וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"מגרש עצום, בגודל של אצטדיון, וכולו מלא בארונות"

עודכן לאחרונה: 25.1.2024 / 19:37

רונן פרץ חשב שראה כבר הכל בקורונה, בה היה המנכ"ל בפועל של משרד ראש הממשלה, אבל אפילו האיש הקשוח הזה נכנס להלם כשהבין את ממדי האסון. עכשיו הוא מנסה לתת כוח לראשי הרשויות, כדי לשקם את הקהילות, כשברקע הבחירות המוניציפליות

בוידאו: העדות הקשה של מתנדבי זק"א מהדרום/שימוש לפי סעיף 27א'

בין שלל תחומי האחריות של רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים, במלחמה, שנפרסים מטיפול בתשלומי הארנונה של המפונים, דרך סיוע לראשי רשויות בשני קצות הארץ, נוכח האתגרים העצומים שעומדים בפניהם - ועד לקיום הבחירות המוניציפאליות בסוף פברואר, היה גם הטיפול במחנה שורה, אליו התנקזו גופות חללי טבח השבעה באוקטובר.

מתוקף תפקידו הוא ביקר שם כמה פעמים והיה עד למראות הקשים. פרץ מטבעו אינו אדם שמשתפך. הוא בורר מילים, לא מחצין רגשות או מפליג בסיפורים אישיים, ומתרחק מהתקשורת. עד היום התראיין רק פעם אחת.

אבל כשהוא מספר על הפעם הראשונה שביקר במחנה הצבאי, שהפך בשבת אחת למחנה מוות של אזרחים וחיילים, הוא מתקשה להסתיר את הסערה הפנימית שמעורר בו הזיכרון.

"כשנכנסתי לשם, מולי היו שורות של שקיות שחורות וריח כבד. הייתי חייב לצאת משם. ראיתי דלת, פתחתי אותה וראיתי מראה שלא יוצא לי מהראש. מגרש עצום, בגודל של אצטדיון, וכולו מלא בארונות ריקים, מוכנים לקבורה. אז זה היכה בי. ההיקף העצום של האסון. אתה בן אדם, אבל אתה חייב להמשיך לתפקד".

יצא שאתה מנהל את החיים והמתים במקביל.
"הגורם היחיד שמוסמך לזהות גופות הוא המז"פ, וצה"ל מזהה את החיילים. בגלל ההיקף והעירוב בין חיילים לאזרחים, היה צורך להיות יצירתיים. יש לנו מאגר טביעות אצבע שעתיד היה להימחק על פי חוק ועתידו לא היה ידוע. ביקשנו לעשות השוואה בין טביעות האצבע לאלה של המז"פ כדי לקדם את הליכי הזיהוי והיינו צריכים לחוקק חוק בחירום.

"בעקבות האסון הנורא הזה, משטרת ישראל, הצבא, משרד הפנים והמשרד לשירותי דת, פיתחו מיומנות שאין דומה לה בעולם לזיהוי גופות. באסונות גדולים, כמו רעידת האדמה בטורקיה, קוברים בקברי אחים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות את זה לעצמה ולכן הייתה התעקשות לזהות את כל החללים, עם מינימום טעויות, פרויקט עצום וחשוב".

רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים 3. ראובן קסטרו
"באסונות גדולים, כמו רעידת האדמה בטורקיה, קוברים בקברי אחים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות את זה לעצמה"/ראובן קסטרו

