הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר ופינויים בהמשך של מאות אלפי ישראלים מיישובי הגבול בדרומה וצפונה של המדינה, הותירו אחריהם קטסטרופה כמותה לא ידעה המדינה מעולם. בין לילה היו צריכות הרשויות המקומיות להתמודד לא רק עם מבול של הודעות מרות על נרצחים, חטופים ונעדרים, אלא גם עם הדאגה לבני משפחותיהם, דאגה לילדים שהפכו ליתומים מאב ואם ומעל להכל לדאגה לצרכי הקהילות העקורות.
מי שניצבו בחזית הליווי והטיפול באוכלוסיות אלו היו העובדים הסוציאליים, עובדי הרווחה, שעושים מאז פרוץ המלחמה עבודת קודש של ממש. סיוע חשוב וחיוני לעבודתם הגיע ממפעל הפיס, שעזר למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות להרים את הראש מעל המים. תוך ימים ספורים, הועברו 4 מיליון שקלים (2 מיליון ממפעל הפיס ו-2 מיליון נוספים מהקרן לידידות) ומאז הרחיב מפעל הפיס את הסיוע ב 48 מיליון ₪ נוספים, כך שהסיוע לרשויות עומד עד כה על 52 מיליון ש"ח
עד כמה הרשויות היו זקוקות לתקציב חירום זה ועם אילו קשיים מתמודדים אגפי הרווחה השונים מאז פרוץ המלחמה? על כך מספרת עו"ס אסא בן יוסף, מנהלת מחלקת רווחה וקהילה במרכז לשלטון המקומי. "המחלקות לשירותים חברתיים פועלות בצורה אינטנסיבית ביותר מאז ה-7 באוקטובר ועד עצם ימים אלו", היא אומרת. "השלב הראשון בו עסקנו היה שלב ההודעות המרות על נרצחים, חטופים ונעדרים וליווי בני משפחותיהם. הסיוע ניתן בכל הרמות - החל מפתיחת חסמים בירוקרטיים, דרך דאגה למיצוי זכויות וכלה בניתוח הצרכים שלהם וגיבוש מענים בהתאם. עובדי ועובדות הרווחה סייעו בהסדרה ואספקת כל המעטפת הנדרשת לצרכי המשפחות. במקביל לכך, עסקנו בטיפול במשפחות המפונים והקהילות העקורות מהצפון ומהדרום. המענה ניתן לא רק לרשויות המפונות אלא גם ובעיקר לרשויות הקולטות שנדרשו לתת מענה להרבה מאוד בתי אב שנעקרו מבתיהם וחייהם השתנו ללא הכר בין לילה.
"נושא נוסף בו עסקו אגפי הרווחה היה ליווי משפחות החטופים ששבו הביתה, כאשר לכל משפחה צוות עובד סוציאלי מהרשות המקומית הספציפית. נושא רגיש נוסף היה הטיפול בילדים היתומים, שכן במהלך הטבח נרצחו לדאבוננו זוגות רבים ולמעלה מ-20 ילדים נותרו יתומים מאב ואם. העובדים הסוציאליים אחראים על הקשר עם אותם ילדים ומעניקים את ההמלצה לבתי המשפט אודות המשמורת על אותם ילדים".
עד כמה התקציב הייעודי של הפיס סייע לכם במלאכה הקשה ורחבת ההיקף הזו?
"הסיוע התקציבי של מפעל הפיס והקרן לידידות שחברו יחד סייעו לנו רבות. למעשה זה לא היה רק העניין הכספי גרידא אלא בעיקר הגמישות הרבה שהתמיכה הזו העניקה לנו. באמצעות התקציב יכולנו לבנות סל של מענים מותאמים אישית לכל אדם ולכל משפחה וכך לסייע לתושבי הרשויות לקבל את העזרה בצורה קלה, מהירה וללא בירוקרטיה".
מי שפועלות כאמור מאז פרוץ הלחימה בשטח ומול המשפחות עצמן, סופגות את הכאב והדאגות, ומושיטות יד מנחמת, הן העובדות והעובדים הסוציאליים הפועלים בכל רשות מקומית. קחו למשל את מזל לוי, ראש מנהל הרווחה והשירותים החברתיים בעירית אשקלון. "ה-7 באוקטובר תפס אותנו עם ים של אזעקות וטילים שנחתו בעיר ומהרגע הראשון העובדים הסוציאליים העניקו ליווי לכל תושבי העיר שביקשו עזרה בהיבטים שונים", היא מספרת.
מה היו המהלכים העיקריים שלכם בשלושת החודשים האחרונים?
"זה התחיל בשבת השחורה בה מספר בתים בעיר ניזוקו בפגיעה ישירה כך שהוצאנו את דייריהם לבתי מלון. על מנת לסבר את האוזן בשבוע הראשון היו לנו 340 זירות של בתים שנפגעו ובאופן מצטבר הגענו במבצע הזה עד כה ל10,000 תביעות למס רכוש. בהמשך, הסיוע שלנו התרחב למערכים שלמים של חלוקת תווי מזון - גם לאנשים מוכרים לרווחה וגם לאוכלוסיות חדשות שביקשו עזרה עם מזון. למעשה הצרכים נולדו מדי יום וכך למשל היה לנו מקרה של נפילה ישירה בבית של עובדת ניקיון של העיריה שכתוצאה ממנו הבן שלה נפגע בצורה קשה והוטס לבית החולים תל השומר. פינינו את המשפחה למלון מחוץ לעיר והתחלנו לעבור כל הזכויות שלהם כנפגעי פעולת איבה. אפשר לומר שאנשים מצאו את עצמם באירוע מאוד עצים בלי הבנה בנוגע לזכויות המגיעות להם".
