האם המדרס שרכשתם אכן נבנה בהתאמה אישית? הצצה לשוק פרוץ במיוחד

מבקר המדינה התריע, גופי הצרכנות זועקים, אך ללא הועיל: בשנים האחרונות נכנסו לשוק המדרסים הפרוץ עוד ועוד גורמים שמבטיחים 'מדרס בהתאמה אישית', בפועל, בלא מעט מקרים, מדובר על מוצר מדף שבלוני שעבר חימום, או במוצר מדף שכלל לא עבר תהליך כלשהוא של התאמה לכף הרגל.

עו"ד הדס יעקובסון, מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות, מסבירה: "הם מקבלים מוצר שאינו מותאם, תוך שנשללת מהם הזכות לביטול ההזמנה, ממשיכים לסבול מכאבים פיזיים ונפגעים כלכלית". עד שהמדינה תעשה סדר, האם תביעה ייצוגית היא הפתרון הזמני?

"נדלקתי על עניין הריצה המשותפת ונרשמתי לקבוצה שרצה פעמיים בשבוע בפארק הירקון. במהלך אחת השיחות, סיפרתי לחבר שהתחילו לי כאבים ממש חזקים בכף הרגל, וגם הוא שיתף שהוא סובל מבעיה דומה. ניגשנו ביחד למכר שלו שעוסק בפיזיותרפיה שהמליץ לנו לרכוש מדרסים", מספרי אורן כהן, בחור בן 43 מתל אביב. בשלב הבא, הם מצאו אתר אינטרנט של מכון שמנוהל ע"י גורם שמציג את עצמו כמומחה בתחום התאמת מדרסים. "הגענו אליו והוא ביקש מכל אחד מאיתנו להטביע את כף הרגל בתוך קופסה עם גבס, כך שלהבטחתו כל אחד יקבל מדרסים בהתאמה אישית למבנה כף הרגל, בעלות של 3,200 שקלים, לכל אחד. הוא דיבר על הקלה יחסית מהירה בכאבים, אבל 'נאדה', חודש עבר והכאבים לא עזבו אותנו".

ימים ספורים לאחר מכן, במהלך שיחת מסדרון עם עמיתה לעבודה, הבין אורן כי יתכן שהוא וחברו נפלו קורבן לשיטה נכלולית שמפילה בפח לא מעטים. "היא אצנית מזה שנים, מחוברת להמון קבוצות ריצה ומסתבר שיש דיבור חזק על הבלוף של מדרסים בהתאמה אישית". השיטה, כך התחוור לו, מאוד פשוטה: "אותם בעלי מכונים בתחום המדרסים, שנחזים להיות גורמים מקצועיים ואמינים, אכן מטביעים את כף הרגל של המטופל בתבנית גבס, אולם בזה הסתיים הליך ההתאמה האישית".

בשלב הבא, כאשר הלקוח עזב את החנות, הם שולפים מדרס שהוכן על בסיס שבלונה וללא כל קשר לנתוני כף הרגל שלו, ומספקים לו אותו כאילו היה זה מוצר בהתאמה אישית. מזועזע מהאפשרות שהוא וחברו הולכו שולל, פנה כהן למעבדה שעוסקת בתחום תלת ממד. "מסרנו לידי מנהלה את המדרסים שהוכנו לי ולחבר שלי וקיבלנו שוק. שניהם זהים לחלוטין. לא התאמה לכף הרגל, ולא כלום. 'חרטוט על'. בימים אלו, בוחן אורן את האפשרות להגיש תביעה ייצוגית כנגד אותו מכון שהוליך אותו שולל.

התופעה המוכרת והשכיחה מכעיסה מאוד את עו"ד הדס יעקובסון. כיום היא ממנכ"לת את העמותה החדשה לצרכנות, ועד לאחרונה כיהנה כמנכ"לית המועצה הישראלית לצרכנות. הבטחה של מוצר בהתאמה אישית, ואספקה של מוצר גנרי או 'מוצר מדף' מהווה הטעיה כפולה", מציינת עו"ד יעקובסון.

לדבריה, ראשית, מדובר על הטעיה בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן בנוגע לטיב המוצר ולתועלת שניתן להפיק ממנו. שנית, זו הטעיה שנוגעת לזכות הצרכן לבטל עסקה. "כאשר מדובר בעסקה לרכישת מוצר 'מדף' לצרכן שמורה הזכות לבול את העסקה בתנאים מסוימים, ואילו במקרה של התאמה אישית, הזכות לביטול עסקה נשללת מרגע שהוחל בייצור ועוד לפני שהצרכן קיבל את המוצר. הפגיעה בצרכן היא כפולה ומכופלת: לא רק שהוא קיבל מוצר שאינו מותאם לו כפי שנמסר לו, לא רק שנשללה ממנו זכות הביטול בשלב מוקדם, הוא גם ממשיך לסבול מכאבים פיזיים ולא רק נפגע כלכלית".

