שלשום בלילה ישן יובל קליין בדירה שהוא שוכר בשכונת הורדים שבקרית שמונה. מאז שפרצה המלחמה והוחלט לפנות את תושבי קו העימות, הוא עבר לגור ביפו, אבל כמעט מדי שבוע הוא מגיע לקרית שמונה. "הלב שלי פה", הסביר. לפני ארבע שנים עבר ממרכז הארץ לעיר הצפונית והיה היזם הראשון שנכנס למיזם השאפתני של הקמת חממת פודטק בקרית שמונה, כהתחלת הגשמת חזון של הפיכת העיר שבקצה הצפוני של המדינה לבירת הפודטק בישראל. אחרי שקם בשכונה שכמעט ריקה מתושביה נסע לקיבוץ מחניים שליד ראש פינה, שם נערך כנס של שבעים מקימי סטארטפים בגליל, בניסיון לחלץ את התעשיה הצפונית מהמשבר אליו נקלעה ובמטרה לחזור לצפון ולהניע מחדש את גלגלי הכלכלה.
לכנס הגיעו פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל, שולמית גרי מנכ"לית בנק ישראל ודרור בין מנכ"ל רשות החדשנות והשתתפותם המחישה כמה משמעותית התעשיה לצפון המדינה.
המפגש נקבע לשעה 12:30 וכבר בשעה 12:00 אי אפשר היה למצוא חניה במקום המפגש. נראה היה שהסטארטפיסטים ביקשו לפגוש אחד את השניה, להתחזק ולשאוב עידוד. אם אכן יצליחו לשוב ולפעול מהצפון, לא בטוח שקליין יהיה אחד מהם. קליין הוא יזם בלתי נלאה, בין השאר היה בעבר הרחוק ממקימי חנות התקליטים "האוזן השלישית" שכבר הפך מוסד תרבות ישראלי. המשיכה שלו לטכנולוגיה, פודטק ויזמות משכה אותו לפתח סטארטפים בתחום- הוא היה ממקימי Blue Tree שפיתחה טכנולוגיה להפחתה של סוכר מנוזלים טבעיים, ובפרט ממיץ תפוזים סחוט טבעי. אחר כך החל בהקמת MAMAY Technologies. מדובר בפיתוח מערכת ממוחשבת ליצירת שפה אחידה ואובייקטיבית לתיאור של טעם וריח. למערכת כזאת יכולים להיות יתרונות משמעותיים בתעשיית המזון. "יחד עם השותפים התחלנו לעבוד ואז פרצה המהפיכה המשפטית שעצרה הכל. הצלחנו לשרוד והמשכנו לעבוד ואז פרצה המלחמה. חוסר ודאות בעולם של טכנולוגיה ותעשיה הוא דבר גרוע. כרגע קשה לגייס השקעות ורשות החדשנות הודיעה שלא תסייע לנו". קליין ספקן לגבי העתיד: "אף אחד לא יודע מתי נוכל לחזור ומבחינתי כרגע הכל דיבורים. אני מוכן מחר לחזור לקרית שמונה".
את הכנס במחניים יזם אראל מרגלית. מרגלית הוא מייסד ויו"ר JVP ומרכז הפודטק בקרית שמונה-"מרגלית סטארטאפ סיטי". "אנחנו בעיצומה של מלחמה, בכל מלחמה צריך לדעת מתי להילחם ומתי לתכנן את היום שאחרי. אם ישראל לא תגיד לעצמה מתי היא רוצה להיכנס למלחמה בלבנון אז היא גם לא תדע להגיד לעצמה מתי להגיע להסדר פה בצפון ולהביא את האנשים בחזרה הביתה והיזמים בחזרה לעבודה שלהם - זה לא פחות ניצחון מהדרך הצבאית", אמר מרגלית לסטארטאפיסטים. הוא סיפר על סבו, אברהם איכר, ממייסדי ארגון "ההגנה" וחבר של יוסף טרומפלדור: "הוא הסביר לי שקודם כל יש את ההתיישבות ותפקיד מערכת הביטחון להגן עליה. ההתיישבות קובעת את הטון והביטחון מגן עליה. ככה נקבע הגבול בצפון לפני 48 וככה אנחנו צריכים לעשות היום. מקום המדינה הצפון לא פונה כמו שהוא פונה היום - אתם היזמים, אתם הגשר שאנחנו מצפים ממנו בתקופה הקרובה להתחיל לאט לאט בתבונה להחזיר את היתדות הביתה ולחזור לצפון", אמר.
