הנשיא ביידן קבע בצו, בהתאם לחוק ה-IEEPA האמריקאי (International Emergency Economic Powers Act) שמעתה מחלקת המדינה האמריקאית תוכל להטיל סנקציות אישיות על אנשים שבפעולותיהם פוגעים בשלום, בביטחון, וביציבות של ישראל, הגדה המערבית, עזה, והמזרח התיכון בכללותו.
הצו קובע שאנשים שיוכרזו ע"י מחלקת המדינה האמריקאית לא יוכלו להיכנס לארה"ב, ושכל הנכסים שלהם שנמצאים בידי גוף אמריקאי, או גוף שיש לו שולחות בארה"ב יוקפאו ולא יוכלו לבצע בהם כל פעולה.
בעקבות כך הכריזה מחלקת המדינה האמריקאית על הכללתם של ארבעה ישראלים ברשימת הסנקציות של OFAC (office of Foreign Assets Control).
האם זו הפעם הראשונה שארה"ב מטילה סנקציות על ישראלים?
זו לא הפעם הראשונה. יש לא מעט ישראלים שנמצאים ברשימות הסנקציות של OFAC, גם בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. מפתיע שדווקא בקשר לאותם ישראלים, לא שמענו ביקורת כה חריפה מצד שר האוצר והמערכת הפוליטית.
למה סנקציות על לקוחות פרטיים מבהילה כל כך בנקים שממהרים להקפיא להם את החשבון?
מבחינה משפטית, ה-IEEPA קובע שכל גוף פיננסי הפועל בארה"ב, גם אם הוא גוף זר, חייב לציית להוראות הסנקציות האמריקאיות אחרת אותו גוף יוכל להיות חשוף לסנקציות בעצמו.
הסנקציות האלה יכולות לכלול גם קנסות במאות אלפי דולרים (ויותר), הגבלות על פעילות בחו"ל של הבנק - וכתוצאה מכך הגבלות של פעילות כלל הלקוחות של הבנקים בחו"ל, הליכים פליליים בארה"ב נגד הבנק.
בנוסף יש מגוון רחב של סיכונים שהבנקים הישראליים צריכים לקחת בחשבון, בעקבות החקיקה הישראלית, במסגרת הליך ניהול הסיכונים שלהם. למשל, ההשפעה של קביעה שבנק ישראלי לא מציית למשטר האמריקאי מבחינת המוניטין של הבנק (איזה אדם בעולם המערבי ירצה לעשות עסקים עם בנק שארה"ב הודיעה שהוא לא יכול לפעול בתחומיה?).
ההשפעות האלה לא יעצרו רק בבנק. הן גם יכולות להוביל לבעיות ללקוחות של אותו הבנק לבצע עסקאות, להעביר כספים, ובמקרים קיצוניים אפילו להשתמש באשראי בחו"ל.
מהו הבסיס המשפטי להוצאת הצו הנשיאותי?
שמענו במערכת הפוליטית, והלא פוליטית, בימים האחרונים הרבה תרעומת על כך "שאיך יכול להיות שבנקים ישראלים סרים למרותו של שלטון זר", וש-"אין בסיס חוקי או משפטי להגבלה שכזו".
השימוש במילים טעונות, כמו שלטון זר או אין בסיס חוקי, נועד להסיט את הדיון לדיון פופוליסטי, מבלי להסתכל על האחריות של המדינה והממשלה שהובילה אותנו מלכתחילה למצב שבו ניתן הצו.
אין ספק שמבחינה משפטית נקייה, לארה"ב יש את הסמכות להוציא את הצו מכוח החקיקה האמריקאית, ואין ספק שאם הבנקים הישראליים לא יצייתו לסנקציות, הבנקים עצמם יהיו חשופים לסנקציות, בעקבות אותה חקיקה אמריקאית.
התוצאה של הטלת סנקציות על בנקים ישראלי היא שהכלכלה הישראלית, וכולנו, נקבל מכה נוספת, שלא בטוח שנוכל להתאושש ממנה.
מעבר לזה, מבחינת הרגולציה הישראלית והבינלאומית, הבנקים חייבים לייצר לעצמם מדיניות של ניהול סיכונים. אי אפשר להתעלם מהנזקים הפוטנציאליים של התעלמות מהחלטות ארה"ב ו-OFAC, ורוסיה היא דוגמה ברורה לכך.
מי עוד עלול להיפגע מהצו הנשיאותי?
לפי הצו האמריקאי, כל אדם זר שייקבע על ידי מחלקת המדינה האמריקאית ומשרד האוצר האמריקאי בהתאם לתנאים של הצו האמריקאי.
מבלי להיכנס לכל המקרים, כל אדם שנקבע שהוא אחראי באופן ישיר או עקיף, או שניסה לבצע פעולות שיפגעו בשלום, ביציבות או בביטחון בגדה המערבית, או שהשתתף בפעולות אלימות או מאיימות כנגד אזרחים, או רכוש של אזרחים, או בביצוע מעשי טרור, עידוד למעשי טרור, או הכוונה לביצוע מעשי טרור בגדה המערבית.
אגב, לא כתוב שם ישראלים או יהודים. המינוח הוא כל אדם, ולהבנתי זה כולל ישראלים, ערבים, או אזרחי כל מדינה בעולם.
האם יש גופים נוספים חוץ מבנקים שצריכים לנקוט זהירות?
כן. כל גוף פיננסי שמחזיק נכסים של אותם אנשים צריך לבחון את ההשפעות של הצו על הפעילות שלו.
האם יש סיכוי שבתי המשפט יתערבו במקרה הזה כמו במקרה של אברמוביץ וזק"א?
המקרה של אברמוביץ' וזק"א כשלעצמו הוא מאוד חריג, ולמיטב ידיעתי ישנו ערעור על החלטת בית המשפט.
צריך לשים לב שמדובר בשני מקרים שונים מבחינה עובדתית, ובמשטרי סנקציות שונים. קשה לקבוע באופן חד משמעי, אבל לדעתי הסיכוי הוא נמוך. צריך לזכור שגם בנק ישראל ממש היום יצא בהודעה שתומכת בעמדת הבנק, ומציינת בפירוש את הסיכון המשמעותי שנוצר על הבנקים בעקיפה של משטרי סנקציות, ואת החשיבות של שמירה על מערכת יחסים תקינה עם הכלכלה העולמית.
הכותב הוא ראש מחלקת בנקאות במשרד עו"ד יגאל בורוכובסקי ושות'.