גם הבוקר השכים ישראל סבגי בחדר בית המלון שבטבריה, אליו פונה עם משפחתו ונסע למושב שלו, מושב דוב"ב שעל גבול ישראל עם לבנון. "אחרי מה שעברתי בשלושה החודשים האחרונים כבר לא נשאר בי הרבה פחד. אני יודע שהמחבלים מסתכלים עלי ושהפכתי להיות מסומן אצלם, אבל אחרי שכבר ירו עלי ארבע פעמים, אני מרגיש שהפחד עזב אותי. אני יודע שהם החליטו להרוג אותנו, אבל הם לא החליטו מתי זה יקרה", אמר בהשלמה.
פרנסת משפחתו של סבגי, דור שני למייסדי המושב שבקצה המדינה, מלולי ההטלה שלהם. לדבריו נטל ההלוואות שלקח והחוב שלו לבנק לא מאפשר לו להישאר במלון המפונים ולא להגיע לעבוד במושב. "אני והחברים שלי מרגישים נטושים. המדינה שכחה אותנו".
"אני לא יכול להרשות לעצמי לוותר על הלול ולא להגיע הנה כל יום. אמרו שיש מתווה פיצויים למגדלי עופות. לא הצלחנו להבין מה אומר המתווה ואיך מפענחים אותו. לי ברור שאני חייב להמשיך לבוא כל יום ללול ולדאוג שלתרנגולות יש מים ואוכל ואחר כך לאסוף את הביצים".
סבגי מוסיף כי "אני מצפה מהמדינה שתעזור לנו בהוצאות הדלק - כל יום אני נוסע מטבריה לדוב"ב ובחזרה, זה עוד 3,000 שקל בחודש הוצאה שנוספה. אנחנו כמו כיתת כוננות, כיתת כוננות של מגדלי עופות שדואגים לביטחון התזונתי של מדינת ישראל. הגיע הזמן שיבינו את זה ויעזרו לנו", אמר.
שלושה לולים כבר נהרסו לחלוטין מירי החיזבאללה. יורם, אחד מבעלי הלולים ההרוסים, נותר ללא מקור פרנסה. "אני יושב עכשיו כל היום במלון ומשתגע. לא יודע מה לעשות עם עצמי. עוד לא קיבלתי פיצוי של שקל אחד. אחרי הפגיעה הראשונה עוד השקעתי 30 אלף שקל בשיפוץ ואז הגיעה הפגיעה שחיסלה את הלול. אני חסר אונים. אני ממליץ לחברים שלי שהלולים שלהם עדיין קיימים לא להגיע לשם יותר.
"למחבלים אין דין ואין דיין, הם יורים על כל מה שזז. הם קבעו את מציאות החיים בצפון. מי שלא רוצה שהילדים שלו ישארו יתומים, שלא יגיע לשם יותר".
אתמול פרסמו משרד החקלאות ורשות המסים מתווה פיצויים ייעודי ללולנים, אך הוא סבוך והם מתקשים להבינו. ללולנים אשר ממשיכים להגיע למקום ולטפל בבעלי החיים מוצע פיצוי של 4,000 עד 8,000 שקל בלבד ללול, בהתאם לגודלו.
לולנים אשר נמצאים ביישובי ספר, 0-9 ק"מ מגבול הצפון או 0-4 ק"מ מגבול הדרום, יוכלו להגיש בקשה לפיצוי באמצעות מסלול מהיר או מסלול "אדום" רגיל, בהתאם לסוג הנזק. הדבר כפוף להגשת טפסים ובירוקרטיה, ולא מבטיח פיצוי מלא.
לולים שנסגרו יקבלו פיצוי של 11 אגורות לביצה (שהיתה אמורה להיות מוטלת במקרה שהלול עוד היה פעיל), כאשר המתווה מאושר עד סוף מרץ בשלב זה.
לולנים שזכאים לקבל סובסידיה בהתאם לחוק הגליל, אך כעת אינם מייצרים, יהיו זכאים לפיצוי בגין אי קבלת הסובסידיה, בגובה של 6.36 אגורות לביצה (לפי שיעור הסובסידיה). פיצוי זה יחשב כחלק מהסובסידיה לה זכאי המגדל כך שלא ייעשה תשלום כפול.