שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דייק למדי לשם שינוי כשהצמיד לנתניהו את התואר שקרן בן שקרן. ככל שעובר הזמן מתברר שהתואר מוצדק. אלא שבחלוף הזמן מתברר שגם שר האוצר לוקה בתסמינים דומים: אמנם הוא לא משקר, אך מבלף בשפע ובשטף דבריו אינו מדייק.
התייחסותו להפחתת דירוג האשראי של ישראל על ידי מוד'יס מוכיחה זאת היטב. חלף שבוע בלבד ומתברר שלא הורדת הדירוג היא הבעיה העיקרית שקל המשק. הפיגוע האמיתי מסתתר בתגובתם המתלהמת של נתניהו וסמוטריץ' להחלטה.
צעד בונה אמון נוסף הוא הקדמת העלאת המע"מ ב-1% מ-2025 לשנה הנוכחית או ביטול הפטור ההזוי ממע"מ על קניות באינטרנט באתרים בחו"ל שנותר ללא שינוי משיקולים פופוליסטיים. כל זה לא קרה בשבוע האחרון הוכח שמצב המשק ימשיך להתדרדר בגלל ההתנהלות המופקרת.
קשה להתעלם מנזקי האמירות ההזויות של סמוטריץ' לפיהן "ההחלטה היא 'מניפסט פוליטי' שאין בה טיעונים כלכליים רציניים. ל-6-8 כלכלנים שיושבים בניו-יורק (הטעות במקור שכן הם יושבים בלונדון) אין שום יתרון יחסי לא בביטחון, לא במדיניות ולא בהבנה של משפט חוקתי".
אבל בדו"ח משלים השבוע הוכח בדיוק ההפך: במוד'יס מוטרדים בעיקר מההתפתחויות הפיסקליות כלכליות ומהחשש לגידול בחובות המשק והרבה פחות מהמצב הפוליטי בישראל.
קצת דרך ארץ מצד שר אוצר שמפלגתו אינה עוברת את אחוז החסימה היתה במקום. מעט "הצנע לכת" מצד מי שהבנתו בכלכלה עד לפני שנה הייתה דומה לזו של איתמר בן גביר, תועיל לנו הרבה יותר מתגובתו המתלהמת.
נזכיר שכל עוד הדירוג עלה או נותר ללא שינוי, לא הושמעו טענות על איכות הכלכלנים או מתודולוגיית דירוג האשראי. במוד'יס המתינו עם הודעת הדירוג עד לאישורו בקריאה ראשונה.
התקווה היתה שעם אישור התקציב, יכינו באוצר מקצה שיפורים ברוח המלצות חברת הדירוג. למשל יפעילו מהלכים נוספים לצמצום הגירעון, צעדים לעידוד הצמיחה (כמו רפורמות בחינוך או בתחבורה) או קיצוץ נוסף בכספים קואליציוניים.
בשבוע האחרון שלא רק שלא יישמו את המלצות הדו"ח אלא פעלו בדיוק הפוך. בכנסת הענישו את האוצר על שהפר חוק יסוד בהבאת התקציב לאישורם באיחור. לכן בניגוד להבטחות תקציב 2024 וחוק ההסדרים לא אושרו כמקשה אחת.
חלק מהחוקים יפוצלו ויידונו בנפרד בוועדות הכנסת מה שמעמיד בספק את אישורם המלא משיקולים פוליטיים. כתוצאה עלול להיווצר מחסור במקורות תקציביים למימון הגירעון.
סעיפים שלא יאושרו אוטומטית הם ניצול עודפי הכספים של מכון התקנים (200 מיליון שקל), הפחתת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק ( 1.7 מיליארד שקל), מיסוי רווחי היתר בבנקים (1.4 מיליארד שקל ב-2024), מיסוי הפחמן, העלאת מס הבריאות ושחיקת מדרגות הביטוח הלאומי.
את כל ההחלטות שמשמעותם הכספית כ-5 מיליארד שקל, ניסו באוצר לאשר במחטף. זה לא יקרה ובאוצר יאלצו לחפש מקורות חלופיים. אם אלה לא יימצאו כאלה הגרעון יחצה את ה-6.6% כפי שהניח האוצר בדרך לגירעון דו-ספרתי. אגב סמוטריץ' הבטיח במקור גירעון שלא יעבור רף של 5%.
נתניהו חושש מצעדים קשים מחשש לגורל ממשלתו. וכן הוא רועד מפחד מסמוטריץ' אבל בעיקר מבן גביר, גם בענייני כלכלה. אז מתברר שמוד'יס צדקו גם בהיבט הפוליטי של הדירוג והוכיחו שקיים קשר הדוק בין פוליטיקה לכלכלה.
העובדה שדירוג האשראי של ישראל ירד בדרגה אחת ולא בשתיים התרחשה בגלל שקיבלנו "הנחת סלב". בדירוג הנוכחי יצאנו בזול ועוד נתגעגע לדירוג הנוכחי.
בכל הקרקס הזה צופות חברות דירוג האשראי S&P ופיץ' שיפרסמו בקרוב את החלטת הדירוג של ישראל. אם עדיין היום הן התלבטו מה לעשות, אירועי השבוע מעניקים להם את ההכשר הסופי להפחית. נקווה שיסתפקו בנקודה אחת ולא יורידו אותנו ליגה. ושיהיה לנו בהצלחה.