במפעל פרי הגליל נערכים לפיטורי העובדים - לאחרונה קיבלו 53 מתוך 130 העובדים מכתבי פיטורים בשל צמצום פעילות האריזה של ירקות קפואים.
הצדדים ניסו להגיע להסכמות בדיון בכנסת, שלאחריו צומצם מספר המפוטרים ל-25. אבל הדבר התגלה כדחייה קצרה לאחר שהבוקר קיבלו 45 עובדים נוספים, ובסך הכל 70 עובדים, מכתבים המודיעים על הפסקת עבודה.
מוטי חזיזה, יו"ר ועד העובדים במפעל פרי הגליל בחצור הגלילית, אמר כי "אנחנו במלחמה של עובדי פרי הגליל, הישרדות על זכות הקיום. מתוך 53 שקיבלו מכתבי פיטורים, אחרי שישבנו עם ההסתדרות כדי לצמצם, 25 פוטרו.
"היינו בדיון בוועדת הכספים, יו"ר הוועדה גפני ביקש מהמנכ"ל להקפיא את הפיטורים. יצאנו בתחושה שאנחנו מגיעים לישועה, והבוקר מעבר למה שהיה שרצו לפטר 25 עובדים, קיבלנו עוד 45 עובדים ששבוע הבא יהיו ברשימת המפוטרים, כי אין למנכ"ל עבודה ואין תעסוקה. ההנחה שלי שזה לא יהיה הסוף".
לדברי חזיזה, "אם מחליטים שגורלו של המפעל להיסגר אז אני אומר בכאב ובצער, אוי למדינה שתתן יד היום למפעל כזה בצפון, בתקופה של מלחמה ומשבר, בתקופה שהטורקים מחפשים לגייס עובדים ובפרי הגליל מפטרים עובדים, ואותו הדבר בכל העולם שאין להם הערכה למדינת ישראל ומדינת ישראל מעריכה אותם ולא את מה שיש לנו פה בארץ. כנראה שאנחנו צריכים להביא מטורקיה שר כלכלה ושר חקלאות".
המשיך וסיפר על חוסר המענה ממוסדות הממשלה: "האם שר הכלכלה הואיל בטובו לבוא לשמוע את רחשי ליבם של עובדי הייצור? אנחנו לא עסקנים פוליטים, לא חברי מרכז ולא כלום, אנחנו עובדי ייצור ותו לא, אני כבר מנסה להשיג אותו כבר שלושה שבועות רק שידבר, אבל אנחנו עובדי ייצור - אז מה, אנחנו אנשים טובים רק ביום הבחירות כשאתם עוברים לידנו ועושים שלום? אבל היום, בואו תקשיבו".
חזיזה מחה על חוסר שיתוף הפעולה מצד בכירים בממשלה: "אני לא רוצה כסף, לא רוצה צדקה ותרומות, לא רוצים כלום, רוצים רק לעבוד, אנחנו לא כלי משחק של העסקנים. אנחנו בני אדם, מאחורינו יש משפחות, יש ילדים. החקלאים באים אליי ובוכים, כל החקלאות נגמרת, אין מי שיעבד אותה. התקשר אליי מנכ"ל משרד הכלכלה ואמר שהוא רוצה לשמוע, ועד היום אף אחד לא היה. זה מה שיש בפרירפריה, להצהיר הצהרות שרוצים לתמוך כן, אבל לא עושים".
לסיכום אמר חזיזה כי "לא באנו לבקש כסף, רוצים לסגור את המפעל? יש קונים יש מתעניינים, יש המון מי שירצו לקנות אותו, יש פוטנציאל אדיר אבל תהיו ריאלים ותנו לנו את הכבוד המינימלי והשקט הנפשי ולא שכל שני וחמישי לא נדע מה קורה. ואם המפעל ייסגר אז שהמדינה תישא באחריות. נמחא כפיים לממשלה שסגרו את מפעל העוגן בחצור הגלילית".