התלקחות המתיחות העולמית בין מזרח ומערב אוצרת בתוכה מאבק על שליטה בתעשיית השבבים, כאשר השבב הפך לגביע הנכסף של המעצמות.
ארה"ב שומרת על ייצור השבבים בקנאות בעוד הסינים פועלים במרץ להתיר את שלשלאות תלותם באמריקאים בנושא, וחותרים להשגת עצמאות בתחום.
העימותים הגיאופוליטיים האחרונים בין אוקראינה לרוסיה ובין ישראל לציר הרשע האיראני הוסיפו חומרים דליקים לרשף החיכוך בין המעצמות הקוטביות, ולצד מהפכת ה-AI האיצו את המאבק על בסיס השליטה על השבבים, ואת ניתור המשקיעים אל עבר מניות הסקטור.
מניות 6 חברות השבבים הגדולות בוול סטריט, לדוגמה, עלו בממוצע בכ-42% מאז ה-7 לאוקטובר האחרון ובכ-64% מאז פרצה מלחמת רוסיה אוקראינה ב-24 לפברואר 2022. בנטרול מניית אינטל (התייחסות בהמשך), עליית שאר 5 מניות החברות מזנקת לכ-79% לתקופה, זאת לעומת עלייה של כ-14% במדד הנאסד"ק מאז ה-24 לפברואר ושל כ-16% מאז ה-7 לאוקטובר ולעומת עלייה של כ-13% וכ-15% במדד ה-S&P500 לאותן התקופות בהתאמה.
הגדולה מכולן היא חברת אנבידיה, בין היתר כתוצאה מרכישתה ב-2020 את מלאנוקס הישראלית בכ-7 מיליארד דולר, שמנייתה זינקה בכ-205% לתקופה שנבחנה מאז פברואר 2022. לעומתה, אינטל הציגה ירידה של כ-10.4% לאותה התקופה.
בישראל אמנם כבר אין יצרניות שבבים, אך מניות 4 החברות הישראליות המספקות להן ציוד נהנות גם הן מהמרדף אחר הצ'יפ ועלו בכ-34% בממוצע מאז פברואר 2022 - מי פחות ומי יותר, ובכ-9.5% מאז ה-7 באוקטובר.
מניית חברת קמטק, לדוגמה, המייצרת ציוד בדיקה למכונות ייצור השבבים, זינקה בכ-143% מאז שלהי פברואר 2022. זאת לעומת מניית טאואר סימקונדקטור, שירדה בכ-38% לאותה התקופה.
שוק השבבים רתח בתקופת הקורונה עם העלייה בביקוש למוצרים דיגיטליים ואלקטרוניים בעיקר כתוצאה מהריחוק והסגרים, והחל לסגת בשנים שלאחר הקורונה בשל מלאים של שבבים שהצטברו בקרב יצרנים לצד ירידה בביקושים למוצרים שונים.
שוק השבבים סבל מאז מדשדוש, עד הגעת מהפכת ה-AI ותחילת המרוץ אל עבר השבב הסיני, שהחיו אותו מחדש ושינו את מערך הכוחות בו.
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, מסביר: "אינטל איבדה את ההובלה בתחום השבבים לפני שנים, בעיקר בעקבות השקעה נמוכה בטכנולוגיות חדשות, קרי בפיתוח.
"את מקומה בפסגה תפסה אנבידיה, שבניגוד לאינטל השקיעה בעיקר בפיתוח והיתה תלויה בייצור בקבלני משנה, והיא הראשונה שהתכוננה היטב למהפכת ה-AI והכינה עצמה עם שבבים ייעודיים לנושא וכתוצאה מכך היא כיום מונופול בתחום.
"בנוסף, אינטל פונה בעיקר לשוק המחשבים, שהוא שוק בדעיכה, ושבבי AI אין לה כל כך. אלו הם הדברים העיקריים שמסבירים את הקפיצה הגדולה במניית אנבידיה ואת הירידה לתקופה שנבחנה בטבלת הנתונים שלכם במניית אינטל".
מהו שבב ומדוע המוצר הקטן הזה הפך למרכיב הכי חשוב ליישום טכנולוגי?
"שבב הוא המוח של כל מוצר דיגיטלי ואלקטרוני כיום", מפרט ווסצ'ונוק. "וגם מוצרים שבעבר לא היו טכנולוגיים הפכו בשנים האחרונות לטכנולוגיים. לדוגמה שוק הרכב, ששבבים התחילו להיכנס אליו עם מוצרי המולטימדיה ברכב, ועם הפיכת האחרון לממוחשב יותר השבבים הפכו לחלק יותר מרכזי בו.
"ולא רק כלי רכב, כל מוצרי הבית החכם, כדוגמת מערכת ניהול הבית, מקרר חכם, טלפונים חכמים, וכו', הם מבוססי שבבים. כך, אם בעבר היתה הפרדה ברורה בין דברים שאינם טכנולוגיים לדברים טכנולוגיים, הרי כיום הכל בגדר טכנולוגי. והשבבים, שהם כאמור המוח של כל מכשיר, הפכו לנדרשים יותר.
