לא נעים להציף נושא הנתפס כפלגנות או תבוסתנות אבל כשחברי הכנסת בליכוד בורחים בכנסת מאימת משפחות החטופים, האמון בהנהגה מתנדף. כשגברת נתניהו מתעלמת מהמפגינים בגלל מצב רוח ירוד ומנסה להיפטר מאיש ההסברה הטוב בישראל שלא בא לה בטוב, הבטן מתהפכת.
כשהשרה המומצאת אורית סטרוק מספרת על שרים שלא גומרים את החודש כאילו הפוליטיקה היא סדור עבודה, יסודות הבית מתערערים. כשח"כית טלי גוטליב המטורללת פותחת ג'ורה ומשפריצה תיאורטיות קונספירציה נגד השב"כ, בא לך להתחרט שאתה ישראלי.
על רקע כל אלה צריך באומץ להישיר פנים למציאות ואין סיבה לטאטא אותה עם סיסמאות מכובסות כגון "עם אחד" ו"יחד ננצח". דירוג האשראי של ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר ירד והוא נקלע למינוס.
בשבוע אומלל ועצוב זה כשברקע גל הנפגעים בעזה, ייצא בשבוע הבא החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג לניו יורק למה שמכונה 'רוד שואו' והכנה לגיוסי הון עתידיים. לנסיעה אין מטרה מידית אלא ניתן להגדירה כנסיעת תחזוקה או בלשון בעלי המכוניות הכנה לטסט.
היא נועדה לעדכן את בתי ההשקעות בהחלטות התקציב ובצעדים הפיסקליים שבדרך. את התקציב צריך לאשר עד ה-19 לפברואר אבל זה כבר לא יקרה בגלל לוח הזמנים שגרר הפרת חוק יסוד התקציב. הממשלה שיצאה נגד בג"ץ שהתערב בחוקי יסוד מפרה בעצמה חוק יסוד בצורה בוטה.
לרוטנברג צפויה משימה מורכבת. הביקור נערך ערב החלטת חברת האשראי מוד'יס על עתיד דירוג האשראי של ישראל. על רקע הנתונים האובייקטיביים בלבד ולמרות מאמצי הנגיד, הדירוג ירד בסבירות גבוהה כי בחברת הדירוג הפנימו את 'חפיפיניקיות' הכנת התקציב.
יש להם בטן מלאה על התחייבויות העבר שלא מומשו וברמת הסיכון הנוכחית הם הפסיק לקנות הבטחות על הקרח. כולנו כמובן נשלם על כך. כל החלטה לבד מהפחתת הדירוג תתקבל בתרועת חצוצרות ותחייב פתיחת בקבוקי שמפניה.
בשווקי ההון לא מחכים לקריאת ההשכמה של מוד'יס. לנוכח אובדן האמון השווקים אגרות החוב נסחרות בתשואות גבוהות המגלמות את הפחתת הדירוג. אובדן האמון מתבטא גם באינדיקציה החזקה ביותר והיא התחזקות הדולר המתקרב ל-3.8 שקלים.
חוסר האמון ואוזלת היד גולשים גם לתחומי החברה והביטחון הלאומי. על פי תכניות משרד הביטחון והאוצר תושבי יישובי העוטף יחזרו לביתם עד ה-29 לפברואר. בעיתוי הנוכחי זה נשמע כמו בדיחה לא מוצלחת.
ללא מסגרות לימודים מסודרת או טיפול בביטחון השוטף החזרה ליישובים בעיתוי הנוכחי תדמה בעקבות אירועי ה-7 לאוקטובר לטיפול בהלם. מספר נפגעי החרדה בעקבות המלחמה זינק אקספוננציאלית. לכן התשלומים למלונות עבור המפונים יימשכו גם אחרי פברואר.
כשאין אמון בממשלה והדרך הלכה לאיבוד, בחירות שייערכו גם באמצע המלחמה אינם פוליטיקה. נתניהו הנלחם על גורלו ואינו רוצה בחירות הוא זה שעושה פוליטיקה. כשקברניט הספינה מאבד את הצפון הוא חייב להפקיד את המצפן למישהו אחר כפי שהוא עצמו המליץ בסיפור הטיטניק.
לו גורל המדינה והחטופים היה מטריד אותו כמו ההוצאות על מעונותיו, הוא היה צריך לפנות את כסאו כבר ב-8 לאוקטובר ולא להמתין "שהמדינה תישרף", כפי שאכן התרחש בדרום. מתברר בדיעבד שהאזהרה שנתנה בעבר שרה נתניהו היתה מדויקת להפליא.