הריק בחלל הולך ומתמלא בפעילות אנושית, הנמצאת לקראת קפיצת מדרגה ביישום הריק מסביב לכדור הארץ עם צפי לשיגור כמות שיא של לוויינים במהלך שנת 2025, והמשקיעים לא נשארים לכך אדישים.
בין המשקיעים הבולטים בתחום ניתן למצוא את אילון מאסק, סר ריצ'ארד ברנסון, וג'ף בזוס, שכבר עמוק בפנים, והם בין המשקיעים הפרטיים הראשונים של התחום. שלושתם הקימו והשקיעו בחברות הפרטיות ספייס אקס (מאסק), וירג'ין גלקטיק (ברנסון) ובלו אוריג'ין (בזוס), שהפכו לחוד החנית של הסקטור.
התחום כבר משנה את התקשורת האנושית, מאפשר הקמה של מעבדות ייחודיות בתנאי אי כבידה בחלל, מייצר טיסות תיירות מחוץ לכדור הארץ, ומספק שלל חזיונות עתידיים החל מכריית חומרי גלם ייחודיים ועד טיסות מהירות על גבו של טיל מנקודה אחת בגלובוס אל כל נקודה אחרת בו.
אלו הובילו את כלכלת החלל לסכום מדהים של 546 מיליארד דולר בשנת 2022 ולצפי צמיחה של כ-41% עד סוף 2027, בעיקר אודות להשקעות ממשלתיות בתחום. בעולם מפעילות 75 מדינות סוכנות חלל ממשלתית, כאשר רק כ-24 מהן בעלות יכולת שיגור כלשהי לצד יכולות טכנולוגיות בתחום, וישראל אחת מהן.
סך ההשקעות הבינלאומיות הפרטיות בחברות החלל עמדו על כ-12.5 מיליארד דולר בשנת 2023 ומבטאים עלייה של 34.4% לעומת כ-9.3 מיליארד דולר השקעות שבוצעו בשנת 2022. אך הן עדיין כחמישית פחות משיא הגיוסים שחוו חברות הסקטור ב-2021, אז הושקעו בהן כ-15.3 מיליארד דולר. כך על פי דו"ח קרן ההשקעות האמריקאית Space Capital, המשקיעה בשלבים המוקדמים של חברות בתחום.
כמחצית (48%) ההשקעות נעשו בחברות אמריקאיות, כרבע בחברות סיניות (27%), והרחק מאחורי מדינות הענק במערב ובמזרח נהנו מההשקעות גם סינגפור (5%), הודו (4%), אנגליה, צרפת ואינדונזיה (3% כל אחת), קנדה (1%) ושאר חברות התחום ברחבי העולם (כ-6% מצרפית).
עד לתחילת השנה תועדו כ-264.9 מיליארד דולר השקעות מצרפיות בחברות החלל, שעיקרן נותבו אל חברות הפועלות בתחום הלוויינים, ועמדו על כ-87% מסכום ההשקעה הכולל. יתר ההשקעות נותבו לחברות העוסקות בתחום הרקטות וטכנולוגיות שיגור (כ-11%) ולתחומים מתפתחים הרלוונטיים או קשורים בתעשיית החלל (כ-2%).
אחד התחומים הוא הדיפ-טק (Deep Tech - טכנולוגיות עמוקות), שלכשעצמו מהווה כ-20% מסך השקעות ההון סיכון בעשור האחרון, כאשר במחצית הראשונה של 2023 הושקעו בו כ-40 מיליארד דולר.
שנה קודם לכן, עם זאת, קצב ההשקעות היה גבוה יותר והושקעו בו כ-105 מיליארד דולר וב-2021 הוא אף חווה שיא של השקעות שעמדו אותה שנה על כ-160 מיליארד דולר. כך על פי דו"ח של חברת הייעוץ והמחקר האמריקאית Boston Consulting Group מסוף נובמבר 2023.
בין טכנולוגיות ה-Deep Tech שהינן גם בעלות נגיעה לתעשיית החלל: אופטיקה, מחשוב קוונטי, חומרים מתקדמים, רובוטיקה, ואלקטרוניקה, כאשר גודל השוק של טכנולוגיות האחרון להגברת עמידות ספיגת ועמידות מקרינה עמד על כ-1.7 מיליארד דולר.