גם מבקר המדינה הוציא דו"ח חריף מאוד בנושא לפני שנים, אולם הבעיה רחוקה מפתרון. השוק עדיין פרוץ וצרכנים לא מעטים, מולכים שולל. בתוך כך, שיהיה ברור, אין הכוונה להכתים את כלל העוסקים בענף המדרסים - ישנם מכונים, מרכזים בריאותיים לכף הרגל וחברות שונות, שפועלים במקצועיות ובהגינות. אלו מספקים מדרסים שנבנו ע"י אנשי מקצוע, עם התאמה מושלמת לכף הרגל, שעומדים תחת ההבטחה ל-'מדרס בהתאמה אישית', ועלותם - בהתאם. הכנתם אורכת כשבועיים ובמקרים מסוימים, תוך שימוש בסיבי פחמן (קרבון), שנמצאים בשימוש תדיר בתעשיית התעופה והחלל.

בטרם נצלול לעומקה של השיטה, צריך תחילה להבין את המנוע המוטיבציוני שהופך את התחום לקורץ כל כך ולכזה שרושם תוך עשור, כך על פי גופי צרכנות ישראלים, קפיצה מוערכת בשיעור של כ-65% במספר העוסקים בו ושיעור גבוה פי כמה וכמה של עליה בהיקף המכירות. "בדיקה שערכתי לפני כשנתיים העלתה כי מספר המדרסים המשוער שנמכר בישראל עומד על 200 אלף בשנה, כך שהשוק מגלגל סכום שחוצה בקלילות רף של 300 מיליון שקלים", מציין גורם עימו שוחחנו, שעבד ברשות המיסים. לדבריו: "הפעם האחרונה בה הנושא נבדק באופן מעמיק הייתה בשנת 2006, ע"י מבקר המדינה. אז דובר על כ-80 אלף מדרסים, שנמכרו באמצעות קופות החולים, בסכום שנע בין 250-2,000 שקלים".

הזינוק במספר המדרסים שנמכרים, אינו מתרחש רק בישראל: חברת מחקרי השוק 'FACT MR', ציינה בסקירתה האחרונה של שוק המדרסים, כי הוא רושם עליה מתמשכת בהיקפי המסחר בו, כך שבתום השנה הנוכחית, הוא צפוי להגיע להיקף מכירות גלובאלי של 4.8 מיליארד דולר. עד שנת 2034, השוק עתיד להכפיל את היקפו ויגיע ל-9.9 מיליארד דולר.

הגידול הניכר בהיקף הביקוש למדרסים נובע ממספר סיבות, ראשית, מהעלייה הכלל עולמית ובכלל זה, גם במספרם של הישראלים, שעושים פעילות גופנית. על פי סקר הלהמ"ס האחרון בנושא, נכון לשנת 2018, כ-1.7 מיליון בני אדם עוסקים בפעילות גופנית קבועה, לפחות שלוש פעמים בשבוע 12% מהם רצים, 29% הולכים כפעילות גופנית ו -4% משחקים כדורסל או כדורגל. השלד של גוף האדם נתון תחת עומס עצום בעת פעילות גופנית - עד פי 8 ממשקל הגוף במצב ריצה ועד פי 1.5 ממשקל הגוף במצב הליכה.

"לשיעור לא קטן מבין העוסקים בתחומי ספורט אלו, יש בעיה מסוימת במבנה כף הרגל או בשרשרת התנועה, שמצריכה ייצוב באמצעות אלמנט חיצוני. לאותם מטופלים, הנחיצות במדרס ברורה והסבירות כי המדרס ישפר את שרשרת התנועה ויפחית כאבים - גבוהה למדי", מציין אורתופד ספורט עימו שוחחנו. לדבריו, "מחקרים מצאו למשל, כי הסבירות לתיקון שרשרת תנועה והפחתת כאבים באמצעות מדרסים בקרב רצים שסובלים משברי מאמץ או כאבים חדים באזור השוקיים - גבוהים".

לצד פלח הספורטאים, האצת המחקר בעשור האחרון מצאה תועלתיות רבה בשימוש במדרסים, עבור קשת רחבה יותר של בעיות אורטופדיות. כך למשל, הכוונה לאלו שמשתייכות למשפחת הבעיות בקדמת כף הרגל, או כמענה יעיל לדלקות בגיד האכילס. כך גם בנוגע ל-'דורבן העקב' - בעיה שבאה לידי ביטוי בכאבים מציקים ביותר בתחתית עקב כף הרגל.