מה בנוגע לליווי פסיכולוגי לתושבי העיר?
"באשקלון פועל מרכז חוסן שבהגדרה מטפל בנפגעי חרדה על רקע בטחוני. במהלך המלחמה זיהינו ריבוי של משפחות במצבים רגשיים מאוד מורכבים, כאלו שהמצב המלחמתי והחרדות התיישבו אצלן על משברים קודמים, כמו למשל משפחות שחוו לאחרונה אובדן או משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בעזרת הסיוע התקציבי של מפעל הפיס ותקציבים אחרים, הקמנו תוך כדי המלחמה מרכז טיפולי למשפחות האלו ובעצם הנגשנו עבורן טיפולים רגשיים הוליסטיים שנתנו להן מעטפת טיפולית רחבה".
מהן התובנות שלך מהמצב?
"בעיקר שקיימים הרבה מנגנוני מיצוי זכויות לרבות מידעונים וחוברות, אבל בסוף צריך סיוע אנושי שילווה את התושבים, במיוחד אלו הבאים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל היו לנו הרבה אזרחים וותיקים שלא קיבלו מענק אכלוס, רק בגלל שהם לא ידעו למלא את טופס הבקשה בצורה מקוונת. בעקבות תובנות אלו אנו נמצאים כעת בעיצומו של הקמת מרכז מיצוי זכויות בו יעבדו 20 מתנדבים שיתנו את הליווי הזה ממש עקב בצד אגודל.
עמיתתה של מזל, אביטל שלום, מנהלת האגף לשירותים חברתיים במועצת חוף אשקלון הסמוכה, מספרת על התמודדות הרווחה במועצה הגדולה הכוללת בתוכה לא מעט יישובים סמוכי גדר. "מועצת חוף אשקלון כוללת 21 יישובים, מהם 15 בעורף ו-6 סמוכי גדר ולצערי מאז פרוץ המלחמה נהרגו 33 תושבים של המועצה, 18 מהם מנתיב העשרה", היא אומרת. "נכון להיום יש לנו כ-5,000 מפונים ולמעשה רק לקראת סוף השבוע השני, כשכל העובדות הסוציאליות סיימו את הליך מסירת ההודעות המרות על ההרוגים והטיפול במשפחות הפצועים, התחלנו בטיפול של שגרת החירום והסיוע התקציבי של מפעל הפיס השלים עבורנו את התמיכה שאותה קיבלנו ממשרד הרווחה".
מה עשיתם עם המענק הזה?
"ראשית רכשנו תווי מזון עבור תושבים המוכרים לרווחה אבל גם לכאלו שנקלעו לקשיים כלכליים והזדקקו לעזרה במזון. שנית, פינינו אנשים שלא היו זכאים לפינוי מצד המדינה (אינם תושבי העוטף). הם פונו למספר לילות בלבד אבל זה מאוד עזר להם. אנו רואים את זה בכל מבצע, כשיש הסלמה מתחילות בקשות לתווי מזון כי בצורה הזו אנשים מרגישים שדואגים להם. יש כאן היבט מאוד רגשי. הסיוע של מפעל הפיס מסייע לנו כיום לעזור לא רק למשפחות המוכרות לרווחה, אלא גם לאוכלוסיות נוספות, וביניהן גם לבעלי עסקים קטנים שהעסקים שלהם קרסו כתוצאה מהתמשכות המלחמה. כך למשל הייתה משפחה עם ילד שחולה בסרטן שבדיוק בשלב בו הסתיים הטיפול העיקרי במחלה של הילד חשבו שהם יוכלו לחזור לשגרה אבל אז המלחמה פרצה. ההורים שכל כך רצו לחזור לעבוד פונו בן לילה לאילת והמעט שיכולנו לעשות עבורם היה להעניק להם תווי מזון כעזרה מיידית".
היו מקרים שנחרטו לך בזיכרון? מקרה שנחרט לך בזיכרון?
"הינו לנו מקרה למשל עם תושבת המועצה שהיא ניצולת מסיבת נובה, אך משום מה היא לא הוגדרה כנפגעת פעולת איבה (והיא גם לא מיישובי העוטף) והיא פשוט הייתה זקוקה לפינוי מידי מהאזור. היא הייתה בהיסטריה ובזכות התקציב הצלחנו לסייע לה ולפנות אותה. במקרה אחר, הייתה לנו לי משפחה מהישוב ניצן שהבן שלהם נרצח בכפר עזה ועזרנו להם בקניית אוכל לשבעה. בסופו של יום, התקציב הזה נתן לנו גמישות ועזר לנו להפנות משאבים לא רק לתושבי העוטף שקיבלו עזרה רבה מהמדינה אלא גם בתושבי הישובים העורפיים".