בכל פעם כשמורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments, מסיים שיחה עם עמיתיו מחוץ לארץ, הוא משתף איתם פוסטים של פעיל ההסברה הישראלית, יוסף חדאד, במטרה לשקף להם את המציאות העכשווית.
"אנחנו משקיעים בחברות הייטק בוגרות הקשורות בישראל. יש לנו קולגות ברחבי העולם, וביניהם משקיעים שמשקיעים איתנו", הוא אומר. "מה-7 באוקטובר אני מרגיש שתמיד צריך לדבר איתם על המצב, אבל כל פעם הנרטיב משתנה. בימים ובשבועות הראשונים היה צריך יותר להסביר להם שזה לא עוד 'סיבוב', שזה לא קשור לקונפליקט הישראלי-פלסטיני, אלא שזה סיפור אחר לגמרי, שקרתה פה פעולת טרור, ממש כמו דאע"ש והנאצים".
מאז פרוץ המלחמה בחברות רבות הפועלות באופן שוטף מול עמיתים מחוץ לארץ מרגישים צורך לעסוק גם בהסברה מול הקולגות לעבודה ולתווך להם את המצב המורכב בישראל בימים אלה.
אחרי שצ'מסי הבהיר לעמיתיו ש"לא מדובר בעוד סיבוב", הוא החל לדבר גם על נושא החטופים. "אנחנו מדברים על תמהיל החטופים, מתינוקות ועד קשישים, משתפים את סיפוריהם והעדויות שהגיעו ממי שחזרו מהשבי. המטרה שלנו היא לחבר אותם למתרחש פה, שיבינו שזו נקודת מפנה בהיסטוריה הישראלית", הוא אומר.
עד כמה זה באמת מעניין אותם?
"רובם שואלים על המצב, בין אם מתוך נימוס בין אם מתוך התעניינות אמיתית. המטרה שלנו בקהילה העסקית היא להציף להם מה שקורה, מפני שהם ניזונים מתקשורת זרה".
דבר נוסף שמאוד חשוב לצ'מסי להדגיש לקולגות זו העמידות של החברה הישראלית. "אני מסביר שגם במצב קשה אנשים עושים פה הכל כדי לקדם את הכלכלה, שדברים קורים פה, חברות מגייסות כסף, קמות קרנות", הוא אומר. "חשוב לי שמצד אחד יבינו את הכאוס המטורף, ומצד שני ידעו שאנחנו עם מאוד חזק, שתעשיית ההייטק היא תעשיה חזקה. נכון שהתעשייה חטפה מכה קשה ברמה הלאומית, אבל זה רק מחזק אותנו".
לצ'מסי, כאמור, יש מנהג. "בסוף כל שיחה או שאני משתף מסך או שולח לינק לאחד הפוסטים האקטואליים של יוסף חדאד בלינקדאין. הוא מעביר מצוין את המסרים. הפוסטים שלו גם תמיד מתורגמים לאנגלית ואנשים יודעים להתחבר אליהם".
נתקלת גם בשאלות נוקבות מצד הקולגות?
"לא נתקלתי בשאלות נוקבות, אבל נתקלתי ברמיזות בסגנון של 'אנחנו מאוד נהיה שמחים שהקונפליקט הישראלי-פלסטיני יסתיים ויהיה שלום'. יש מעטים שעדיין שמדברים אתנו בטרמינולוגיה של ה-6 באוקטובר, לא של ה-7 באוקטובר. אומרים: 'עדיף שתצאו מעזה ותעשו שלום'".
במה הקולגות מחו"ל הכי מתעניינים?
"מעניין אותם איך זה לחיות פה עכשיו, האם אנחנו מסתגרים כל היום בבית או יכולים לנהל אורח חיים רציף. הדבר הנוסף שמעניין אותם זה מבחינה עסקית, האם אנשים הולכים לעבודה, האם חברות עדיין פעילות, איך מתנהלים שכשאחוז ניכר מהעובדים במילואים? בגדול, במלחמה הזאת אני חש הרבה יותר אמפתיה לעומת סבבי לחימה קודמים שהיו. בצוק איתן למשל ההתעניינות הייתה מאוד קרה ובשביל הנימוס, אבל היום אתה באמת מרגיש שיש אמפתיה".
אנושיות שנרמסה
"מה-7 באוקטובר אני בעצם מרגישה מסבירנית ישראלית", אומרת גם נועה אשר, מנכ"לית NTT Israel - מרכז חדשנות ישראלי המחבר בין סטארטאפים ישראלים לבין NTT, תאגיד יפני ענק עם כ- 330,000 עובדים ברחבי העולם ומכירות של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה.