וכמובן שלא ניתן לנתח את הסיבות לגידול בביקוש ל-מדרסים אורתופדיים, בלי להתייחס לעובדה כי אין בישראל כל אסדרה בתחום - אין סטנדרטים מקצועיים מחייבים, אין פיקוח ואין צורך בהסמכה על מנת לעסוק בהתאמת מדרסים. תוסיפו לכך את תשומות הפרסום שמשקיעות החברות בתחום, שעומדות על עשרות מיליוני שקלים - ותקבלו שוק שצומח בשיעורים נאים ביותר, שמהווה פרצה אליה ממשיכים להיכנס, לא מעט נוכלים.

רן אבידור, מנכ"ל רשת אבידור, מכיר את עולם המדרסים לעומקו ולרוחבו. הרשת, שייסדה משפחתו של אביו, לפני כ - 70 שנים, עוסקת במתן פתרונות תנועה דינמיים ואורתופדיים: "צריך להבדיל בין 'אנשי מקצוע' שמוכרים ללקוח מדרס למרות שאינו זקוק לו, או כאלו שמנצלים את חוסר ההבנה שלו ומוכרים לו מדרס נחות במחיר גבוה, לבין אלו, שממש עוסקים בהונאה". לדבריו, בכוונתו לרתום בעת הקרובה את גופי הצרכנות, משרדי הממשלה הרלוונטיים ואיגודי הבריאות, בשביל להחיש את מהלך האסדרה של התחום.

מבחינה טכנית, מדובר על הונאה שקלה מאוד לביצוע. "הם קונים או מייצרים סטוקים של מדרסים בקשת של מידות, שכולם, אבל כולם, בנויים אותו הדבר. חלקם מחממים את המוצר, בשביל ליצור סוג של התאמה וללקוח אין כל יכולת לדעת האם המוצר שקיבל אכן מותאם לכף רגלו", מציין גורם שמעורה עמוקות בענף, "אני מכיר את השוק הזה מצוין. יש בו כמה צדיקים בסדום, אנשי מקצוע מעולים ויש המון רמאים שמחרטטים את הציבור".

"אני רואה את המדרסים ומייד יודע לזהות שזה מדרס שלא נוצר בהתאמה אישית, אולם לכלל הציבור אין את הניסיון וההבנה, כך שקל להוליך אותו שולל", מציין רפאל קייקוב, שעומד בראש המכון האורתופדי 'עקב אכילס'. "זה תחום שמעסיק יותר אנשי מכירות מאנשי מקצוע. אם אתה עושה מבחן בקיאות על אנטומיית כף הרגל, לעוסקים בענף, התוצאות יהיו מביכות ומטרידות מאוד".

איך פותרים את הבעיה? "מן הראוי שלמכונים אורתופדיים ולעוסקים בהתאמת אביזרים אורתופדיים תהיה הסמכה ורישוי של המשרד לביצוע פעולות רפואיות של התאמת אביזרים אורתופדיים ובהם מדרסים", ציין מבקר המדינה בדו"ח שלו. "הביקורת העלתה שהמכונים האורתופדיים העוסקים בהתאמת מדרסים אינם טעונים רישוי או הסמכה, למרות שהם עוסקים בתחום רפואי רגיש, וכי המדרסנים (העוסקים בהתאמת מדרסים) אינם נדרשים לעבור הכשרה מקצועית או לצבור ניסיון בתחום בטרם יוכלו לעסוק בו".

"גם למדינה יש אינטרס באסדרה", מוסיפה עו"ד יעקובסון, "הנזק שנוצר מאותה נוכלות, לא נופל רק על כתפי הלקוחות, אלא גם עליה, בעקיפין. קופות החולים משתתפות בחלק מהעלויות של מדרסים, וכאשר אלו מסופקים על ידי גופים בלתי מקצועיים, הם למעשה לא משרתים את הסיבה אשר בגללה הקופות נושאות בחלק מהעלויות בגינן".

ובינתיים, כל עוד אין אסדרה מומלץ לצרכן שמבקש לרכוש מדרסה בהתאמה אישית, 'להתגלח על הזקן' של משרד הבריאות ומשרד הביטחון: לגופים אלו יש רשימת ספקים מורשים. כמו כן, יש לבקש מהמכון ו/או 'מהמדרסן' שיציג בפניכם תעודות הסמכה רלוונטיות.