לפני שמונה שנים פגשתי את סגן הנשיא ג'ו ביידן בירושלים. הוא הגיע לביקור במהלך אינתיפאדת הסכינים, כמה חודשים אחרי שמחבלי חמאס רצחו באכזריות את אבי, ריצ'רד לייקין, במהלך נסיעה באוטובוס בירושלים. דיברתי עם סגן הנשיא על ההסתה לטרור והשנאה הנרחבת לישראל בחברה הפלסטינית ובמוסדותיה הפוליטיים והחינוכיים. נתתי לו שני עותקים של ספרו של אבי, "ללמד כמעשה אהבה", וביקשתי ממנו לתת אחד לנשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, אותו היה אמור לפגוש למחרת.
בעמוד הראשון כתבתי את ההקדשה הבאה: נולדתי ב-1969, השנה שבה גולדה מאיר הפכה לראשת הממשלה של ישראל. כמו משפחתי, גם היא עלתה לישראל מארה"ב - שתי מדינות עם ערכים משותפים. אחד מציטוטיה המוכרים ביותר אומר כי, "שלום יבוא למזרח התיכון כשהערבים יאהבו את ילדיהם יותר מאשר הם שונאים אותנו". ארבעים ושש שנים אחר כך, אנחנו עדיין מלמדים את ילדינו לאהוב, בעוד ששכנינו מלמדים את שלהם לשנוא. ליבת הספר הזה היא "כל ילד הוא נס", נס שראוי לאהבה ולא לשנאה". חובתנו היא להפיץ את התפיסה הזו.
ביידן היה נרגש. שוחחנו על מהות הערכים המשותפים שאנו חולקים ולבסוף הפגישה הוא נתן לי אגרוף קטן בחזה, ואמר: "בני, יש לך דם טוב". בתרגום מאמריקאית מדוברת לעברית, המשמעות היא: "קיבלת חינוך טוב, בחור". אכן, הוריי חינכו אותי לסובלנות, הומניות אך לא פחות חשוב מכך - עמידה על עקרונות. גדלתי בארה"ב ועליתי לישראל יחד עם הוריי כשהייתי תלמיד בתיכון. אני מבין היטב את הערכים האמריקאים ובעיקר את אופי החשיבה.
בימים אלו, כאשר הנשיא ביידן לוחץ על ישראל להפסיק את המלחמה בעזה ולהיענות לפתרונות קצרי טווח שנוגדים את האינטרס הלאומי שלנו, חשוב להביט באופן מפוכח על המציאות ועל מפת האינטרסים, דווקא מתוך היכרות עמוקה עם ה-DNA האמריקאי.
פרשנים ישראלים רבים - וחשוב לציין שגם חלקים בקואליציה ובממשלה תומכים בשעה זו - טוענים שעל ממשלת ישראל להיכנע לדרישות של הממשל בוושינגטון. לצערי, אלו קולות של אנשים שאינם מכירים ומבינים את התרבות ואת הערכים האמריקאיים. הלחץ של ביידן נובע מחישובים פוליטיים קצרי טווח, ולא מאינטרסים אסטרטגיים ומוסריים לטווח הארוך.
ארה"ב נכנסה לשנת בחירות. אין זה סוד שביידן תלוי במספר מדינות מפתח בהן ישנו קהל מוסלמי, קטן אך קולני, שביכולתו להשפיע על תוצאות הבחירות. לכן, הנשיא חייב "לעשות רעשים" של מי שמנסה לבלום את המלחמה כדי לסייע לפלסטינים. אני לא קונה את זה, משום שמבחינה מוסרית וערכית ביידן לא באמת מעוניין בהפסקת הלחימה אלא בהכרעת חמאס.
אמריקאים עומדים על העקרונות שלהם. נקודה. כך גם הנשיא ביידן. והוא היה רוצה שנעמוד בתוקף על האמונות שלנו ונאמר בקול צלול: "אנחנו מכבדים את עמדתכם ומודים לכם על התמיכה, אבל אנחנו חייבים להמשיך את המלחמה הזו עד להשגת היעדים כולם. אין מה לדון בהסדר כלשהו עד להכרעה מוחלטת של חמאס".
אם נעשה זאת, רוב האמריקאים, כולל המנהיגים המרכזיים בשתי המפלגות, יכבדו אותנו על ההתמדה באמונות ובערכים שלנו ויתמכו בנו. התלבטות או היסוס משולים בעיניים אמריקאיות לחוסר אמונה בצדקת הדרך.
חיוני להבין זאת: אמריקאים אינם מכבדים אנשים או מדינות שאינם נחרצים או עקביים. זה נכון תמיד, אך ביתר שאת בתקופה הנוכחית המורכבת. איך אנחנו יכולים לצפות מאמריקה לראות אותנו כדוגמה לדמוקרטיה ערכית וכבת ברית אמינה, אם אנחנו לא עומדים בתוקף על האמונות שלנו?
אני קורא לציבור ולמנהיגים הישראליים לעמוד בתוקף ובאמונה על הערכים שלנו. אנחנו חייבים להמשיך את המלחמה הזו עד שנגיע למטרות המלאות שלנו ולא נהיה פתוחים לכל הסדרים חוץ מניצחון מוחלט על אויבינו. רק כך יושגו ביטחון אמיתי ואפשרות ליצירת עתיד בר קיימא.
אבי ז"ל לימד אותי לאהוב, אבל הוא גם לימד אותי לעמוד על מה שנכון וצודק. אלה הם ערכים משותפים לאמריקאיים ולישראלים. אני מקווה שהנשיא ביידן יזכור את המסר של ספרו של אבי - "כל ילד הוא נס".
אני בטוח שהוא יבין שאנחנו נלחמים לא רק עבור עצמנו, אלא עבור העולם החופשי כולו, אך לא פחות חשוב מכך, למען חיי הילדים משני צדי המתרס - להם מגיע לחיות בשלום ובאהבה, לא בשנאה.
הכותב הינו עו"ד, אקטיביסט ואיש עסקים ישראלי