ישראלים מעדיפים את הכסף שלהם במנוחה בחשבונות הבנק, מתוך מחשבה שהסכנות הטמונות לו שם מופחתות יותר מאשר בעשורים של עבודת השקעה קשה.
כמות הכסף בחשבונות העו"ש (עובר ושב) של הישראלים בבנקים מדגישה את סלידתם מהעבדת כספם פן ייחתך במהלך ההשקעה, ומאפשרים לכ-600 מיליארד שקל פשוט "לשכב" בחשבונות עם תשואה כמעט אפסית, לצד כ-300-400 מיליארד שקל בפיקדונות עם תשואה המוגדרת כ"נמוכה".
מה שהישראלים לא לוקחים בחשבון הוא שעצם "אחסנת" הכסף מקטינה את כוחו, בשל האינפלציה. אינפלציה היא עליית מחירים המורידה, בפועל, את ערך המטבע (השקל) ואת כוח הקנייה שלו. כך מוצר מסוים שעלה בעבר 100 שקל, לדוגמה, יעלה כעת 110 שקל, וישחק את ערך הכסף שלנו ב-10%.
כך שכל חיסכון או פיקדון אינו רלוונטי לשמירת ערך הכסף אם אינו עומד לפחות בעליית האינפלציה לתקופה בה הוא נסגר.
הציבור, עם זאת, נהנה מהנגישות לכסף בעו"ש ובפיקדונות קצרי מועד, גם אם מדובר בעניין תחושתי בלבד.
אך מה לגבי כספי הציבור הנמצאים הרחק מהישג ידו במסגרת חסכונות הגמל וההשתלמות?
סלידת הסיכון, כמו גם חוסר הבנת שוק ההון וכלי ההשקעה העומדים לרשות החוסכים, מגיעים לידי ביטוי גם שם. שכירים ועצמאים בישראל מחזיקים כ-720 מיליארד שקל בקרנות השתלמות וגמל שונות נכון לסוף שנת 2023. כך על פי נתוני אתר הגמל-נט שמפעילה רשות ההון, הביטוח והחיסכון.
עיקר החיסכון לטווח הבינוני נמצא במסלול 'כללי' (41.33% מהכספים), שהינו מסלול ברירת המחדל אליו מוכנסים חוסכים המעדיפים סיכון מופחת, לצד חוסכים שמעדיפים ברירת מחדל על פני בחירת מסלול השקעה בשל חוסר היכרותם אותם.
המסלול הכללי מכיל מספר סוגי השקעה וביניהן גם השקעות לא סחירות, הנחשבות כ"מגנות" על ההשקעה מפני תנודות חדות מטה בשוק ההון. לעומתו, מסלול ה"מניות" מוגדר כמסלול בסיכון מוגבר, בשל חשיפתו המוגברת (לעומת יתר מסלולי ההשקעה) לאפיקי השקעה סחירים כדוגמת מניות המאופיינים בתנודתיות. במסלול המניות נמצאים רק כ-11.5% מהחוסכים.
התשואה המצטברת הממוצעת ל-5 השנים האחרונות בכלל קופות הגמל וההשתלמות במסלול הכללי, עם זאת, עמדה על 26.16%, כאשר התשואה הגבוהה ביותר עמדה על 64.66%, בעוד שהמעטים שהחליטו להסתכן במסלול המניות השיאו תשואה מצטברת ממוצעת שעמדה עד כ-65.5% לאותה תקופה, כאשר התשואה הגבוהה ביותר שנמצאה בין הקופות והקרנות במסלול זה עמדה על 144.64%.
כלומר חוסך שסגר כ-100 אלף שקל בקופת גמל או קרן השתלמות החזיק כעבור 5 שנים בתוספת ממוצעת של כ-26 אלף שקל במסלול הכללי, ולעומתו מי שסגר את כספו בקרן השתלמות או קופת גמל במסלול מנייתי החזיק בתוספת ממוצעת של כ-65 אלף שקל.
בשוק ההון, עם זאת, אין הבטחות. מעבר לשוני התשואות בין הגופים המנהלים את הקרנות והקופות (ומנעד הבדלי התשואה רחב), שאלת הסיכון מתבטאת גם בעיתוי פדיון הקרן או קופת הגמל, כדוגמת שנת 2022, שקיצצה את הקופות והקרנות באחוזים ניכרים.
לצד זאת, התשואה המצטברת הממוצעת ל-5 שנים עד סוף 2022 במסלול המנייתי, בקרב קרנות ההשתלמות שהיו פעילות במשך תקופה זו, עמד על כ-30.5%, לעומת תשואה מצטברת ממוצעת של כ-16.4% במסלול הכללי לאותה תקופה.
בין אם אתם חסרי אמון בשוק ההון או בגופים המנהלים את חסכונותיכם ושונאי סיכון, ובין אם אתם מהמרים כפייתיים, הכסף שלכם תמיד יכול להיות אקטיבי יותר, וזהיר יותר. ערנותכם למסלול הכסף נדרשת כל העת, כמו גם למידה על סוגי התוואי בהם הוא עובר והגופים המעבירים אותו בהם.