הפנסיה של 200 אלף גמלאים של המדינה תופחת ב-5%-4%

הפנסיה המשולמת לכ-200 אלף גמלאים שפרשו משירות המדינה, השלטון המקומי והתאגידים הציבוריים תופחת בקרוב בשיעור ממוצע של 5%-4%. ההפחתה תיעשה בעקבות הקיצוץ בשכר המשולם ל-700 אלף העובדים הפעילים במגזר זה, שעליו החליטה הממשלה.



היקף תשלומי הפנסיה לגמלאי המגזר הציבורי מגיע ל-7-6 מיליארד שקל בשנה. קיצוץ של 4% בתשלומים אלה יחסוך לקופת המדינה 300-250 מיליון שקל בשנה. סכום זה הוא מזערי לעומת ההתחייבות העתידית של המדינה לעובדיה ולגמלאיה, המגיעה ל-220 מיליארד שקל וההתחייבות של הרשויות המקומיות והאוניברסיטאות לעובדיהן וגמלאיהן, המגיעה ל-100 מיליארד שקל.



הקיצוץ בתשלומי הפנסיה לגמלאי שירות המדינה, בנק ישראל, הרשויות המקומיות, המועצות האזוריות, המועצות הדתיות, כוחות הביטחון (צה"ל, משטרה, שב"כ, שב"ס) וחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה, כלול במסמך "מחליטים" של הממשלה המתייחס לקיצוץ בשכר העובדים הפעילים.



עם זאת, הקיצוץ הצפוי בפנסיה של גמלאים אלה נגזר גם מחוק שירות המדינה (גמלאות), חוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות והסכם מיוחד הקיים שנים רבות בין ההסתדרות לבין אגף הממונה על השכר במשרד האוצר. לפי האמור בחוקים ובהסכם, שיעור הפנסיה המשולם לגמלאי המגזר הציבורי מתעדכן אוטומטית בכל פעם שהצדדים מסכימים על שינוי בתשלום לעובדים



הפעילים במגזר זה. אם, לדוגמה, ההסתדרות והאוצר מסכימים על תוספת של 5% לשכר עובדי המגזר הציבורי הפעילים, הגמלאים במגזר זה זכאים גם הם להגדלת הפנסיה בשיעור 5%.



בנוסף לכך נהנים מקבלי הפנסיה התקציבית מפיצוי גם במשך התקופה שבין הסכם שכר אחד למשנהו: ועדה מקצועית משותפת לאגף הממונה על השכר ולהסתדרות בודקת את ערך תשלומי הפנסיה. אם ועדה זאת מגיעה למסקנה כי חלה בתשלומים שחיקה, היא ממליצה על עדכון הפנסיה. כך אירע ב-2001, כאשר הוועדה קבעה כי יש לשלם לגמלאי המגזר הציבורי פיצוי שחיקה בשיעור 3.2%.



עד כה, מעולם לא סוכם בין הצדדים על הורדת שכר העובדים הפעילים, ולפיכך גם סכומי הפנסיה לא הורדו. ב-2002 נשחק, לראשונה אחרי שנים רבות, שכר עובדי המגזר הציבורי ב-4.4%, מכיוון שבאותה שנה לא נחתמו הסכמי שכר בין ההסתדרות לבין האוצר. כתוצאה מכך נשחקה גם הפנסיה לפורשים ממגזר זה. אם הממשלה תיישם את החלטתה לקצץ את שכר עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 21%-6.5%, ייפגעו לראשונה באופן יזום גם התשלומים לגמלאים שפרשו ממגזר זה.



עם זאת, הפגיעה בתשלומי הפנסיה לא תהיה בשיעור זהה לשיעור הקיצוץ בשכר העובדים הפעילים - אלא בשיעור קטן יותר. ההסבר נעוץ בכך שהאוצר מעוניין כי שיעור הקיצוץ בשכר העובדים הפעילים יהיה מדורג: שכרם של עובדים המשתכרים מעט יחסית - עד 4,160 שקל בחודש - יקוצץ ב-220 שקל, ואילו משכורות עובדים ששכרם גבוה יותר יקוצצו באופן חד יותר.



מכיוון שתשלומי הפנסיה נמוכים בדרך כלל ב-50%-30% לעומת השכר של העובדים הפעילים (תלוי במספר שנות הוותק שצבר הגמלאי), הרי שהפנסיה של מרבית הגמלאים מקבילה לדרגות השכר הנמוכות, שלגביהן יחול קיצוץ בשיעור מתון.



אם שיעור הקיצוץ הממוצע בשכר עובדי המגזר הציבורי יגיע ל-8%, כפי שמעריך הממונה על השכר באוצר יובל רכלבסקי, הרי ששיעור הקיצוץ הממוצע בתשלומי הפנסיה התקציבית יהיה 5%-4%.



הפנסיה התקציבית נגזרת מהשכר האחרון של העובד, ששולם לו לפני שפרש לגמלאות. לעתים קרובות, בלחץ ועדי העובדים, זוכה העובד היוצא לגמלאות לדרגת פרישה מיוחדת, המגדילה את בסיס החישוב של הפנסיה שלו. בכך עדיפה הפנסיה התקציבית מפנסיה צוברת (המשולמת באמצעות קרנות הפנסיה), שנגזרת משכר העובד במשך 25 שנים או, במקרה הטוב יותר מבחינתו, לפי שכרו בשלוש השנים האחרונות לעבודתו.