"עם זאת, למרות שיש ביקוש עקבי עם עלייה יציבה לשבבים לאורך השנים האחרונות, בשנה האחרונה ניכרת חולשה בשוק זה, שכן יש לו מספר שווקי יעד הנמצאים בדעיכה כמו מכשירי הסלולר והמחשבים אישיים.
"מבחינה זו, מהפכת ה-AI נתנה בוסט לשוק השבבים, ולצידו ההסלמה במלחמה הקרה בין סין לארה"ב, שהשבבים משחקים בה תפקיד. סין הודיעה כבר ב-2015 על תוכנית לעצמאות בייצור שבבים, שעיקר אספקתם מגיע מחברות אמריקאיות, ומעט מאירופאיות ואסיאתיות.
וסצ'ונוק מסביר כי "יש להבין שגם מדובר בהשקעה אדירה שכן הקמת מפעל לייצור שבבים מתקדמים סטנדרטי כיום מוערך בעלות של כ-1-10 מיליארד דולר, בהתאם לגודלו, ועל פי הקיים כיום.
"הסינים החלו לבנות ולממשל האמריקאי נדלקה נורה אדומה, שכן אם הצלחת סין מורידה את התלות שלה בארה"ב ומוריד את יכולות האמריקאים מול אחת שחקניות החזקות בגלובוס.
"סין פועלת כל העת להשתחרר מהתלות האמריקאית ואף שואפת לעליונות עליה, מתוך רצון להפוך בעצמה לשחקנית בעלת יכולות, וכתוצאה מכך היא תרה אחר יכולות שיהפכו מדינות אחרות לתלויים בה.
"המלחמות האחרונות העלו את המתיחות בין סין לארה"ב והובילו גם את המשקיעים אל חברות השבבים. זאת כיוון שכבר בפרוץ מלחמת אוקראינה ניכר היה שהסדר העולמי שנוצר לאחר מלחמת העולם השנייה הופר, ויש מדינות שפועלות ליישם סדר מדיני חדש.
"במסגרת זו מספר מדינות אירופאיות ואסיאתיות כבר הודיעו על עצמאות בייצור שבבים, שהמרכזית בהן, כאמור, היא סין. בנוסף, ההבנה כי הסדר העולמי כבר לא יהיה כשהיה הובילה להערכה כי העימות המתקרב הבא יהיה במזרח: טייוואן או דרום קוריאה.
הזווית הישראלית
ואיך הדבר משפיע על החברות הישראליות? "כאן גם החברות הישראליות מרוויחות, שכן עיקר פעילותן היא באספקת ציוד לחברות השבבים. אז כאשר הסינים והאירופאים רוצים להקים מפעלים בעצמם - ההזמנות מהחברות הישראליות עולות. ניתן לראות בנובה וקמטק, לדוגמה, שכשליש ויותר מהזמנותיהן מגיעות מסין כיום.
"קמטק ונובה הן יצרניות ציוד בדיקה למפעלי ייצור שבבים, כאשר פעילות קמטק מחוברת יותר לנישת ה-AI באופן ישיר וזה מסביר את עיקר העלייה בה. והירידה המוצגת בטבלה שלכם בטאואר מיוחסת בעיקר לנפילת עסקת רכישתה על ידי אינטל.
"הירידות במובילאיי, המספקת שבבים לתעשיית הרכב המוכוונים ככלי עזר לנהיגה, גם הן לא קשורות לעימותים הגיאופוליטיים אלא למלאי השבבים שנוצרו בקרב חברות הרכב בשל הקורונה, שצפוי להשתחרר רק בסוף 2024.
"בשיחה שעשינו עם החברה ביום שלישי האחרון נאמר לנו שברבעון הראשון של השנה היו מכירות נמוכות במיוחד, וכי המלאים של חברות הרכב אמורים להתרוקן בסוף שנה, ואז מובילאיי אמורה לחזור למכירות משמעותיות יותר.
אבל האם לעולם חוסן? לא בטוח, ו-ווסצ'ונוק מסביר את הבעיה: "מניות קמטק ואנבידיה הן דוגמה מצוינת למניות שנמצאות בתמחור גבוה. הן בתמחור זה בעקבות צמיחה, והשנה הקרובה אמורה להיות שנה טובה עבורן.
"אבל מה יקרה בסוף 2024 ותחילת 2025? לא ניתן עדיין לדעת בעת זו, אך אם יתקיים תרחיש ב ארה"ב וסין הגיעו לפיוס, או סין הצליחה לעבור לייצור עצמי - נתח גדול מהביקוש שאותן חברות חוות כיום ייעלם.
"בנוסף, יש שאלה לגבי ה-AI. אם אכן תחום ה-AI נמצא רק בתחילת דרכו אז יהיו ביקושים גם בהמשך. אך אם כפי שאחרים חושבים הוא בסוג של בועה - אז גם ביקושים אלו יצנחו.
"וצריך לזכור דבר נוסף: כיום אנבידיה מתנהלת כמנופול לאור הכנותיה, אך זה לא יימשך זמן רב וחברות נוספות יגיעו לנקודה כדי להתחרות בה. השאלה, לפיכך, היא מתי תתחיל התחרות, באיזו רמה ובאיזו רמת מוצר?."