"אני מרגישה צורך מאוד חזק להסביר את העמדה הישראלית, בעיקר מפני שאנחנו חברה גלובלית, שיש בה גם הרבה פעילות במדינות כגון איחוד האמירויות, מלזיה, אינדונזיה, טורקיה. אין דעה אחת ולא כולם פרו-ישראלים. בהתחלה זה היה להסביר מה שקרה ב-7 באוקטובר, שהמלחמה הזו היא לא עניין פוליטי, אלא היא באה בעקבות ערכים של אנושיות שנרמסו.
בכל שבוע שלחתי מייל לבכירים של החברה לגבי מה קורה בישראל, מהן המטרות בתמרון הקרקעי. הסברתי שחשוב לנו להחזיר את החטופים ואת הביטחון בעוטף. היה לי גם חשוב להסביר שהתעשייה הישראלית חייבת להמשיך את הפעילות, ואנחנו חייבים לסייע לה. השתמשתי גם במסרים של סטארט-אפ ניישן סנטרל, Israeli tech delivers - NO MATTER WHAT, במטרה שימשיכו פה את ההשקעות והפעילות".
בסוף נובמבר טסה אשר ליפן, שם השתתפה בכנס מנכ"לים. "עשיתי מצגת על המצב בישראל, הדגשתי בעיקר את הטכנולוגיות שפותחו כדי להתמודד עם האתגרים, הדגשתי שהכלכלה הישראלית חזקה, ובסוף האירוע הדלקתי נר ונשאתי תפילה לשחרור החטופים.
"אני גם עונדת כל הזמן את הצמיד הצהוב כאות הזדהות להחזרת החטופים, והסברתי להם מה זה", היא מספרת. "ביפן קיבלתי תגובות מאוד חמות. הם גם דיברו איתי על אתגרים שיפן התמודדה איתם. הבוס שלי, למשל, דיבר על הירושימה. המשפחה שלו הגיעה משם, הוא דיבר על צמיחה מתוך משבר".
מה הכי מעניין אותם לדעת?
"בהרבה מקרים שואלים אותי: 'מה יקרה ביום שאחרי?'. אני מביעה את דעתי הלא דיפלומטית, מה אני חושבת שצריך להיות. היו לנו הרבה דיונים על זה, איך אפשר אחר כך לנהל את הרצועה, מה ישראל מתכוונת להשיג, למה נכנסנו בכזו עצימות".
"כשהמלחמה התחילה היה מאוד חשוב להסביר מה קורה וגם איך זה משפיע על התפקוד שלנו פה, כי בשבועות הראשונים הרי אי אפשר היה לצפות מהעובדים לעבוד במשרה מלאה, וגם יותר מ-10% מהעובדים שלנו גויסו", אומרת נגה הלפרין, סמנכ"לית בכירה ומנהלת הפעילות של חברת הגיימינג SciPlay בישראל.
"באותה שבת ההנהלה האמריקאית של החברה כבר ביטלה מיוזמתה פגישות רוחביות שדורשות הרבה הכנה מהעובדים המקומיים שלנו, כדי להקל על המצב ולהוריד כל עבודה שאפשר. החברה הייתה מאוד מחוברת למה שקורה בארץ מבחינת מידע, שלחתי להם הרבה לינקים לכתבות באנגלית שמשקפות את המצב. הייתה תחושה של גיבוי מלא ושהם נותנים גב".
מה היה חשוב להם להבין?
"הם רצו להבין לעומק את המצב, לאן זה הולך להתפתח. הרבה מהעובדים והמנהלים האמריקאים מגיעים לארץ בתדירות גבוהה, וממש הייתה תחושה שהם חווים זאת יחד איתנו. לפגישת ההנהלה הראשונה שהייתה לא הגעתי פיזית, הצטרפתי בזום, ואז הם הכינו חולצות עם הלוגו של החברה שעליהן מודפס I stand with Israel
בנובמבר טסתי לארצות הברית, פגשתי את חברי ההנהלה. הגעתי עם דסקית החטופים, סיפרתי להם איך כולם בארץ הולכים עם הדסקיות האלה, שאני הולכת לעצרות למען השבת החטופים. כשחזרתי מארצות הברית, החלטתי לקנות לכל חברי ההנהלה את הדסקיות. לפני כשלושה שבועות, כשמנכ"ל החברה, ג'וש וילסון, הגיע לארץ, נתתי לו 15 דסקיות עבור חברי ההנהלה ועבור הישראלים שעשו רילוקיישן מטעמנו".
באילו שאלות שכיחות את נתקלת?
"רבים שאלו על הסיטואציה של האזרחים העזתים, ניסו להבין עד כמה הם תומכים בחמאס או מתנגדים לו, איך הם נתנו לחמאס לצבור כל כך הרבה כוח ולייצר כאלה תשתיות. גם מאוד חשוב להם להבין מה קורה עם המילואימניקים שלנו. יצרנו סרטון של מילואימניקים מהחברה שלנו שלוחמים, והאמריקאים מאוד התרגשו לראות זאת. יש לנו גם משרד באוקראינה, גם מחברי הצוות שלהם קיבלנו הרבה תמיכה, אמרו: 'נעזור לכם להבין איך מתמודדים, איך משלבים עבודה במלחמה'".
