מאות מעסיקים פנו מתחילת המלחמה לוועדות התעסוקה של משרד הביטחון כדי שיאפשרו להם לפטר משרתי מילואים בשירות או פחות מחודש מסיום המילואים. מתוכם, המשרד אישר פיטורים של משרתי מילואים מ-76 חברות שונות, כך עולה מנתונים שהגיעו לידי וואלה!.
לצורך ההשוואה, בשנה "רגילה" מוגשות כ-70 בקשות, כך יוצא שמדובר בעלייה של פי 10 תוך חודשים ספורים. משרד הביטחון מסרב לפרסם את מספרי חיילי המילואים שאישר לפטר, אך לפי ההערכה מדובר במאות. עוד מסבירים במשרד כי בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיטורים בשל סגירת החברה או סיום התקשרות עם החברה, לדוגמה פרויקט שהסתיים.
לפי חוק, כל מעסיק שמעוניין לפטר איש מילואים צריך להגיש בקשה לוועדה באגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, אם הוא נמצא בתחום הפיטורין "האסור": אם משרת המילואים בשירות/אם לא חלפו 30 ימים מסיום שירותו. מנגד, גם משרת המילואים שמרגיש כי נעשה לו עוול יכול לפנות לוועדה - מתחילת המלחמה פנו 12 משרתי מילואים בלבד.
מנתונים רשמיים של משרד הביטחון עולה כי מפרוץ המלחמה ועד היום פנו לוועדות 233 מעסיקים עד כה, התקיימו 172 דיונים על ההיתרים ומתוכם: 96 נדחו ו-76 התקבלו.
"הסיבה לכך היא לא רק תוצאה של עלייה במספר המגויסים למילואים ומשך הלחימה אלא גם מצב המשק הישראלי כפי שהיה עוד ערב המלחמה, והחרפת המצב עקב השפעות הלחימה על חברות בישראל, באופן שמחייב מעסיקים להוציא לפועל תכניות לצמצומים שהיו בקנה ונגנזו עם פרוץ המלחמה, ואף להרחיבן", מסבירה עו"ד מירב אורן שותפה במחלקת דיני עבודה, שבלת ושות'.
הפגיעה במשק ניכרת בין היתר גם בתחום הטכנולוגיה עם הירידה המשמעותית בהשקעות בחברות ישראליות - ובעיקר פוגשת את הסטארטאפים בישראל, שחלקם אף אינם מצליחים להמשיך להתקיים ונאלצים לסגור את הפעילות.
עם זאת, גם חברות גדולות ורב לאומיות נאלצות לנקוט בצעדי התייעלות רוחביים. מגמת הפחתת כוח האדם והשינויים הארגוניים מתרחבת בעת האחרונה, מגיעה בסופו של דבר - גם למילואימניקים: "המדינה מתמרצת באופן שלילי העסקה של מילואימניקים, כשהיא משיתה על המעסיקים את תשלום התנאים הסוציאליים כמו הפרשות לקופות הגמל השונות בזמן שירות מילואים פעיל, ללא שום פיצוי על כך, בתקופה המאתגרת ממילא למשק כולו", מבקרת עו"ד אורן.
מנגד, גם למעסיקים שמנסים לשמור על כוח העבודה באופן חלקי (בין אילוצי המילואים) ולהחזיר את המשק לשגרה - ניכרת מגמה נוספת: החזרת העובדים למקומות העבודה וסיום המילואים רק באופן חלקי.
כך, נדרשים המעסיקים להתמודד עם עובדים השבים ממילואים לתפקידים תובעניים, כשהם זמינים לעבודה רק בהיקף של יומיים/שלושה בשבוע, למרות שעד היציאה למילואים עבדו במשרה מלאה לפחות ואף מעבר לכך. העובד נדרש לחלוק את זמנו בין מקום העבודה והמילואים, למרות שתפקידו אינו מאפשר את הפיצול, כשלאף אחד גם לא ברור כמה זמן זה יימשך.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון, באמצעות האגף והקרן לחיילים משוחררים, אמון על קיום ועדות התעסוקה למניעת פיטורי חיילי מילואים, לפי חוק "החזרה לעבודה" התש"ט 1949. מפרוץ המלחמה ועד היום פנו לוועדות 233 מעסיקים בבקשה להיתרים לפיטורי חיילי מילואים בשרות או בתקופה האסורה שהיא עד 30 ימים מתום המילואים (שרות מילואים לחוק החזרה לעבודה התש"ט נחשב מיומיים ומעלה).
"עד כה התקיימו 172 דיונים על ההיתרים, מתוכם: 96 נדחו ו-76 התקבלו. בנוסף, התקיימו עוד 12 ועדות תעסוקה בהן חיילי המילואים יזמו את הבקשה.
"משרד הביטחון ימשיך לפעול גם בימים אלו לשמירת זכויות משרתי המילואים הפעילים, על פי החוק".