אתמול היה י"א באדר א' (יום תל חי מצויין באדר ב') וגם גיורא זלץ, ראש המועצה האיזורית הגליל העליון מתח קו מ-2024 לקרב תל חי ב-1920: " הרעיון הציוני שהוביל את טרומפלדור לומר את המשפט האלמותי במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו" עומד גם היום במבחן, כי הדרך שבה המלחמה תסתיים, תחושת הביטחון שתהיה תשפיע על חזרת התושבים הביתה, לאן, כמה ואיך יראה הצפון עשור קדימה. לפני כחמש שנים קרה פה שינוי שהיום אנחנו רואים פה את התוצאות, דווקא היום כשאני מסתכל על העתיד ועל הרעיון הציוני אני אומר לכולנו, אנחנו עושים כל יום את מה שחייבים לעשות כדי לשמר את הרעיון הציוני, שהצפון לא יחזור 30 שנה אחורה. צריך לייצר פה מציאות שונה, חדשה, כלכלית, שתהיה אטרקטיבית לאנשים לחברות, לחינוך, תרבות ועוד הרבה דברים ואת זה אפשר לעשות אם כל אחד מאיתנו יגיד "איפה אני יכול לעזור, מה אני יכול לעשות יותר", אז אני מבטיח לכם שבעוד שנתיים לא נהיה עם 70 סטרטאפים אלא עם 170 סטרטאפים צומחים באזור", אמר זלץ.
חברה שעדיין חורשת עד התלם האחרון היא חברת "טאגרה". החברה שפועלת בגן התעשיה תל-חי מתמחה בתהליכי מיקרו-קפסולציה לחומרי גלם המיועדים לשימוש על פני הגוף והעור. מיקרו-קפסולציה הוא תהליך שבו מכניסים חומרים פעילים לא יציבים, כמו ויטמינים ואנזימים, לתוך קפסולות המיועדות לשימושים רפואיים וקוסמטיים.
המפעל של החברה ניצב ממש בקו החזית, בין מטולה וקרית שמונה. באיזור הזה כבר נפלו רקטות וטילי נ"ט. משרדו של הסמנכ"ל, ד"ר דני גולדשטיין, בוגר ביה"ס לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, צופה למושב כפר יובל שבו נהרגו מפגיעת טיל מירה וברק איילון, אם ובנה.
"זה מצב של מתח כל הזמן", אמר גולדשטיין שהגיע לכנס. "החלונות רועדים, יש אזעקות ונכנסים למקלט. זאת ההתנהלות שלנו מדי יום, כבר למדנו לתזמן את הירי של חיזבאללה", הוסיף. לדבריו כחצי מקרב ארבעים העובדים מגיעים לעבודה. אנחנו מג'נגלים.
ההזמנות רק עולות ואנשי פיתוח עוזרים בקו הייצור". חלק מהעובדים פונו דרומה וגם גולדשטיין ומשפחתו עברו למושבה כנרת. הוא ומשפחתו עברו מירושלים לגליל לפני 16 שנים והיום הוא לא בטוח שיחזרו לבית שלהם בדפנה. הם ישארו בצפון, אבל דרומה מקו העימות. "המפעל ישאר בתל חי", הוא הבהיר, "גם מתוך ציונות".