הסכסוך המתמשך באוקראינה מטיל צל ענק על הזירה הבינלאומית, ונראה כי הוא משפיע באופן ישיר גם על מעמדה של ישראל. בסדרת כתבות חדשה זו, "העולם בוער", מציג העיתונאי הבינלאומי ניק קוליוחין סדרת ראיונות עם מומחים מובילים בתחום הביטחון והיחסים בינלאומיים, כדי לבחון את המלחמה במזרח אירופה דרך עדשת השינויים הגלובליים בעקבות משבר הקורונה.
הפעם, ניק קוליוחין שוחח עם תת אלוף (במיל') ישראל (רליק) שפיר, טייס ותיק בחיל האוויר והמפקד לשעבר של בסיס חצור ובסיס תל נוף. שפיר, אחד משמונת הטייסים שנבחרו לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק ב-1981, מביע דאגה עמוקה מהמצב באוקראינה ומחשיבותה האסטרטגית עבור רוסיה. לדעתו, המערב טעה בהערכת חששותיה של מוסקבה ובהשלכותיה של אוקראינה עבור ביטחונה.
"אוקראינה נתפסת בעיני רוסיה כחגורת ביטחון", הוא אומר. "יש לה גישה לים ולמרחב הגנת הרוסי כבר מאות שנים. לאחר איבוד חגורת הביטחון באזור הבלטי, רוסיה תילחם לשמור על דרומה בטוח. לדעתי, אירופה וארצות הברית טעו בכך שדחפו לחזק את הקשר בין אוקראינה למערב, וככל הנראה גם רוסיה לא פעלה בחוכמה בכל צעדיה. אולי כדאי להגיע להסכמה שאוקראינה תוכל להצטרף לאיחוד האירופי, אך לא חייבת לעבור דה-מיליטריזציה, כל עוד אינה מהווה איום צבאי ישיר על רוסיה. לאחר שנים אלו של מלחמה אולי אפשר יהיה להגיע להסכמים כאלה".
שפיר מדגיש גם את ההיבט ההיסטורי של הסכסוך, ומציין את האמונה העמוקה של ההנהגה הרוסית ביכולתה להתעמת עם יריבים חזקים, כפי שעשתה בעבר. מולם עומדת האמונה האירופית, ולשאלה מי חזק יותר אין כרגע תשובה ברור.
"הרוסים רואים את עצמם דרך ההיסטוריה, כחברה שיכולה לעבור כל טלטלה ומצוקות, כפי שעשתה במשך שנים רבות בעבר, במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה. אבל צריך לזכור גם שהאירופאים עברו תקופות אפלות מאוד בהיסטוריה, אז השאלה היא האם גם הם מוכנים לעבור קשיים כאלה ולשרוד כפי שעושים הרוסים. אני לא חושב כך. זו הסיבה שפוטין מנסה להראות למערב שרוסיה חזקה, כמו במלחמת נפוליאון ובמלחמת העולם השנייה. אך כל זה ניתן יהיה למנוע אם תהיה הסכמה לפיה אוקראינה לא תהיה חלק מנאט"ו, רוסיה תוכל לייצא את משאביה למערב ולהחיות את כלכלתה. אני לא חושב שיש צורך בסכסוך אסטרטגי באזור הזה, כשקיים רק בעיה טקטית שניתן לפתור".
הריאיון המלא עם שפיר בנגן שלמעלה.
לעמוד הפייסבוק של ניק קוליוחין>>