קרן כספית, פיקדון או קופת גמל? כל הדרכים לחסוך

השנים האחרונות התאפיינו בכלכלה ושוק הון תנודתיים מאד, כאשר מתחילת העשור חווינו לפחות שני משברים עזים בבורסות העולם עם ירידות של עשרות אחוזים, וגם שתי יציאות מרשימות מאותם משברים. בנוסף התחלנו את העשור עם ריבית ואינפלציה אפסיות, וכיום שתיהן בשיעורים גבוהים ביותר.

גם שנת 2024, ודאי בישראל, עמוסה בסימני שאלה, אשר להם השפעות משמעותיות על מה יקרה לכסף שלנו, כמובן בתלות היכן נשקיע אותו.

שוק ההון מציע כיום סוגי חיסכון ואפשרויות השקעה רבים, גם עבור משקיעים פחות מתוחכמים אשר אינם מעוניינים להמר על מניות או אגרות חוב ספציפיות. כל אחד מהמכשירים בעל יתרונות וחסרונות משלו, כאשר הם נבדלים אלו מאלו בעיקר במישורים של רמות הסיכון, רמות הנזילות, שיעורי המיסוי ודמי הניהול הנגבים עליהם. ננסה לראות מה מאפייניו של כל כלי חיסכון כזה, וכיצד הוא צפוי להיות מושפע משנה תנודתית ומלאת סימני שאלה כמו זו שמצפה לנו:

מכשיר שבו הלקוח מפקיד כסף בבנק ומתחייב לא למשוך את הכסף למשך תקופה מוסכמת, בתמורה לריבית שהבנק ישלם. ככל שהכסף סגור לזמן ארוך יותר, הריבית גבוהה יותר. הפיקדון יכול להיות לא צמוד, צמוד למדד או צמוד למט"ח.

זהו מכשיר ההשקעה הכי פחות מסוכן, המניב את התשואה הנמוכה ביותר. יש לציין כי בימים כגון אלה, בהם הריבית במשק הינה גבוהה ביותר ביחס לעשור האחרון, גם הפיקדונות הבנקאיים מציעים ריביות לא רעות - בין 1.5% לשנה לפקדונות חודשיים ועד לכ-4% לשנה לפקדונות שנתיים

קרן נאמנות אשר רשאית להשקיע את הכספים שהיא מנהלת במק"מים, בפיקדונות בנקאיים גדולים ובאג"ח בדירוג אשראי גבוה. את הקרן ניתן לקנות ולמכור בכל יום. הקרן היא מכשיר השקעה מאוד לא מסוכן המניב תשואה נמוכה אך גבוהה יותר בהשוואה לפיקדון בנקאי, וודאי יותר מכסף שיושב ללא מעש בעובר ושב.

גם מכשיר זה הינו מאד לא מסוכן ומניב תשואה נמוכה: התשואה בקרן כספית צמודה יחסית לריבית בנק ישראל, ואין הבדלים גדולים בין הקרנות השונות בכל הנוגע לתשואה. כך למשל, התשואה החודשית בקרנות בחודש האחרון נעה על טווח שבין 0.32% ל0.36% - כלומר תשואה שנתית של כ-3.84-4.32 - כאשר ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.5%.

קרן שמוקמת על ידי גוף "מנהל קרן" כלשהו ועוקבת אחרי מספר נכסים (מניות, אגרות חוב ועוד) בהתאם למדיניות הקרן. קרנות הנאמנות נחלקות בגדול לקרנות פסיביות, אשר עוקבות על פי רוב אחר מדד מפורסם כלשהו דוגמת קרן סל (למשל תל אביב 125), כאשר קרנות אלה בעצם מחזיקות במניות שמהן מורכב המדד וכך מייצרות ללקוח את התשואה המתקבלת במדד. סוג אחר של קרנות הוא האקטיביות או קרנות מנוהלות, בהן חלוקת השקעות הקרן נעשית על פי החלטות מנהל הקרן.

קרנות נאמנות יכולות להיות בטוחות מאד עם תשואה נמוכה (ראה קרנות כספיות במקרה הקיצון) או מסוכנות ביותר, עם פוטנציאל תשואה גבוה, אם בחרנו להשקיע בסקטור אקזוטי כמו שווקים מתעוררים, או ענפים תנודתיים מאד - שיכולים לעלות בגדול אבל גם לצנוח ולהפסיד נתח משמעותי מכספנו.

