למה שהבנקים לא ישלמו יותר מסים?

בדיון שנערך אתמול (שלישי) בוועדת הכספים של הכנסת, בהמשך לכוונה שהוצגה במסגרת חוק ההסדרים, קידם משרד האוצר את תוכניתו להגדיל את המס על הבנקים בישראל כאשר הבנקים הקטנים יוחרגו מהחלטה זו.

לפי השינוי הצפוי, בנקים שמחזיקים בנתח שוק של מעל 5% יאלצו לשלם מס של 26% לעומת 17% בלבד שהם משלמים.

למדיניות מיסוי, במיוחד כזו המשתנה בהתאם לגודלו של מוסד ונתח השוק שלו, יכולות להיות השלכות עמוקות על המגזר הבנקאי. מיסוי נוסף על בנק בישראל, המדורג בהתאם לגודל הבנק ונתח השוק שהוא תופס, טומן בחובו יתרונות וחסרונות.

קידום היציבות הפיננסית: מסים גבוהים יותר על בנקים גדולים יותר יכולים להרתיע מפני לקיחת סיכונים מופרזת, שכן מוסדות אלו ממלאים לרוב תפקיד משמעותי בסיכון המערכתי של המערכת הפיננסית. הדבר מעודד בנקים גדולים יותר לשמור על מאזנים כספיים בריאים יותר.

תרומה הוגנת: בנקים גדולים יותר, הנהנים יותר מהמערכת הפיננסית ובעלי השפעות גדולות יותר בזמן משברים, צפויים לתרום יותר לקופה הציבורית. זו נתפסת כמערכת מס הוגנת יותר שבה בעלי כתפיים רחבות יותר נושאים בעומס כבד יותר.

עידוד תחרות: על ידי הטלת מסים נמוכים יותר על בנקים קטנים יותר, המדיניות יכולה לעודד תחרות בתוך המגזר הבנקאי. הדבר יכול ליישר את מגרש המשחקים על ידי צמצום היתרונות הלא פרופורציונליים שיש לבנקים גדולים יותר, כמו גישה קלה יותר לשווקי ההון ויתרונות גודל משמעותיים יותר.

פופולריות: לפי הדיון בוועדת הכספים רוב חברי הכנסת בעד המהלך, דבר שכנראה מבטא סנטימנט ציבורי בעד החוק. גם אם חלק מהנימוקים שהוצגו פופוליסטיים, אי אפשר להתעלם מכך, בוודאי נוכח השפל בקרדיט הציבורי כלפי שר האוצר והממשלה בכלל.

הכנסות לכיסוי הוצאות ציבוריות: מיסוי נוסף על הבנקים, במיוחד הגדולים שבהם, יכול לספק לממשלה מקור הכנסה נוסף, שיכול להיות משמעותי במיוחד בימים אלה של גזירות וקיצוצים. כסף זה יכול לשמש למוצרים ושירותים ציבוריים, כולל כאלה המועילים בעקיפין למגזר הבנקאי, כמו השקעות בתשתיות או בחינוך.

פגיעה בשוויון: חוסר אחידות בגובה המס פוגע בתחרות ויכול לפגוע גם באמון הציבור. בנוסף קיים פתח למניפולציות והתאמות של הבנקים לפתוח פעילויות בנקאיות נוספות מקבילות לבנק, שיחזיקו פחות מחמש אחוז ואז המס לא חל עליהן. לדוגמה פעילות פפר מבית לאומי כפעילות נפרדת מזאת של הבנק.

עלות לצרכן: מסים גבוהים יותר על בנקים גדולים, עלולים להוביל להגדלת העלויות הכספיות עבור צרכנים ועסקים. הבנקים עשויים לגלגל את העלויות ללקוחות בצורה של עמלות או ריבית גבוהות יותר על הלוואות ומשכנתאות, או ריביות נמוכות יותר על פיקדונות.

הפחתת התחרותיות הבינלאומית: עבור בנקים הפועלים בעולם, מיסוי גבוה יותר יכול להפחית את התחרותיות שלהם מול בנקים זרים בשווקים גלובליים. הדבר עלול להוביל להפחתה בנתח השוק שלהם בחו"ל ולהשפיע על מגזר יצוא השירותים הפיננסיים הכולל.

התנגדות של בנק ישראל: ראשי הבנקים ובנק ישראל הביעו בדיון בוועדת הכספים התנגדות נחרצת. בתקופה בה משרד האוצר והעומד בראשו זקוק לכל סיוע מקצועי וציבורי כדי להתמודד עם האתגרים הסבוכים של המערכת הכלכלית בימים אלה, זה יכול להיות שיקול אמיתי נגד המהלך.

סיכון בריחת הון: במיוחד עבור בנקים פעילים בינלאומית, קיים סיכון שמיסוי גבוה עלול להוביל לבריחת הון, כאשר בנקים בוחרים להעביר חלקים מפעילותם לתחומי שיפוט עם משטרי מס נוחים יותר. התוצאה עשוי להיות הקטנת ההיקף הכולל של מגזר הבנקאות בישראל.

השפעה על צמיחת הבנקים הקטנים: בעוד שמיסוי נמוך יותר עבור בנקים קטנים יותר נועד לתמוך בהם, הדבר יכול גם למנוע מהבנקים הללו לצמוח. הקפיצה למדרגת מס גבוהה יותר בהגעה לגודל מסוים עלולה להיחשב כעונש על צמיחה, שעלול לחנוק שאפתנות והתרחבות.

כאשר בוחנים מדיניות מיסוי, חיוני לקובעי המדיניות לאזן בקפידה בין היתרונות והחסרונות. המדיניות המיטבית תכוון להבטיח את יציבות המערכת הפיננסית, לקדם הוגנות ולעודד תחרות, מבלי להעניש יתר על המידה את יכולתם של הבנקים לפעול בצורה יעילה ותחרותית בקנה מידה מקומי ועולמי כאחד.

אחרי שנים רבות שהבנקים הגדולים נהנים מרווחי ענק, שליטה במשק ותפיסת עמדת מפתח בכלכלה הישראלית, לצד עמדות כוח מול הצרכן הסופי, ההחלטה לתשלום מס נוסף על הבנקים היא החלטה נכונה במציאות הכלכלית המאתגרת בימים אלה. יחד עם זאת, העלאת המיסוי צריכה לחול על כל הבנקים ללא קשר לגודלם ונתח השוק.

הכותב הוא שותף מנהל חטיבת המיסוי בפירמת הייעוץ AUREN ישראל