בצעד פורץ דרך, קיבלה בשבוע שעבר חברת אלף-פארמס מרחובות אישור מקדים ממשרד הבריאות לשווק בשר בקר מתורבת בישראל.
המוצר, נתח בשר שגודל מתאים של פרה מחוץ לגוף החיה, הוא מוצר הבקר המתורבת הראשון שאושר למכירה בעולם.
ההישג של אלף פארם מהווה צעד קטן אך משמעותי בהיבט התקדים שעשוי לחולל מהפיכה עולמית שתאפשר ייצור המוני, יעיל, וידידותי יותר לסביבה של מוצרים מן החי.
טכנולוגיית הבשר המתורבת, שמאפשרת ייצור בשר (מכל בעל חיים) ללא גידול חיות, מעוררת בשנים האחרונות התרגשות גדולה. מדובר בפתרון שעשוי להתגבר על כמה מהאתגרים המשמעותיים ביותר של המאה ה 21: הקושי ההולך וגדל לספק מזון לאוכלוסיית העולם, משבר האקלים ופליטה הולכת ומואצת של גזי חממה (גידול בקר וכבשים הוא המקור לפליטת מעל 20% מכלל גזי החממה) והידלדלות מקורות המים הנקיים ושטחי הגידול בעולם.
הטכנולוגיה החדשנית והמורכבת שמאפשרת לייצר את הבשר המתורבת צומחת במהירות, ונכון ל-2023 בעולם פועלות כ-150 חברות שמתמקדות בפיתוח של יצירת מקור חלבון שאינו מן החי עם פוטנציאל ייצור בהיקפים גדולים מאוד.
כדי שמוצרי הבשר המתורבת כגון סטייק, המבורגר, קציצות ואחרים יהפכו למנת חלקם של ההמונים, החברות המייצרות את הבשר המתורבת חייבות להתמודד עם כמה אתגרים טכנולוגיים לא פשוטים.
האתגר המורכב ביותר בטכנולוגיית הבשר המתורבת הוא צמצום עלויות הייצור כך שמחירו של בשר מתורבת יוכל להתקרב לזה של בשר רגיל, והוכחת כדאיות כלכלית. סקרי שוק מראים שללא הגעה לאותו אזור עלות לא תהיה חדירה משמעותית שלו לשוק הבשר, והוא יישאר מוצר בוטיק.
מדוע ייצור בשר מתורבת יקר כיום? בשר מתורבת מגודל בתוך "מרק" (מדיה בשפה המקצועית) שמספק לתאים את כל צרכיהם. רכיב המפתח היקר ביותר כיום בתהליך הייצור של בשר מתורבת הינו "גורמי הגדילה" - חלבונים שאחראים לשליטה, בקרה ועידוד חלוקה והתמיינות של תאים. בלעדיהם לא ניתן לגדל בשר מתורבת בצורה אפקטיבית.
כיום, עלות גורמי הגדילה (החלבונים) היא הרכיב המרכזי בעלות הכוללת של תהליך ייצור הבשר המתורבת. מדובר בחלבונים מורכבים יחסית וקשים לייצור, ולכן המחיר שלהם גבוה מאוד. לפי הערכות שונות, עלות גורמי הגדילה מגיעה לכ-50% ויותר מהעלות הכוללת בתהליך ייצור הבשר המתורבת, מה שהופך את הייצור הבשר המתורבת ללא כדאי כיום.
לדוגמה, ההורמון אינסולין, החיוני לאפשר לתאים לגדול בקצב מהיר ולהתמיין למשל לתאי שומן, נמכר כיום בעלויות של יותר מ-100 דולר לגרם. לפי מחקרים שפורסמו לאחרונה, בין היתר על ידי ה-GOOD FOOD INSTITUTE (GFI), (גוף בינלאומי שאינו למטרת רווח הפועל לקדם חלבונים תחליפיים) - כדי להפוך את הבשר המתורבת לתעשייה כדאית מבחינת עלויות לצרכן, תידרש אספקת אינסולין במחירים הנמוכים פי 100 (!) מעלותו כיום, ולהגדיל את יכולת הייצור העולמית פי אלף (!).