מכשיר נוסף שמוצע על ידי חברות הביטוח, אשר דומה באופיו לקרנות הנאמנות המנוהלות אך מאפשר יתרון - היה ושינינו את טעמי ההשקעה שלנו (למשל מעוניינים להעביר את כספנו מהשקעה באג"ח של חברות מתפתחות להשקעה במניות טכנולוגיה). במקום למכור קרן נאמנות ולקנות חדשה (מה שמהווה אירוע מס המחייב תשלום מס), נוכל פשוט לשנות את מדיניות ההשקעה שלנו בתוך פוליסת החיסכון הקיימת, ולשלם מס רק בעת משיכת הכסף

פוליסות חיסכון במסלול הכללי עשו בשנה האחרונה תשואה ממוצעת של 9.15% ופוליסות חיסכון במסלול מנייתי הגיעו לתשואה שנתית ממוצעת של 15.58%.

מכשיר מנוהל נוסף, בדומה לקרן נאמנות, המאפשר הטבת מיסוי: סכום של עד 79 אלף שקל בשנה, אשר מיועד להימשך רקבגיל הפרישה, יהיה פטור ממס רווחי הון. משיכה מוקדמת תחייב תשלום מס של 25% על הרווחים שנצברו - בדומה לכל מכשיר אחר.

קרן אליה ניתן להפקיד רק מתוך המשכורת, בהתאם לתקרות שקבועות בחוק. היתרון הגדול במכשיר השקעה זה הוא שרווחים על ההשקעה בקרן ההשתלמות מגלמים הטבה משמעותית - הם פטורים ממס רווחי הון עד לגובה תקרה מסוימת. החיסרון המשמעותי - מגבלת ההשקעה מהשכר בלבד, וכן העובדה שהכספים שנחסכים בקרן ההשתלמות אינם נזילים למשך שש שנים.

עצמאים שהם גם שכירים יכולים להפקיד לשתי קרנות השתלמות במקביל ולמקסם את הטבת ההון לסכום גבוה יותר.

גם בקרנות השתלמות אפשר לבחור מסלולים בטוחים יותר או מסוכנים יותר להשקעה, ומהם תיגזר גם תוחלת התשואה הפוטנציאלית בהתאם.

מדובר בכלי שמצריך יותר השקעה וכנראה לא מתאים לכל אחד, אבל מציע אפיקי השקעה מגוונים ותשלום של דמי ניהול נמוכים יותר. לדוגמה - אם יש לנו קופת גמל להשקעה וכספנו נמצא במסלול עוקב מדד כלשהו (למשל עוקב S&P500), אם נפתח חשבון מסחר עצמאי נוכל להשקיע את הכסף באותו מדד בדיוק ולשלם פחות דמי ניהול, אשר מפחיתים את התשואה שלנו, כלומר הרווח שנחזיק בסוף הדרך, בעיקר בטווח הארוך.

חשבון כזה גם מאפשר לנו להשקיע במניה בודדת ספציפית, בקרנות מחקות ביטקוין ועוד.
ניתן לפתוח חשבון מסחר הן באמצעות בתי השקעות ישראליים והן כאלה בחו"ל (יש לשים לב למיסוי השונה).

בצד החסרונות, יחד עם ההשקעה והמעקב הנדרשים, בחלק מבתי המסחר יש מינימום התחלתי נדרש שיכול להגיע ל-10,000-20,000 בבתי ההשקעות הישראליים, וכן שמכירת וקניית מניות וקרנות היא אירוע מס. ושוב כאמור, מצריך גם הבנה וניהול עם "אצבע על הדופק" ולא בהכרח מתאים לכל אדם.

אז איזה מהמכשירים הוא הטוב ביותר עבורנו? לכל אחד יתרונות וחסרונות כאמור. על פי רוב, כדאי יהיה למצות את האפשרות להשקיע את המקסימום האפשרי בקרן השתלמות ולאחר מכן בקופת גמל להשקעה, זאת משום ששני המכשירים הנ"ל מגלמים הטבות מס משמעותיות (בקופת הגמל ההטבה תינתן כאמור רק למי שחיכה עם משיכת הכסף עד לפנסיה כאמור).

מעבר לכך, ההשקעה תהיה תלויה במידת הנכונות שלנו להסתכן עם כספנו, אל מול תשואה אפשרית.
ניתן לומר כי מרבית הסיכויים הם שאנו נמצאים בנקודת זמן בה אנו יכולים לקבל תשואה יחסית גבוהה עבור ההשקעות שלנו, הן הבטוחות והן המסוכנות יותר, וייתכן בהחלט כי חלון ההזדמנויות הזה להשגת רווחים יפים מהשקעה, יצטמצם בתוך מספר חודשים.

הכותב הוא שותף מנהל במשרד הייעוץ Moore Financial Consulting.