בין נתניהו לדרעי

פרץ, 47, נשוי לריקי ואב לשלושה, גר בישוב ניל"י בבנימין. אחרי שהוסמך כעו"ד, פתח משרד עם עו"ד מיכאל קליינר, נשיא בית הדין של הליכוד. את הקריירה במגזר הציבורי התחיל ב- 2013, כיועצו של מזכיר הממשלה דאז, עמיחי מנדלבליט, ובמקביל יעץ לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בתום כהונה כסגן מזכיר הממשלה, מונה בשנת 2019 למנכ"ל בפועל של משרד ראש הממשלה. במהלך קדנציה בת שנתיים כמינוי זמני, עסק בגיבוש המדיניות הכלכלית במשבר הקורונה, התכנית הממשלתית לטיפול באלימות בחברה הערבית, הובלת הסכמי אברהם וההיבטים הכלכליים בתוכנית השלום של ממשל ארה"ב, מטעם ראש הממשלה. המשפחה ראתה אותו בעיקר בסופי השבוע כשהיה צמוד לנתניהו וגם בשלושת החודשים האחרונים, הוא נמצא יותר במשרד ובשטח, מאשר בבית.

בשנת 2021, עם עזיבתו את השירות הציבורי, עסק בייעוץ לפרויקטים פרטיים בארץ ובחו"ל, קידם את הישוב "רמת טראמפ" ברמת הגולן וסייע לראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח בהתנדבות. "כשהוקמה הממשלה פנה אלי אריה דרעי, שיש לי אתו היכרות ארוכה ויש לי אליו הערכה רבה", הוא אומר, "וראיתי בזה אתגר גדול, כי בקורונה הבנו שהרשויות המקומיות הן הזרוע העיקרית שנוגעת באזרח ויודעת איך לעשות את זה".

מהר מאוד דרעי נאלץ לפרוש ומשה ארבל מונה במקומו. מצאת את עצמך תחת בוס אחר.
"המעבר היה חלק. אני תופס מעצמי מנכ"ל מקצועי שבא עם תפיסות עולם מקצועיות ושניהם כיבדו אותן. היעד שלנו הוא ביזור סמכויות לשלטון המקומי. יש היום 259 רשויות שאינן אחידות מבחינת החוזק שלהן, המיקום הגיאוגרפי, ואם נעשה את זה בצורה שגויה, נחזק את החזקים ונחליש את החלשים. צריך להביא לצמצום הפערים ויש ל נו כלים להתמודד עם זה. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להקים את מנהל הפיתוח הכלכלי שאמור לתת להן כלים לייצור הכנסה עצמי".

צדק חלוקתי בין רשויות חזקות לחלשות הוא יותר מהיר ואפקטיבי.
"זאת סיסמה. כבר היום יש צדק חלוקתי במענקי האיזון, שמיועדים לצמצם פערים. הצעתי לבצע איחוד רשויות, כי אני מאמין בתפיסה שריבוי רשויות מקשה על ניהול המשאבים. יש במשרד אגף שעוסק בשינוי תוואי הרשויות ואחרי עבודה רבת שנים הכנסנו את נאות חובב, שהייתה מועצה תעשייתית, לבאר שבע. אנחנו מקדמים את העברת מכללת תל חי לשטח השיפוט של קריית שמונה, והיא תחלוק הכנסות עם המועצה האזורית גליל עליון, שהיא נמצאת כרגע בשטחה. זה בנוסף להקמת האוניברסיטה החדשה שם".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
מפלגת ש"ס. יונתן זינדל, פלאש 90
על "המעבר" בין דרעי לארבל: "אני בא עם תפיסות עולם מקצועיות ושניהם כיבדו אותן"/פלאש 90, יונתן זינדל

רעידת אדמה

אבל כל זה היה לפני ה-7 באוקטובר, אסון שטרף את הקלפים ושינה את סדר היום הלאומי. את הטלפון הראשון קיבל פרץ בשעה 7:15. על הקו היה ראש מנהל החירום במשרד, שהודיע לו על אירוע חריג בדרום. "נכנסנו להערכות מצב ויצרנו קשר עם הרשויות. אני לא יודע להעביר תקציבים בשבת, אבל פתחנו מחסני חירום, חילקנו ציוד ונכנסנו לפרוצדורה של החללים במחנה שורה.

