"כשנכנסנו לממשלה הגדרנו את השותפות לתקופת המלחמה ולא עמדנו עם סטופר ביד. מה שבראש מעייניו של הציבור הוא שישראל תנצח במלחמה שתוצאותיה יקבעו את מעמד המדינה באזור ובעולם לתקופה מאוד ארוכה", אומר השר גדעון סער.
לדברי סער, "נתניהו נושא באחריות המרכזית למחדל בעזה אבל זה לא הזמן ללכת לבחירות. בשלב זה אני נותן עדיפות למלחמה באויבים מאשר לחידוש מלחמות היהודים. כרגע זו תהיה טעות לפרק את ממשלת החירום אבל אם אגיע למסקנה שהממשלה לא הולכת בכיוון הנכון אשקול מחדש את דעתי".
סער, שכיהן בעבר כשר המשפטים, שר הפנים, ושר החינוך, מוסיף כי "בעזה נלחמים עדיין ואני בדעה שצריך להפעיל כמה שיותר לחץ צבאי ולא להפסיק. לשקול פרישה מהממשלה ולחדש את ההמלחמה הפוליטית הפנימית זה לא יהיה נכון".
בתשובה לשאלה האם קיימת אפשרות לשינוי הרכב הממשלה דרך הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי השיב סער כי "להערכתי הסיכוי לכך שואף לאפס ואני מכיר היטב גם את הפוליטיקה הפנימית בליכוד. אבל אני לא עוסק בתקופה זו בפוליטיקה ואין לי עניין להתייחס לכך".
סער אמר עוד כי "אין ספק שנתניהו נושא באחריות המרכזית לאירועי השבת השחורה. זו צריכה להיבחן על ידי ועדת חקירה ממלכתית שתקבע את מדרג האחריות וואת הפקת הלקחים. היה פה מחדל רב-ממדי מדיניותי, מבצעי ומודיעיני.
"אני לא רוצה לתת לנתניהו עצה האם להתפטר. אבל עובדה שהיום אנחנו במצב שבו כל מי שהיו במשמרת ב-7 באוקטובר מביבי ועד שר הביטחון, הרמטכ"ל ראש אמן וראש השב"כ - לא התפטרו, אבל זה לא אומר שהם לא נושאים באחריות".
על תקציב 2024 הוא מרחיב: "הצבעתי נגד כי מדובר בתקציב גרוע. כשמצפים מהעם להתגייס בתקופת חירום כלכלית להוריד את הגירעון הממשלה חייבת לתת דוגמה אישית וזה לא קרה".
על השאלה מה היה עושה אחרת בנושא התקציב הוא מרחיב: "בצד ההכנסות היה צריך לשחרר את 'הרווחים הכלואים' שבידי החברות הממשלתיות ולגייס 20 מיליארד שקל בחלוקת דיווידנד באמצעות תנאי מיסוי מקלים.
"היה נכון לתת דוגמה אישית כמו קיצוץ השכר לבעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי. אפשר היה ללכת להקפאת שכר במגזר הציבורי ולקבל 1.5 מיליארד שקל. לו הממשלה היתה סוגרת משרדים מיותרים ומצמצמת בכספים קואליציוניים, ניתן היה לרתום את הציבור ואת ההסתדרות. אבל ראש הממשלה החליט כנראה שהמצב לא מספיק קשה".