החשש הקיומי מוביל גם את מחשבותינו הכלכליות אל עבר המרה השחורה - גם כאשר זו האחרונה לבנה, וכך גם התייחסות השוק לבחינת דירוג האשראי של ישראל.
אג"ח ממשלת ישראל מתומחר כהורדה ודאית בדירוג האשראי של המדינה, למרות שנתוניה הכלכליים של ישראל ממשיכים להיות יציבים - וימשיכו גם לאחר הגירעון הצפוי.
יחס החוב-תוצר של ישראל עמד על 58% עד סוף הרבעון השלישי של 2023, וזאת אל מול ממוצע יחס החוב-תוצר של מדינות ה-G7 לדוגמא, שעמד על 128% לאותה תקופה.
יחס החוב-תוצר מראה האם למדינה יש מספיק נכסים המאפשרים יכולת להחזיר את חובותיה, וביחס החוב-תוצר הנוכחי של ישראל ניכר כי היא תצליח בנקל להחזיר את חובותיה, גם לאחר העלייה המתוכננת בגירעון, וזאת לעומת כלכלות חזקות ממנה בהרבה, שהתחייבויותיהן עולות על נכסיהן.
בנק ישראל פרסם במחצית דצמבר האחרון, כי נכון לסוף הרבעון השלישי של 2023 ישראל נמצאת בעודף של 220.3 מיליארד דולר בנכסיה על התחייבויותיה במכשירי החוב, ובתרשים שהוכן באתר world government bonds, המרכז את נתוני האג"ח של הממשלות השונות מקרן המטבע הבינלאומית, ניתן לראות כי יחס החוב-תוצר של ישראל הוא מהנמוכים בעולם.
אז למה השוק כבר מתמחר את אג"ח ממשלת ישראל כאילו ודירוגה כבר הורד? והאם לאור כך עתידה כלל להיות איזושהי השפעה על חיי היום-יום שלנו בהינתן והדירוג אכן יירד?
צור אילן, מנכ"ל אלמנדה קפיטל קרנות גידור ומנהל מערך המחקר בתובל בית השקעות, מסביר: "יחס החוב תוצר נכון לשלהי ינואר 2024 כבר עמד ברמה של 61%, ובעקבות הוצאות הביטחון והנזק המשקי צפוי הגירעון השנה לגדול לרמות של 5%-7%, מה שעדיין יותיר את יחס החוב-תוצר של ישראל מתחת ל-70%.
"המשמעות היא אכן שכלכלת מדינת ישראל עדיין מציגה איתנות ויכולת גבוהה להחזרת חובותיה - הרבה יותר מרוב המדינות המפותחות, גם לאחר הגדלת הגירעון הצפוי. הטענה לפגיעה היא בין היתר הגדלת גיוסי החוב של ישראל, אך כפי שניתן לראות בנתונים היא לא תפגע באופן משמעותי בחוסן הכלכלי לטווח הבינוני-ארוך.
"בנוסף יש לזכור, כי חוזקה של הכלכלה כיום מודגש ממצבה העגום של תעשיית ההייטק, שהיוותה מנוע משקי מרכזי עד שנת 2022, ונמצאת בשפל משל עצמה מאז. כלומר הנתונים הכלכליים הנוכחיים הם לאחר ניכוי תרומת ההייטק בשיאה. כאשר תעשייה זו תחזור לצמיחה היא תתרום את חלקה חזרה למשק, ועימה גם תעשיות הביטחון הישראליות ימשיכו לתמוך בכלכלה באמצעות ייצוא.
"בנוסף, עודף הנכסים על ההתחייבויות כפי שהוצג על ידי בנק ישראל מראה כי ישראל היא מדינה מלווה ולא מדינה לווה, דבר המסייע לשמור על חוסנו של השקל באופן יחסי, בוודאי בהשוואה לעבר.
"יחס הדולר אל מול השקל כיום נמצא במקום בו תרומתו לכלכלה חיובית יותר מאשר תרומתו לגידול באינפלציה, ובכך גם תומך בחוסן הכלכלי של ישראל. כמו כן ניכר כי המשקיעים הזרים עדיין מאמינים בחוסנו של השקל".
אז למה השוק מתמחר מראש הורדת דירוג אשראי לישראל? כי "לצד כל זאת, אנו נמצאים בתקופת מלחמה עם סביבת ריבית שעדיין גבוהה, ולכן הרגישות לזעזועים גדולה יותר וכמו כל המדינה, גם השוק נמצא בתחושות שליליות.
"אך מדובר בעיקר בתחושות ופחות בנתונים המעידים על פגיעה ביציבות. כך לדוגמה ההוצאה הצרכנית חזרה למקומה טרום המלחמה.
"הרגשת הנכאים הזו הובילה את השווקים לתמחר ירידה בדירוג האשראי של ישראל עוד מתחילת הלחימה ולפני שהדירוג כלל נפגע, ולהערכתי התמחור ירד יתר על המידה. שכן אגרות החוב הממשלתיות של ישראל נסחרות מתחת לקבוצת הדירוג הנוכחית של ישראל, ופרמיית הסיכון, כפי שמשתקפת ב-CDS (Credit Default Swap - חוזה החלף לסיכוני אשראי), עלתה חזק מאז חודש אוקטובר.
"להערכתי אין מקום להרגשת הנכאים הזו בהיבט הכלכלי, שכן במהלך החצי השני של השנה צפויה הורדת ריבית נוספת הן בישראל והן בעולם, שתקל על העסקים והצרכנים ותביא עימה גם אופטימיות לשווקים ועלייה בפעילות הכלכלית.
"לפיכך, להערכתי, כל עוד נתונים אלו נשמרים כלל לא צפויה הורדת דירוג, ויש לזכור כי אופק דירוג האשראי של ישראל גם כך שלילי.
"לצד זאת, במידה ותתפתח מלחמה בצפון שתגרור את ישראל למלחמה אזורית המגדילה את אי הוודאות בשווקים, סבירות הורדת דירוג האשראי של ישראל תגדל. שכן מצב זה יגדיל יותר את הוצאות הביטחון וההוצאות העקיפות הנוספות הנדרשות לישראל לטובת המלחמה, ותעמיק את גירעון המדינה.
"בנוסף, יש לזכור כי עלייה משמעותית בהוצאות הביטחון תגיע על חשבון מגזרים חשובים אחרים ובכך יפגעו בצמיחת ותפקוד המשק, וברמת החיים של הישראלים שנים קדימה".