וואלה! כסף ממשיך לעשות לכם סדר עם חזרת עיני המשקיעים לביצת ה-Tech המקומית, והשבוע נקבל הצצה לקרן בקרן Earth & Beyond Ventures, שהוקמה בסוף הרבעון השלישי של 2022 כדי לצוד כוכבים.
אחד ממנהלי הקרן: דורון זאור, שותף כללי.
מתי החלה לפעול: ספטמבר 2022.
מיקום משרדי הקרן: הרצליה.
שווי נכסים מנוהל: 60 מיליון דולר, לצד התחייבויות של משקיעים שעתידים להעלות את סך השקעות הקרן ל-125 מיליון דולר.
סוג ואופי המשקיעים בקרן: תאגידים בינלאומיים דוגמת Corning, Kyocera היפנית, ו-Samtec, חברת חלל-תקשורת המקומית, Rhodium, CBG, Rangsons, Initium, Moon2Mars, TITAN Ventures ונוספים.
תחומי השקעה: טכנולוגיות עמוקות (DEEP-TECH) עם נגיעה בתחום החלל.
שלב החברות בהן משקיעה: שלבים מוקדמים, תוך התמקדות בשלבי הסיד (SEED), פרה-סיד (Pre-SEED), ואף מוקדם יותר בשלב בניית והגדרת החברה.
טווח הצ'ק הממוצע להשקעה: בין 0.5 מיליון דולר ל-2 מיליון דולר.
כמות ההשקעות שנעשו בישראל עד כה: 6.3 מיליון דולר. הקרן מובילה את סבבי ההשקעה, אך לא פוסלת להצטרף לסבבי גיוס המשך.
בין החברות בהן השקיעה: NOGA3D, המפתחת פולימרים להדפסות תלת מימד העמידים בסביבות קיצון, לצד 3 נוספות שטרם נחשפו.
תחזית הקרן לשנת 2024: "מהפכת ה-AI תמשיך לשנות את תעשיות התוכנה מחד ולאתגר את המודלים העסקיים הקונבנציונליים מאידך. התפתחות זו תדגיש את חשיבות הטכנולוגיות העמוקות, שאמנם איטיות יותר בהליך הפיתוח והמכירה, אך בעלות השפעה חזקה יותר על השוק, ויותר קשה להחליף אותן.
"לסטרטאפים בתחום הדיפ-טק יש משמעות קריטית בהתמודדות עם בעיות גלובליות כמו משבר האקלים, פיתוחי בריאות, ועוד. כך גם גדלה החשיבות של מימון מיזמים אלו, וזה המקום בו קרנות המתמחות בהשקעות בשלבים מוקדמים ממלאות תפקיד מרכזי".
השותף הכללי, באישי: החל את הקריירה כעורך דין צעיר בתחום ההייטק, שם נחשף לראשונה לעולם ההשקעות, בין היתר מזוויות בנקאות ההשקעות, חדשנות, וייזום.
לפני מספר שנים זיהה צורך בשוק הישראלי בהשקעות ממוקדות טכנולוגיות עמוקות בשלבים מוקדמים, ואיחד כוחות עם שותפיו להקמת הקרן, דניאל רקנאטי וישראל בירן, המכהנים עימו כשותפים כלליים.
זאור: "המטרה שלנו היתה למלא את הפער שנוצר בצורך השקעות התחום בישראל ותוך כדי ליצור פלטפורמה בה טכנולוגיות פורצות דרך בו יוכלו למצוא בנו את הסביבה התומכת לה הם זקוקים להפיכת הטכנולוגיה שפיתחו לחברה מצליחה".
הקרן משמשת גם כשותפה של רשות החדשנות ומפעילה עימה חממה לחברות הזנק בשלבים מוקדמים. מנהליה מאמינים כי "הניסיון הצבאי והמצוינות האקדמית הישראליים מהווים מאיצי רעיונות יוצאי דופן המולידים טכנולוגיות פורצות דרך".