האם ארגונך מוכן למלחמה?

המתקפה על עיראק ההולכת ומתקרבת מחדדת את שאלת המוכנות של עסקים לפעילות בזמן חירום. לדברי גל סטאל, מנכ"ל קסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC, רק בחודשים האחרונים נצפתה התעוררות בארגונים לטיפול מיוחד בהיערכות להפעלת עסקים בשעת חירום, על מנת לצמצם השלכות פגיעה אפשרית. בין הנדרשים להתכונן להמשכיות הפעילות בשעת חירום - גופים עסקיים ופיננסיים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ועוד.



היערכות להמשכיות עסקית נועדה להתמודד עם אסונות בשלושה מישורים: הניהולי, העסקי והטכנולוגי. לדברי סטאל, המודעות הגוברת לצורך בהיערכות לשעת חירום קיימת בעיקר בארגונים בתחום הביטוח, הבנקים, מוסדות פיננסיים וחברות ייצור גדולות. בחודשים האחרונים אנו עדים להתייחסות לנושא זה גם מצד חברות רב-לאומיות שלהן נציגויות בישראל ומצד חברות היי-טק. במקביל להיערכות החברות העסקיות, גם גורמי הפיקוח הממשלתיים הגדירו דרישות להיערכות חירום של ארגונים.

ההיערכות עוסקת בהתמודדות עם תרחישים של פגיעה פיזית באתרי הארגון ובגישה אליהם, פגיעה במערכות המחשוב, היעדרות עובדים ואנשי מפתח בארגון, אי התייצבות עובדים לעבודה וסוגיות אחרות הנוגעות להמשך פעילות שוטפת של הארגון.



ניסיונם של הארגונים במלחמת המפרץ ב-91' מקל עליהן את ההיערכות לשעת חירום, תוך הסקת מסקנות מאירועי העבר, אומר סטאל. מאידך, התפתחויות טכנולוגיות שחלו במהלך העשור האחרון מציבות דילמות חדשות ונושאים שלא דרשו טיפול בעבר. לצידם - חדירת האינטרנט, הסלולר ואמצעי התקשורת המתקדמים מציבים פתרונות חדשניים שלא היו קודם לכן, ויש לעשות בהם שימוש מקסימלי.

לדברי סטאל, ארגונים רבים נערכו לעבודה מן הבית, ליצירת שיתופי פעולה לגיבוי הדדי עם חברות בארץ ובחו"ל ולבניית תשתית להמשכיות עסקית. ישנן חברות שארגנו אתרים חלופיים, מהם יוכלו להמשיך לפעול במקרה שתימנע מהם גישה למבנים הקיימים. לצד זה, הועתקו מערכות המחשוב לאתרים מרוחקים, שהסיכוי לפגיעה בהם נחשב לנמוך.



האם ארגונך שלך מוכן לשעת חירום? לשאלון מוכנות שחיברה קסלמן פתרונות בניהול סיכונים PwC לחץ כאן