"מעולם לא הורידו לנו דירוג אשראי", אומר פרופסור ירון זליכה, ראש בית הספר לחשבונאות כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי. "זה לא קרה אפילו בשיא האינתיפאדה השנייה כשעמדנו על סף פשיטת רגל. אם אז הוא לא ירד גם היום אין סיבה שהוא ירד.
"למה? כי סך החוב הממשלתי נמוך מאוד, כך שאין שום חשש לחובות הממשלה בשקלים וגם דירוג אשראי במטבע זר יציב, מכיוון שיתרות המטבע של בנק ישראל עולים פי שלושה על חוב הממשלה במטבע זר.
"אבל מכיוון שאנחנו לא חיים בעולם שבו השיקול המקצועי גובר על שיקולים אחרים ונכנסים פנימה פרמטרים נוספים, כמו מדיניות הממשלה ולזה נוסף עד כמה הממשלה הקלה על החברת הדירוג להיחשף בצורה טובה לנתונים שפרשתי עכשיו".
זליכה מתייחס בדבריו להחלטה הצפיה של חברת דירוג האשראי מודי'ס, שככל הנראה צפויה להתקבל מחר, כאשר הצפי הנוכחי הוא כי הדירוג של המדינה יירד. דירוג האשראי של ישראל נקבע החל משנת 1998 ולא ירד מאז מועד זה. באפריל 2023 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", על רקע המהפכה המשפטית והשלכותיה.
זליכה מבקר את התמודדות הממשלה עם המצב הכלכלי: "אני יכול לומר בוודאות שהממשלה עשתה עבודה גרועה. הם פספסו את ההזדמנות להעמיד את ההוצאה הקבועה מעבר להוצאות המלחמה הזמניות, זאת אומרת, להפריד בין החוב המבני, הקבוע, לחוב הזמני הנובע מהמלחמה.
"מה שמטריד זו רמת ההוצאה השוטפת שלנו: הגירעון בתקציב הממשלה התקרב לשלושה אחוזים מהתוצר, מה שאמור לגדול אחרי המלחמה, בגלל ההוצאה על בריאות נפש הוצאות ביטחון וריבית גבוהה שתגדיל אותו יותר. ולכן בהתחשב בכך אנחנו מדברים על שעלול להגיע לבין 4-5 אחוזים וזה בלי הגירעון הזמני של המלחמה, סכום של בין 80 ל-100 מיליארד שקלים, וזה סכום מאוד מטריד".
על התקציב המוצע אומר זליכה כי "שר האוצר הציג תקציב עם שינויים קוסמטי בלבד שאינם נותנים מענה לצמיחה ולצמצום ההוצאות הנדרש, אלא הופכים את המצב ליותר חמור. הוא מתכוון להעלות מיסים, מה שיגרום להאטה במשק. ואז לא רק שההוצאה גדלה, גם היכולת לבצע רפורמות עמוקות בשכר המגזר הציבורי או שינויים בפנסיה התקציבית, לא קיימת, כשמוציאים 4-5 מיליארד על כספים קואליציוניים.
"בנוסף יש אפס רפורמות שקשורות ליוקר המחייה, וזאת כאשר במאבק כזה טמון כל פוטנציאל הצמיחה של המשק. המחירים שלנו גבוהים ב-35 אחוזים יותר יותר מבאירופה וארצות הברית, וההפרש בין ההוצאה הבסיסית שהיתה צריכה להיות פה למחירים הגבוהים שאנחנו משלמים זה פוטנציאל צמיחה אדיר שלא ממומש.
"אז אם אין הורדה של יוקר המחייה, המשק לא יצמח, אין גידול בהכנסות ממיסים והוצאות קבועות גדלות - כל זה אינו מרגיע את חברות דירוג האשראי, אלא להפך. אני חושש שמשרד האוצר האכיל אותן כמות גדולה מדי של צפרדעים שלא יוכלו לבלוע ואני חושש, בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, שדירוג האשראי של ישראל ירד".