בעלי עסקים רבים ברחבי הארץ, שהגישו לרשות המיסים בקשות לפיצוי על נזקי מלחמת חרבות ברזל, מיואשים. אחרי שצלחו את דרך הייסורים של הבירוקרטיה המסובכת והגשת הבקשות במערכת המיושנת, הם נאלצו להמתין חודשים עד שקיבלו מקדמה או פיצוי מופחת, אם בכלל. חלקם לא קיבלו מהמדינה כלום עד היום, בהם משפחות של מפונים מבתיהם.
הסיבה לעיכובים והדחיות מוציאה מהדעת: ברשות המיסים אין מספיק כוח אדם להתמודד עם כמעט חצי מיליון בקשות לפיצוי בגין נזקים עקיפים, פגיעה בהכנסות העצמאים בגלל המלחמה. בתחילת המערכה טיפלו בכמות העצומה הזאת פחות מ-50 עובדים.
לאחרונה מספרם הוכפל ועומד היום על כמאה עובדים בלבד, אך גם הם אינם מסוגלים להתמודד עם העומס. בעיית כוח האדם האקוטית הזו, פוגעת אנושות בבעלי העסקים וגורמת למקרים של קריסה כלכלית וכניסה לחובות כבדים.
ברשות מודים שכ-11% מהתביעות נמצאות בהליך בדיקה לאחר תשלום מקדמות והשאר הן תביעות שנמצאות בשלבים שונים של טיפול ובחינה. בהנחה שהנתונים הללו נכונים, ומספרם של אלה שלא קיבלו מענה אינו גדול יותר, עדיין מדובר בעשרות אלפי משפחות שבקשותיהם עדיין לא טופלו ולא קיבלו שקל מהמדינה, באמור גם כאלה שפונו מבתיהן.
כאן המקום להדגיש שהטענה אינה מופנית לעובדי רשות המיסים המסורים, שעושים כמיטב יכולתם להתמודד עם כמות התיקים הבלתי אפשרית הזאת, ששונה בתכלית מהעבודה שנדרשה מהם בתקופת הקורונה, ואיתה התמודדו בצורה מעוררת הערכה. הטענה מופנית למי באוצר שלא השכיל להבין, שכדי לתת מענה שירותי לנפגעים, צריך להגדיל בצורה דרמטית את מספר עובדי הרשות שמטפלים בהם.
בקורונה, תשומת הלב שנדרשה לכל בקשה היתה מינימלית, שכן היו נוסחות לחישוב הפיצוי שהצריכו לחיצה על כפתור במקלדת. מלחמת חרבות ברזל, העמידה את רשות המיסים בפני גל בקשות לפיצוי שמטופלות כתביעות נזיקין, עם כל הניירת, הבדיקות וההתכתבויות הכרוכות בהן, שמחייבות מתן תשומת לב לפרטים והקדשת זמן רב לכל אחת ואחת מהן.
א', בעלים של חברה מהצפון, שפונה בתחילת המלחמה מביתו, הוא אחד הנפגעים, שהפך, בעל כורחו, לפליט, מובטל ורעב ללחם. עם תחילת המלחמה, העסק המשגשג שלו, הושבת כליל. פרויקטים בבניה וכאלה שהיו לפני סיום, הופסקו. שלושה וחצי חודשים בלי הכנסות, עם הוצאות שוטפות של משפחה ובלי לקבל שום פיצוי מהמדינה.
"שלושה וחצי חודשים שמלבד שנעקרנו מבתינו, אנחנו לא ישנים בגלל חובות שהצטברו, את כל מה שהבנק אפשר לנו כבר לקחנו. אין לנו ממה להתפרנס", אמר לוואלה לאחרונה. "הקמתי עסק במו ידי, שעמד בהתחייבויות שלו ופירנס לא מעט אנשים ועסקים, ובעצב גדול ודמעות בעיניים אני רואה אותו קורס בחסות רשות המיסים. אני לא מבקש נדבות. אני מבקש את מה שאני זכאי לו, מכורח היותי עסק שמשלם מיסים למדינה".
בסוף נובמבר הגיש בקשה במסלול האדום וכשהתברר לו שבמסלול הזה יקבל את הכסף רק בסוף המלחמה, פנה לרשות המיסים בבקשה לקבלת מקדמות. נאמר לו שהבקשה תטופל תוך שבעה ימי עסקים. כשאלה חלפו, נאמר לו שהכסף יופקד בעוד 14 ימי עסקים. וכשהרים טלפון לבדוק למה שום דבר לא הופקד בבנק, הסבירו לו ברשות המיסים שהבקשה יכולה להגיע ל-30 ימי עסקים, כמעט חודש וחצי מיום הגשת הבקשה.
"אף אחד לא יכול לחיות בלי הכנסה במשך כמעט חודשיים. בחרתי לדבר בעילום שם, כי אני חושב על היום שאחרי. אני לא רוצה לגרום לעסק שלי נזק יותר גדול ממה שנגרם לו. מי ירצה לעבוד אתי אם יידע שאני על סף קריסה? אני פונה בבקשה להצלה, כמי שהתפרנס עד היום בכבוד ורוצה להמשיך להתפרנס ולפרנס בכבוד. אני מקווה שרשות המיסים תתעורר ותבין שבידם הכוח להציל עסקים ואנשים. אני לא רוצה שמה שחיזבאללה לא הצליח לעשות לנו, המדינה תעשה".
רק אחרי פניית וואלה לרשות המיסים, טופלה פנייתו של א' והוא קיבל את המקדמות, מבחינתו מאוחר מדי, מכיוון שההלוואות שלקח צברו ריבית שיצטרך להחזיר.
חקלאים ולולנים בגבול הצפון איתם שוחחנו, אומרים לוואלה שגם הם לא קיבלו מאומה מהמדינה עד כה, מכיוון שאנשי מס רכוש יוכלו להגיע להעריך את הנזקים רק בתום המלחמה ואת המקדמות הם לא מתכוונים לבקש, בגלל דרישות ההחזרים שקיבלו אחרי הקורונה. "אני מעדיף להסתכן ולהגיע ללול שלי", אמר אחד מהם, "מלבקש כסף שאחר כך יבקשו ממני להחזיר".
בקבוצת הפייסבוק "שאלו רו"ח - פיצויים מלחמת חרבות ברזל", נערמות עוד ועוד תלונות על סחבת, דחיות שלא לצורך ותשובות סתומות. "אני עוסק מורשה, ירידה של יותר מ-40% בעסק, הגשתי תביעה לאוקטובר ונדחיתי", "אני גרה באשקלון, הגשתי את הבקשה למענק, ואפילו את אוקטובר לא קיבלתי. איך אפשר לבדוק מה קורה עם זה". "עדיין לא נכנס כלום מנובמבר דצמבר, גם לא מקדמות וקיבלתי אישור". אם היה מדובר בחודש הראשון למלחמה, ניחא. אבל אחרי שחלפו ארבעה וחצי חודשים, היה מצופה ממשרד האוצר לאשר עוד תקנים באופן מיידי, או לנייד עובדים כבר אז.
ברשות המיסים אומרים שאכן מדובר באירוע חסר תקדים בהיקפו, של פיצוי עסקים בגין נזק עקיף שנגרם כתוצאה מאירועי הלחימה. "עד כה הוגשו לרשות המסים כ-445 אלף תביעות לפיצויים. ב כ-85% מהתביעות הסתיים הטיפול וכ-11% מהתביעות נמצאות בהליך בדיקה לאחר ששולמו לניזוק מקדמות. השאר הן תביעות שנמצאות בשלבים שונים של טיפול ובחינה, מרביתן חדשות שהוגשו במהלך הימים האחרונים. בסך הכל שולם עד היום סכום של למעלה מ-10 מיליארד שקל לעסקים בגין נזק עקיף.
"על מנת לתת מענה, נדרשת קרן הפיצויים לכוח אדם גדול יותר משעמד לרשותה ערב מתקפת ה-7 באוקטובר. לשם כך גויסו עובדים ממרבית יחידות הרשות: משרדי מס הכנסה ומע"מ, יחידות ההוצאה לפועל, ניהול ספרים, המטה ועוד. בסך הכל עובדים כיום בקרן הפיצויים 170 עובדים המטפלים בתביעות לנזק ישיר ועוד 100 המטפלים בתביעות לנזק עקיף. אל עובדים אלה (המטפלים בנזק עקיף) יצטרפו בשבוע הבא עוד 30 עובדים משני משרדי מס הכנסה ועוד 40 עובדים חדשים מחוץ לרשות הנמצאים בהליכי גיוס והכשרה".