בנק ישראל הודיע כי הריבית במשק תיוותר על כנה ותמשיך לעמוד על 4.5%, זאת לאחר שבחודש שעבר רשמה ירידה של 0.25%, לראשונה מאז פרוץ מגיפת הקורונה באפריל 2020.
לדבריו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "החלטת הריבית משקללת מספר גורמים אשר חלקם פועלים בכיוונים מנוגדים: האינפלציה התמתנה ועומדת על 2.6%, מעט מתחת לתחזיות בתחילת המלחמה. התוצר נפגע באופן משמעותי ברבעון האחרון של 2023, והצמיחה השנתית בשנת 2023 הסתכמה ב-2% בהתאם לתחזית חטיבת המחקר מינואר.
"מאידך, המשק מראה סימני התאוששות בכמה אינדיקטורים מהותיים: מצב שוק העבודה, הפעילות בכרטיסי אשראי, סקר המגמות, המדד המשולב ונתוני פעילות נוספים. כמו-כן, אי הוודאות השוררת במשק עדיין גבוהה מאוד, בעיקר על רקע התפתחות המלחמה, ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה, למרות ירידה מסויימת בשבועות האחרונים.
"נכנסנו למלחמה כאשר האינפלציה בישראל עדיין שהתה מעל היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו מעט ומצויות בקרבת הגבול העליון של היעד. עדיין שוררת אי ודאות בנוגע להשפעות המלחמה על תהליכי האינפלציה.
"עם פרוץ המלחמה נקטנו במספר צעדים שמטרתם להבטיח תפקוד תקין של השווקים. תכניות אלו הצליחו לייצר עד כה יציבות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים וכן לתמוך במשקי הבית ובעלי העסקים באמצעות המתווים שהופעלו במערכת הבנקאות.
לדברי הנגיד בימים הקרובים תתפרסם הארכה נוספת של מתווה ההקלות לציבור: "על מנת להקל באופן ממוקד על אוכלוסיות המתקשות כלכלית נוכח המלחמה, אנו עובדים בימים אלו כדי לגבש הארכה נוספת של מתווה ההקלות של הבנקים בשלושה חודשים נוספים. בימים הקרובים יפרסם הפיקוח על הבנקים באופן מסודר את הפרטים המלאים לגבי המשך הארכת המתווה.
"מנתוני הלמ"ס עולה כי התוצר התכווץ באופן משמעותי ברבע האחרון של שנת 2023 ובסיכום השנה צמח בקצב של 2%. הירידה בתוצר הושפעה בעיקר מירידה בפעילות ענף הבנייה ובצריכה הפרטית, בעוד מנגד הצריכה הציבורית גדלה לנוכח המלחמה".
על הורדת הדירוג אמר הנגיד כי "ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירה סוכנות הדירוג, בעיקר עקב חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום המלחמה, השפעת המלחמה על פניוּת הממשלה והכנסת לעסוק בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, והשינוי במצב הפיסקלי. הסיבה לאופק הדירוג השלילי היא אי-הוודאות בנוגע להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית.
"מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים בתקופות בהן יחסי חוב/תוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. נראה כי הסיכונים המתוארים כבר גולמו בשוק על ידי המשקיעים עוד קודם, ובשווקים הפיננסיים ובשוק המט"ח לא ניכרת עד כה השפעה משמעותית נוספת להורדת דירוג האשראי.
"כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל וגופים נוספים. אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובתעדופים לטובת מנועי צמיחה.
"זה המקום להזכיר שוב כי מדיניות פיסקלית אחראית, שהביאה את המשק ליחס חוב תוצר של כ-60% בתחילת המלחמה, היא נכס אסטרטגי במונחים כלכליים. יחס זה עומד לצידנו כעת כאשר למשק ישנן הוצאות משמעותיות כתוצאה מהמלחמה, בהוצאות הביטחון ובשמירה על "שגרת המלחמה" של העורף באמצעות תמיכה וסיוע לעסקים ולמשקי הבית שנפגעו. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל".
על תקציב המדינה אמר כי "התקציב המעודכן מאתגר במיוחד. ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות. לצד הפגיעה בתוצר, המלחמה מחייבת עלייה גדולה מאוד בהוצאות התקציביות. בנוסף לגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מוגברת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון בטווח הנראה לעין. יש לכך משמעות כלכלית רבה.
"התקציב הנוכחי הוא נקודת התייחסות חשובה בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ושימור האיתנות שלו. לפיכך חשוב כי מסגרת התקציב שהגישה הממשלה, הכוללת התאמות פיסקליות משמעותיות כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הבטחון, תישמר גם בתום תהליך החקיקה בכנסת.
"אני חוזר על הצורך להניע במהלך התקופה הקרובה ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת. הוועדה תוכל לדון באופן מושכל על גובה והרכב תקציב הביטחון ואני מקווה שמינוי הוועדה יושלם בהקדם".