"ידענו על ההיקפים העצומים לפני התקשורת. משרד הפנים מתרגל מדי שנה אירוע רב נפגעים, אבל לא בהיקפים האלה. אף אחד לא התכונן למלחמה, אלא לרעידת אדמה. אנחנו היינו אמורים להפעיל את תכנית 'מלון אורחים', לפינוי אוכלוסייה לבתי ספר".

בדיעבד אנחנו רואים שמשפחות מתקשות להיות זמן ממושך בבתי מלון, עם מקלחת צמודה וחדר אוכל. מי העלה את הרעיון של פינוי לבתי ספר ואיך הוא חשב יוכלו לחיות ככה במשך תקופה ארוכה?
"התכנית היא משנת 2012. ההיגיון בא ואומר, שיש מבנים שמחוזקים לרעידת אדמה ובבתי ספר, שאמורים להיות כאלה, תפעול האירוע יותר פשוט. משרד הפנים יכול להגיד מראש לכל רשות לאיזה בית ספר היא מתפנה ומי יהיה הצוות שיטפל בה. התוכנית הזאת מיועדת לקליטה ראשונית לאוכלוסייה גדולה.

זאת תכנית בת 12 שנים. לא הגיע הזמן להחליף אותה ולהתאים אותה למציאות הנוכחית?
"היא עובדת טוב, אבל נכון שהיא פחות רלוונטית להיום. ביום השני למלחמה התקבלה החלטה ברשות החירום הלאומית לא להפעיל אותה, אלא לפנות את האוכלוסייה לבתי מלון".

מרכז לזיהוי גופות חללים, מחנה שורה רמלה, 13 באוקטובר 2023. נתי שוחט, פלאש 90
"משרד הפנים מתרגל מדי שנה אירוע רב נפגעים, אבל לא בהיקפים האלה. אף אחד לא התכונן למלחמה, אלא לרעידת אדמה"/פלאש 90, נתי שוחט

נזהר בכבודו של יוסי שלי

לצד הטיפול במפונים, שעבר אחרי כחודש למשרד התיירות, הוא הציע לראשי רשויות להצמיד אליהם ראש רשות לשעבר שילווה אותם, ונתן יד חופשית מבחינת תקציב ורגולציה לעשות את מה שצריך ולקח על עצמו את האחריות. "התקציב הראשון עבר אליהם מיד. אנחנו היינו שם פיזית, השר הגיע מספר פעמים לתמוך ולתת חיבוק".

גם בצפון משרד הפנים היה אחראי על פינוי התושבים לפי הנחיות פיקוד העורף, תוך ניסיון (שברובו לא צלח), לשמור על שלמות הקהילות. מה שהיה קל יחסית ביישובים קטנים, הפך לבלתי אפשרי בקריית שמונה, שם מפוזרים התושבים ב- 200 בתי מלון ברחבי הארץ, מה שמקשה על הפעלת מערכת החינוך.

"עבדנו בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות ונתנו מעטפת לוגיסטית. מהר מאוד הבנתי שהרשות המקומית היא זו שעומדת בחזית באירוע ותפקידי לתת לה כלים לנהל אותו. נתתי תקציב לאביחי שטרן בקריית שמונה, להפעיל מוקד טלפוני לתושבים ולשכור חברת אבטחה שתאבטח את העיר כדי למנוע ביזה, בלי לשאול יותר מדי שאלות. זה נתן לו אוויר ויכולת לפעול. ובעקבות הצורך הזה, הקמנו את 'פורום המנכ"לים'".

"פורום המנכ"לים", שהקים פרץ ביוזמתו, אמור להיות "מנהלת הצפון", המקבילה ל"תקומה" הדרומית, רק בלי השם הנוצץ והמנגנון היקר. הוא מאגד את מנהלי משרדי הממשלה הבכירים ביותר, שיודעים ויכולים להזיז קירות אם הם רוצים. אלא שהפוליטיקה והאגו עצרו את תנועת גלגלי הפורום, שחשיבותו עלתה אחרי התפטרותו של טל בסכס, שעמד בראש "המשל"ט האזרחי", גוף שהיה אמור לטפל בעורף, ונותר נטול סמכויות ועכשיו גם מנכ"ל.