ישראל היא בין המובילות בעולם בתעשיית הפוטדק [טכנולוגיות מזון] ובתחום פיתוח הבשר המתורבת במיוחד. בשנים האחרונות צמחו בישראל מספר חברות מובילות ברמה העולמית בהן אלף פארמס, סופרמיט, סטייקהולדר, בליבר מיט, אבר אפטר מיט ונוספות.
לצד החברות האלו, חשוב שישראל גם תפתח טכנולוגיות שיאפשרו להוזיל את תהליכי ייצור הבשר מתורבת ולהפוך אותו לכדאי כלכלית כך שהמונים ברחבי העולם יוכלו לצרוך אותו ברשתות השיווק ולהגיש אותו אל השולחן.
אחת החברות הישראליות שהחליטו להתמודד עם האתגר הזה היא ביובטר, הממוקמת באזור התעשיה תל-חי בצפון. הטכנולוגיה החדשנית שהחברה פיתחה, שמקורה במעבדה של פרופסור עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית, תוכל לשנות את כללי המשחק באמצעות הוזלה משמעותית של ייצור גורמי הגדילה.
הטכנולוגיה של ביו בטר, שזכתה להשקעה מקרן JVP, מבוססת על שימוש בהנדסה גנטית המאפשרת להפוך את צמחי הטבק ל"מערכות ייצור" עצמאיות, הניזונות מאור, אוויר ושמש, עליהם מיוצרים גורמי הגדילה, החלבונים יקרי הערך הקריטיים כל כך בתהליך הייצור של בשר המתורבת.
במקום להשתמש במתקנים גדולים ויקרים מאוד שעלותם מאות מיליוני דולרים, ושלא מצליחים לספק את הדרישה ההולכת גדלה של טכנולוגית הבשר המתורבת, ביובטר משתמשת בעלי הטבק הענקיים כחוות גידול חקלאיות וטבעיות שמפחיתות באופן דרסטי את ההשקעה הנדרשת בתשתיות הייצור של גורמי הגדילה, ואת עלויות הייצור השוטף.
בנוסף, ביובטר פיתחה טכנולוגיה מעוגנת בפטנט שמאפשרת לה להפיק את גורמי הגדילה מתוך עלי הטבק. שילוב האלמנטים האלו יחד מאפשר להפחית את עלויות הייצור לכדולר בודד לגרם חלבון, וכמעט שאינה מוגבלת בהיקף הייצור, היות שזה תלוי רק בהיקף השטח המוקצה לגידול הצמחים.
החברה עובדת בשיתוף עם חקלאים במספר אזורים בארץ, בעזרתם היא מגדלת על פני מספר דונמים של צמחי טבק המבטאים גורמי גדילה שונים. במקביל, מתבצעת עבודת מחקר ופיתוח לייעול תהליכי הייצור וההפקה, על מנת להתחיל ולשווק גורמי גדילה כבר במהלך 2024.
אישור מוצר הבשר המתורבת של אלף-פארמס הוא בשורה גדולה לתעשייה, אך כדי שזה יגיע לצרכן קצה, למסעדות, לבתים, תהליך הייצור חייב להיות פשוט יותר, וזול הרבה יותר.
ישראל כמעצמת פודטק עולמית מביאה לעולם את הבשורה פעמיים: גם בעצם הפיתוח של מוצרי בשר מתורבת וגם ביכולת לייצר ולפתח פתרונות חדשניים שמייצרים גורמי גדילה - היהלום הקריטי בתהליך ייצור הבשר - בעלויות שמשנות את חוקי המשחק והופכות את הבשר המתורבת לבשורת המזון הבאה.
הכותבים הם ד"ר עמית יערי, מנכ"ל, וד"ר דנה ירדן, מייסדת שותפה, חברת ביובטר (BioBetter)