סרטון מהמפעל בקריית גת
"מתחילת המלחמה אנחנו מסבירים ומתווכים את המצב גם ללקוחות חיצוניים וגם להנהלה הבכירה שלנו בחו''ל", אומר נועם זילברשטיין, מנכ"ל HP indigo. "מאז ה-7 באוקטובר קיבלנו הודעות תמיכה מרגשות מכל כיוון. עוד באותה שבת קיבלתי שיחת טלפון ממנכ"ל HP העולמית שהתעניין בשלום העובדים והציע כל עזרה שתידרש. גם מצד לקוחותינו שפרושים ברחבי העולם הייתה תמיכה גורפת".
לדברי זילברשטיין, "מתוקף העובדה שאנחנו חברה גלובליות שמרבית לקוחותיה בחו"ל, התפקיד תמיד מצריך טיסות מרובות. הפעם, מפני שיש הימנעות מהגעה לישראל, אנחנו אפילו טסים יותר. אני בוחר לפתוח כל הרצאה או פגישה במספר דקות בהן אני מחבר למה שקורה בישראל, מדבר על נושא החטופים ורק אחר כך עובר לשיח העסקי.
"אני גם לא מוריד את הדסקית של החטופים. אנשים שואלים על זה, מתעניינים. המעבר לשיח העסקי נעשה על ידי הקרנת סרטון שצילמנו בשבוע השני ללחימה מהמפעל שלנו בקרית גת, שממחיש את המחויבות שלנו להמשכיות עסקית גם בזמן מלחמה, במצב שבו עובדים גויסו למילואים ועובדים אחרים פונו מבתיהם.
"אגב, קרה גם לא מעט פעמים שכשניהלנו שיחות זום, הייתה פתאום אזעקה שחייבה אותנו לעשות הפסקה קצרה, להגיע לממ"ד ולחזור. גם ההתנסויות הללו שלהם אתנו מלמדות אותם הרבה על מציאות לא הגיונית, שלצערי אצלנו עברה כבר לשגרה".
דסקית לראש העיר
"כבר מזמן תכננו לעשות כנס משקיעים בניו יורק ב-5 בנובמבר. כשפרצה המלחמה, התלבטנו המון האם אכן לעשות אותו או לא", אומר אסף אזולאי, סמנכ"ל שיווק בקרן Team8 - קבוצת הון סיכון שבונה ומשקיעה בחברות בתחומי סייבר, דאטה, AI, פינטק ובריאות דיגיטלית.
"בסופו של דבר, הבנו שאי אפשר לדבר על כך שישראל חזקה, שההייטק הישראלי חזק אבל לא להגיע לכנס או לדחות אותו למועד אחר. כן עשינו התאמות נדרשות, הגיעו פחות אנשים, וחלק מהכנס עשינו בצורה היברידית. כמו כן, ערב הפתיחה שהיה אמור להיות במקור קוקטייל חגיגי, הפך לאירוע לא רק למשקיעים אלא אירוע לקהילה הכלכלית ולקהילת הטק הניו-יורקית, כולל אנשים שאין להם זיקה לישראל.
"עשינו ערב שמדבר על הטק הישראלי והעמידות שלו. לא ציירנו תמונה שהכל ורוד, אבל הסברנו שעל אף שגויסו הרבה אנשי מילואים, אנחנו מגבים אותם; שאנחנו נכנסים מתחת לאלונקה של החברות שלנו שנמצאות בתקופות מאתגרות. דיברנו גם על כך שבדרך כלל אחרי מלחמות ישראל נעשית חזקה עוד יותר מבחינה עסקית וטכנולוגית".
בין משתתפי הכנס היו יו"ר ומנכ"ל Pfizer, ד"ר אלברט בורלא, וראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס. "רגע לפני שאדמס עלה לבמה, אחת העובדות שלנו ענדה לו את דסקית החטופים. בכנס השתתפו כ-250 איש ולכל המשתתפים חילקנו דסקיות", מספר אזולאי.
"כמו כן, נדב צפריר, מייסד ושותף מנהל בקרן Team8, הסביר בכנס מה קרה ב-7 באוקטובר. הוא הציג גם את התמונות היותר קשות, אבל לצד הזוועות והקושי גם הראה סממנים של תקווה, כדי שמשקיעים יבינו שלמרות הכל ישראל היא עדיין מעצמה טכנולוגית שגם יכולה להיות הגורם שמהווה גשר למדינות ערביות שצריכות את הטכנולוגיה הישראלית".