מתברר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, לא אהב את הכוח שמתרכז בידיו של פרץ, קודמו בממשלת נתניהו (הקודמת), ועצר כל יוזמה שניסה לקדם, כולל חקיקה שתיתן לה סמכויות. נתניהו נמנע להתערב בסוגיה, עד אמצע השבוע, כשבפגישה שערך עם ראשי הרשויות בצפון, בנוכחות קבינט המלחמה ושרי ממשלה, ביקש מפרץ, יוסי שלי ושלומי הייזלר, מנכ"ל האוצר, לדאוג להעברת שלושה וחצי מיליארד שקלים לטיפול בתושבי ויישובי הצפון.

פרץ נזהר בכבודו של שלי. "אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמוקיר ותומך. בהתחלה היו מחשבות מי יוביל את זה, והגענו לסיכום שנעשה את זה במשותף".
יחסית למשרד הממשלה האחרים, משרד הפנים בראשותו של ארבל, תפקד באופן מתקבל על הדעת. לחובתו נזקף ברדק פינוי התושבים שהוטל עליו במקום הפעלת תכנית "מלון אורחים", שהפך לפארסה לא מנוהלת.

הפינוי ניתן בחלקו לסוכנות תיירות, שמשכנת בשגרה שוטרים בבתי מלון וגזרה קופון על חשבון המדינה, ולראשי רשויות שלא הצליחו לעמוד בנטל. ואחרי כחודש עברה לאחריות משרד התיירות שלקח על עצמו את המשימה המורכבת. מנגד, ראשי הרשויות מספרים על הקשבה, יעילות בעבודה מולו, ומאמץ לקצץ בירוקרטיות ורגולציות מיותרות.

רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים 6. ראובן קסטרו
"אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמוקיר ותומך"/ראובן קסטרו

בחירות עכשיו

עכשיו פרץ מתכונן לבחירות המקומיות שיערכו בעוד חודש, בעיתוי הכי בעייתי שיש, ב- 27 בפברואר, בעוד חודש. "אנחנו רואים אותן כתהליך ראשון במעלה ועמלים שיתקיים באופן דמוקרטי וסדור".

ואם הלחימה בצפון תתעצם?
"השאלה מה תהיה השפעה. בגלל שמדובר בהליך דמוקרטי חשוב ונקי, אנחנו נסמכים על שיקולים מקצועיים. גם ההחלטה לדחות אותן הסתמכה על חוות דעת של גורמים מוסמכים. אם יורם דגל ונתבקש לדחות שוב, נשקול".

לשיקולים הדמוקרטיים נכנסו לחצים פוליטיים של מפלגות בקואליציה.
"אני לא הרגשתי לחצים כאלה. ההחלטות התקבלו במקצועיות. יש סוגיה נוספת - רשויות שבהן לא נוכל לקיים את הבחירות כי הן מפונות, והבחירות בהן ידחו. השר קבע שהן יתקיימו 150 ימים אחרי החזרה לבתים".

היית מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה בקורונה. זה היה אימון "על יבש" לקראת המלחמה.
"הקורונה הכינה אותי להתמודדות בחוסר וודאות. אנחנו לא יודעים מה יקרה בצפון ואיך יתפתחו העניינים בדרום. התובנה העיקרית שלקחתי איתי היא, שהשלטון המקומי הוא הכלי היעיל ביותר להתמודד עם האוכלוסייה.

"המטרה האזרחית של המלחמה, היא החזרת התושבים לבתיהם ולשגרה. אבל ההצלחה תהיה לנווט השקעות כספיות לשם, כדי שאם יקרה אירוע חירום דומה, הן יוכלו להתמודד אתו בצורה מיטבית. אנחנו רוצים אוכלוסייה חזקה, שמחזיקה את עצמה, עם מנועי צמיחה. זאת המטרה הגדולה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully