רשות המסים מפרסמת היום את קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2022 המכיל 87 החלטות, מתוכן 41 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-46 החלטות בתיקי מכס ומע"מ. לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיים תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי.
לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קניה. נציין כי סכום הכופר המוטל הוא בנוסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.
הכופר הגבוה ביותר בקובץ זה, בסך של 337 אלף שקל, הוטל על רחל ועקנין, תושבת ירושלים. הכופר הוטל בגין השמטת הכנסות משכר דירה בין השנים 2010-2018, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מס בסך 2.2 מיליון שקל.
כופר בסך של 300 אלף שקל הוטל על סעיד בוקאעי, חלפן כספים ובעל עסק לתכשיטים מאזור הצפון. הכופר הוטל בגין השמטת הכנסות בשנים 2016-2018 בסכום של כ-1 מיליון שקל.
11% מהחלטות הכופר בשנת 2022 נוגעות להשמטת הכנסות משכר דירה, לעומת 7% בשנת 2021.
כך למשל כופר בסך של 145 אלף שקל הוטל על אבריאל בר יוסף, סגן ראש המל"ל לשעבר והנאשם בקבלת שוחד בפרשת הצוללות. הכופר הוטל בגין אי דיווח על הכנסות משכר דירה בין השנים 2008-2016 בסכום של כ-970 אלף שקל.
בין הקבלנים, השיפוצניקים, הסוחרים והמשווקים, בולט שמה של הפרופסור רוזה לייקין, דיקנית הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה, לא פחות. "זה לא היה שום דבר", אומרת לוואלה! בהתייחסות פרופ' רוזה לייקין, המביעה פליאה על הפרסום.
"זו היתה איזושהי טעות בדיווח. אני טעיתי. היה חוסר הבנה. בוודאי שאני לא שמחה שזה קרה. וזה לא יקרה. בוודאי שאני מצטערת. הפרשה מאחורינו. הרגשתי מאד רע עם הסיפור הזה. לא עשיתי שום דבר בכוונה ולא הסתרתי שום דבר בכוונה. טעות לגמרי. שילמתי את הכול. את החוב ואת הכופר אבל אני לא זוכרת כמה שילמתי, לא עמדתי וספרתי. שילמתי כמה שאמרו לי. אם לא הייתי משלמת הייתי במשפט", אמרה לייקין.