ב-11 החודשים הראשונים של 2023 הפקיד הציבור הישראלי סכום של כ-150.6 מיליארד שקל לפיקדונות בנקים לתקופה של עד חודש - בריבית קבועה ובריבית משתנה, זאת בנוסף לסכום כולל שמוערך ביותר מטריליון שקל ומופקד בפיקדונות בנקאיים שונים.
מהעבר השני של הרחוב, בתעשיית קרנות הנאמנות, ראינו נהירה של הציבור גם לקרנות הכספיות הנחשבות סולידיות בדומה לפיקדונות. עם זאת, כלל הכספים שהושקעו על ידי הישראלים בקרנות כספיות מסתכם, למרות הנהירה אליהם כאמור, ב-107 מיליארד שקלים בסך הכל. במילים אחרות, רק הכספים שהופקדו השנה לפקדונות בנקאיים קצרי טווח עוברים את כל תעשיית הקרנות הכספיות.
עד כמה הציבור נפגע ניתן ללמוד מההשוואה הבאה: בעוד שסך ההכנסות מריבית לחוסכים הישראלים מהפיקדונות בבנקים בנזילות גבוהה עומד על כ-309.7 מיליון שקלים, הכנסות הריבית מהתשואה שהתקבלה בקרנות הכספיות הסתכמו ב-483.7 מיליון שקל, כ-174 מיליון יותר ממה שהתקבל בפקדונות הבנקאיים.
כדי להפוך את הדוגמה למוחשית יותר נאמר שאם אדם היה מחליט לחסוך 100,000 שקלים בחודש ינואר, כמה היה מקבל במהלך 2023?
ובכן, מי שהיה בוחר בפיקדון עם ריבית קבועה בבנק לתקופה של עד חודש, היה מקבל בממוצע כ-1,800 שקלים, מי שהיה בוחר בפיקדון זהה אך עם ריבית משתנה (פריים), היה מקבל בממוצע כ-2,200 שקלים, ומי שהיה בוחר בקרן כספית היה זוכה להכנסות מתשואה של כ-3,300. כלומר, מהקרן הכספית, שהינה כאמור אופציה סולידית כמו הפיקדונות, הציבור היה מצליח להשיג 50%% יותר מהריבית בפקדונות קצרי טווח ו-83% יותר מפיקדונות בעלי ריבית קבועה קצרי טווח.
ההבדלים בין ההכנסות מריבית מתעצמים על רקע העובדה הפשוטה שקרן כספית נזילה ברמה היומית. כלומר, הלקוח יכול בכל יום להוציא את כספו. זאת, בניגוד לפקדון בבנק שאינו נזיל, ומוגדרות בו "נקודות יציאה" עליהן צריך לסכם מראש מול הבנק. למשל, פקדון חודשי או שבועי. גם בהיבט המיסוי, קרן הכספית עשויה להיות עדיפה.
אפילו נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר בסוף השנה שעברה, כי "חשוב לי לומר לציבור יש מסלולי השקעה סולידיים - שאינם הפיקדונות בבנקים - למשל השקעה בקרנות כספיות שהן נזילות לחלוטין ואפילו בטוחות יותר. מעניקות היום ריבית גבוהה יותר מזו של הפיקדונות. אני כמובן לא יועץ השקעות ולא אומר איפה להשקיע אבל בהחלט קורא לציבור להיות מודעים לכל האפיקים שעומדים לרשותם".
אלעד שפר, מנכ"ל פייר, פלטפורמה מקוונת להפצת קרנות נאמנות, מסביר: "לציבור החוסכים הסולידיים כיום יש נגישות לקרנות הכספיות ובניגוד לעבר הלא רחוק, ניתן להשקיע בקרן כספית בלחיצת כפתור.
"נכון הוא שיש עוד הרבה עבודה הקשורה למודעות הציבור לכלי ההשקעה הסולידי הזה אבל אנחנו בדרך לשם ולראיה, ראינו בפלטפורמה שלנו צמיחה של לא פחות מ-1,680% בהיקף הנכסים המנוהל בכספיות השקליות בשנה האחרונה. ציבור רחב רואה את ההשקעה בקרן הכספית השקלית כאטרקטיבית, במיוחד לאור גובה הריבית במשק שעומדת כרגע על -4.5% בשנה".
לצד זאת, יש כאלה המעדיפים להשאיר את כספם בעו"ש. בעובר ושב של הציבור הישראלי עדיין מצויים כמעט חצי טריליון שקלים, נכון לחודש ספטמבר בשנה שעברה. מספר בנקים החלו להציע "ריבית על העו"ש" אך לרוב היא נמוכה עוד יותר מזו המוצעת בריבית הממוצעת על הפקדונות קצרי הטווח ולרוב הבנקים מטילים מגבלות על גובה הסכום שעליו ניתן לקבל את הריבית המוצעת.