בעוד חודש, ב-19 לפברואר, אמורה היתה הכנסת לאשר בקריאה שנייה ושלישית את מה שמכונה תקציב 2024 שאושר השבוע בממשלה. זה לא יקרה בגלל לוח הזמנים הצפוף ובגלל דחיינות ממשלת נתניהו יהיה שוב צורך בתיקון החקיקה.
לאחר שמרבית נוצות התקציב נמרטו כתרנגול לפני חג ההודיה, ישלים יו"ר ועדת הכספים משה גפני את המלאכה כשהתקציב יגיע לשולחנו. זה הפירוש של תקציב על כרעי תרנגולת. גפני ידרוש לוודא שהכספים הקואליציוניים יירשמו בטאבו, ואם לא - לא יהיה תקציב.
הרבה נכתב על התקציב, סחטנות הסיעות החרדים ועל הבגידה הפיסקלית של שרי הממשלה בעיצומה של מלחמה. אחזור ואדגיש שתקציב 2024 כול כולו מופת של בריחה מאחריות, פחדנות והישרדות פוליטית במטרה למשוך זמן.
הוא מלא במשככי כאבים. לא תשמעו כאן נאומי דם ידע ודמעות על קיצוץ כואבים בגלל זינוק ל-138 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. ניתן לדוש שעות איך 6 מיליארדי השקלים התגלגלו מצד לצד בספרי התקציב תוך מספר שעות כאילו המדובר בהנהלת חשבונות בחנות מכולת.
ניתן לתמוה כיצד אירע הנס שדווקא איתמר בן גביר הצליח לסחוט תוספת של 2.3 מיליארד שקל על חשבון משרדי הממשלה מבלי לדעת מה יעשה עם הכסף. הדורסנות שהפגין בן גביר כלפי ביבי הפחדן, המוחלש ומעורר הרחמים עוד תילמד בספרי מדעי המדינה.
ניתן להשתומם איך הסתירו כספים קואליציוניים ומדוע גזרות המס נדחו ל-2025 בעוד שהגזרים (כמו נקודת זיכוי ממס להורים עובדים) נותרו ב-2024. איך לא העזו לגעת בעשרות פטורים ממס על שכר דירה, על קניות באינטרנט, על פירות וירקות או על תיירות ולחסוך מיליארדים.
וחוץ מזה גזירות המס נדחו ל-2025 כאילו 2024 נעלמה מלוח השנה הגרגוריאני. מדובר בהעלאת מע"מ ב-1%, העלאת מס הבריאות ב-0.15%, אי עדכון מדרגות תשלומי הביטוח הלאומי, וגם מס הפחמן כדי שלבן גביר יהיה חמצן לנשום.
מס הנסועה על רכבים חשמליים המתגמל בעיקר את בעלי העושר נדחה ל-2026. אבל פינוקים כמו נסיעות מסובסדות בתחבורה ציבורית בהתאם לרפורמה של מירי רגב או תלושי הפינוק של אריה דרעי במאות מיליונים יישארו.
התובנה ממה שמכונה תקציב 2024 היא שחוץ מאלוהי החרדים והלאומנים לנתניהו אין אלוהים. כשמדובר בהם הוא מהלך בזהירות של פקיר הודי המטייל על מיטת מסמרים. מבחינתו הם אינם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה אלא לשכב מעליה.
הוא לא העז לגעת בבן גביר, סמוטריץ', דרעי, גולדקנופף וגפני. להיפך: הוא הזמין אותם למשתה ופינק אותם ללא בושה בתקציבים לעידוד השתמטות.
בניגוד להמלצה של הנגיד פרופ' אמיר ירון, בתקציב 2024 נתניהו פתח שולחן לכל דכפין. אז מי רצה ארוחות חינם ולא קיבל? ובכל זאת למרות שתקציב הביטחון מזנק, כשאין גזירות, 38 משרדי ממשלה פתוחים לרווחה והחרדה נעלמה מישיבות החרדים, מה בעצם לא בסדר?
ממה מודאג הנגיד? הרי נתניהו הבטיח שיש מספיק כסף לכולם. מדוע עיתונאים ממשיכים לעצבן את ראש הממשלה? האם אין לו מספיק צרות? אז זהו, כשירו של ניסים סרוסי, "אשליות" זה המצב. איך אמר לי השבוע אחד משרי הממשלה: "כשכולם מחייכים אני מודאג".
נתניהו, שהתמחה בהעלמת קמטים ובמטמורפוזה בצבע שערו, הצליח כמטה קסם לטאטא מתחת לשטיח מצב פיסקלי קשה מאין כמותו. מבחינתו הכול סבבה העיקר למשוך זמן. הוא מזכיר לקוח בבנק המתחנן להגדיל את האוברדרפט על חשבון העתיד.
האוברדרפט של כולנו הוא הגירעון בתקציב שמגיע ל-140-150 מיליארד שקל. כל לקוח שהיה מבקש להגדיל מסגרת בעשרות אחוזים, היה נזרק מכל המדרגות אם לא יהיה לו מאיפה להחזיר את הכסף.
אז את ישראל עדיין לא משליכים מכל המדרגות, אבל על ההפקרות התקציבית נשלם בריבית דריבית. אפילו נתניהו לא יצליח לעצור את שעון העצר ו-2025 תגיע בסופו של דבר. את הגזרות תפיל על כולנו כל ממשלה שלא תהיה. אז בסופו של דבר הנגיד צדק כשקבע שאין ארוחות חינם.