הקיצוץ בתקציב הגיל הרך יעלה לנו הרבה יותר בהמשך

כבר יותר מארבעה חודשים שהפעוטות בישראל חיים במלחמה, כמו כולנו, והמתח והכאב מסיגים לאחור את התפתחותם .דווקא בתקופה הזו היה מצופה מהמדינה להשקיע בהם כמה שיותר.

למרבה התדהמה, רוב רובו של הקיצוץ בתקציב משרד החינוך לשנת 2024 עומד להיות בחינוך לגיל הרך. 300 מיליון שקלים סך הכל יקוצצו בתקציב משרד החינוך, מהם 200 מיליון שקלים בתקציב החינוך לגילאי לידה עד שלוש.

הקיצוץ הזה יבוא באופן ישיר על חשבונם של הפעוטות, כיוון שהוא יקצץ באופן אכזרי בהדרכות ובהכשרות למחנכות-מטפלות. תקציב זה היה אמור לשמש, בין היתר, להעסקת מדריכות חינוכיות בהיקף של עשר שעות הדרכה לכל מעון בארץ, כדי שהן ילמדו את מחנכות הגיל הרך כיצד להתמודד עם הטראומה וההתדרדרות ההתפתחותית של רבים מהפעוטות בתקופה הקשה מאד הזו.

חשוב להזכיר, החינוך לגיל הרך הוזנח במשך שנים רבות מאד, ורק בשנתיים האחרונות הוא החל לקבל קצת יותר התייחסות. דווקא הממשלה הזו חרטה על דגלה להשקיע בחינוך לגילאי לידה עד שלוש, ועשתה צעד משמעותי בהשקעה בפיתוח המקצועי של המחנכות-מטפלות. למחנכות במעונות היום ניתנו השנה גם מענקי התמדה כדי להתמודד עם המחסור האדיר של כוח אדם בתחום.

כעת, בתקציב שמובא בעוד כמה ימים לאישור הכנסת, חצי מהתקציב שהממשלה הקצתה יקוצץ. כמו כן, לא יחודשו מענקי ההתמדה והם יסתיימו בסוף השנה. זורקים את התינוק עם המים.

מסקר שערכנו בשותפות "בידיים טובות" בקרב מאות מנהלות מעונות פרטיים ומסובסדים בכל רחבי הארץ, מתברר כי רובן המכריע מדווחות על נסיגה התפתחותית של הפעוטות. יותר ממחצית ממנהלות דיווחו על עלייה בסימני מצוקה של פעוטות בעקבות המלחמה. מתוכם 30% זיהוי כי מתחילת המלחמה חלה עליה בסימני זעם וסרבנות בקרב הפעוטות, 24% דיווחו על קשיי שינה, 13% מזהות קשיי אכילה מוגברים של פעוטות.

המלחמה הזו פגעה בכולנו, ישנם מאות אלפי מפונים ומאות אלפי משפחות שהאב נמצא במילואים ולכן הפעוטות חווים טראומה עצומה. ההורים נמצאים בסטרס גבוה. לכן, יש צורך יותר מתמיד בהדרכות חינוכיות שיכולות ללמד את המחנכות על גישה נכונה לפעוטות במצוקה. הגישה הנכונה יכולה להציל את הפעוטות האלה מנזקים בלתי הפיכים ופערים שיתגלו בגילאים יותר מתקדמים.

בהתחשב במצב הקשה הזה, ברור כי החינוך לגילאים אלו צריך להיות הסעיף האחרון בו יבוצע קיצוץ. הפעוטות זקוקים למסגרות יציבות ולמחנכות-מטפלות שידעו איך להתמודד עם הטראומה ולהרגיע גם את עצמן וגם את הפעוטות. לכן, התמיכה במחנכות הגיל הרך היא אחד הדברים החשובים ביותר שעל משרד החינוך להוביל ביחד עם הרשויות המקומיות בימים אלו.

צריך לזכור, כי כ-70% ממחנכות הפעוטות לא עברו הכשרה לתפקידן המאתגר. זוהי התוצאה הישירה של הזנחת החינוך לגיל הרך במשך כל השנים. הממשלה התחילה להתמודד עם הפער הזה לאחרונה, אבל זו עדיין המציאות. לכן, ברור כי מחנכות אלו חייבות לקבל בדחיפות תמיכה וכלים מקצועיים כדי שתדענה לתת מענה רגשי ופדגוגי נכון ומותאם לצרכיהם של הפעוטות, בתקופה קשה זו, בה מעוצבים מוחם ונפשם לכל חייהם.

לתקופה זו השפעה מכרעת על הפעוטות. אם הם לא יקבלו מענים נכונים, הטראומה האישית והלאומית תהפוך לצלקות שהם יינשאו כל חייהם. פעוטות שחוו את המלחמה ממש, פינוי וטראומה מתמשכת, חייבים מחנכות שידעו לסייע להן. למחנכות שלהם צריך לתת סיוע מוגבר בהרבה. טיפול לא נכון ישפיע על הפעוטות ועל עתידה של החברה והמדינה לשנים ארוכות קדימה.

עדיין לא מאוחר לשנות את רוע הגזירה, ואני מאמינה ששר החינוך לא יפקיר את הפעוטות עליהם נלחם בתקציב המדינה שאושר במאי האחרון. שר החינוך, יואב קיש, זה הזמן להתעורר ולשנות כיוון. הקיצוץ עכשיו יביא לפגיעות בלתי הפיכות בפעוטות רבים. זה גם יעלה לכולנו הרבה יותר כסף בהמשך. סומכים עליך שלא תהיו חזקים על הילדים הכי קטנים והכי מוזנחים במערכת החינוך.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת 121 ומובילה את שותפות "בידיים טובות" שמרכזת מעל 60 ארגונים חינוכיים וחברתיים שפועלים לקידום החינוך בגיל הרך.