדית (ביחס לשיעורם בכלל שעומד על 13%).
דו"ח המבקר שמתפרסם היום בדק בין אפריל 2022 למאי 2023, את סדרי הפיקוח והבקרה של הרשות על החברות והעמותות המפוקחות על ידה - בחמש השנים האחרונות והעלה כשלים וביקורות נוקבות כלפי מינויי כוח האדם והחריגה מהנהלים: כך למשל, למעלה מ-70% מרואי החשבון מכהנים מעל ל-6 שנים, בניגוד לכללי המינוי של רואי החשבון, ב-18 חברות - למעלה מ-15 שנה.
עוד מצא המבקר, כי בכל הנוגע למינוי לתפקידים בכירים: "נמצא כי אין בידי רשות החברות הממשלתיות הוראות פרטניות, לגבי כל חברה ממשלתית, בעניין תנאי הכשירות הנדרשים מכל עובד בתפקיד ניהולי בכיר בחברה ובעניין אופן בחירתו והליך הפיקוח והאישור של הדירקטוריון בנוגע למינוי", נכתב בדו"ח.
כן הוסיפו: "הרשות לא ביצעה בחינה לגבי מהות תפקיד אשר יוגדר כתפקיד ניהולי בכיר המזכה בהטבות שכר מוגדלות ולא בחנה בחברות הממשלתיות את הגדרות התפקידים והתאמתם לזכאות ההטבות המוקנות למנהלים". ביקורות נוספות כוונו על השקיפות של החברות הממשלתיות כלפי הציבור.
גם בתחומי הסייבר ואבטחת המידע הממצאים חריגים: "נמצא כי הרשות לא סקרה את מערכות המחשב שלה ואת מידת חשיפתן לסיכוני סייבר ולא יישמה תוכנית להגנה מפני איומים אלו. עוד נמצא כי הרשות לא ערכה ביקורת על מערכות המחשב המשמשות אותה ולא ביצעה תרגילי מתן מענה על אירועי סייבר".
המבקר מדגיש לחיוב את הקמת "נבחרת הדירקטורים", שיצר מאגר רחב של מועמדים לבחירה שווויונית ועל פי תבחינים מקצועיים, ואת פעילות הרשות לעצור זמנית את תגמולי הבכירים לחח"י - מהלך שחסך כ-2.4 מיליון שקל.
בסיכום דבר, מבקר המדינה הציג מספר המלצות הכרחיות וסיכם כי בעקבות חוסר במינויים של השרים הרלוונטיים - חברות רבות מתנהלות ללא דירקטוריון וללא ייצוג הולם, דבר הפוגע בניהול של החברות.
בנוסף, אנגלמן עקץ את השר אמסלם כשכתב: "מומלץ שהשר הממונה על הרשות, השר האחראי לחברה בכל אחת מהחברות ושר האוצר יפעלו תוך שיתוף פעולה עם רשות החברות הממשלתיות לקביעת מדיניות חלוקת הדיבידנד מהחברות הממשלתיות ויפעלו לחלוקת הדיבידנדים שהוכרזו בחברות הממשלתיות, וכי במקומות שנדרש יכנסו האסיפות הכלליות בחברות כך שהדיבידנד המוכרז יחולק בפועל לאוצר המדינה".
"עוד עלה כי הסמכויות המוגבלות ומבנה כוח אדם של הרשות אינם מתאימים למשימותיה, מקשים עליה לפקח על החברות ועל מידת עמידתן ביעדים שנקבעו להן. מערכות המחשוב של הרשות מיושנות ואינן מתואמות ביניהן, דבר שפוגע בגיבוש תמונת מצב עדכנית ומלאה על פעילותן של החברות המפוקחות וכן פוגע בעבודת הפיקוח והבקרה של הרשות", סיכם.
מטעמה של מנהלת החברות הממשלתיות היוצאת, מיכל רוזנבוים, נמסר בתגובה כי "מנהלת רשות החברות היוצאת, מיכל רוזנבוים, מברכת את מבקר המדינה על הדו"ח החשוב שפירסם היום.
"הדו"ח חוזר ומצביע על המחדל הגדול הנוגע לסוגיית הדיבידנדים של החברות הממשלתיות. כזכור, רוזנבוים פעלה בכל הקדנציה שלה להגדלת הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות - דיבידנדים שהגיעו עד ל-3 מיליארד ש"ח בסוף 2023 - אולם השר הממונה התנגד לאשר את משיכתם והעברתם לתקציב המדינה.
"סוגיה חשובה נוספת אליה מתייחס המבקר נוגעת לאי איוש הדירקטוריונים של החברות, סוגיה שגם עליה חזרה והתריע רוזנבוים השכם וערב אולם כל פניותיה לשר הממונה נפלו על אזניות ערלות.
"דו"ח המבקר מקיף וחשוב", הוסיפה רוזנבוים, "המבקר שב וקובע שעקרונות שקבענו, כמו הצבת יעדים פיננסים לחברות, קידום אוכלוסיות גיוון, הגברת השקיפות, השקעה מאסיבית בחדשנות וקביעת קריטריונים לתגמול בכירים, כל אלה חייבים להמשיך ולהיות אבן יסוד בניהול השוטף של החברות הממשלתיות".