זאת היתה אחת מהחלטות הריבית הכי מסקרנות שקיבלה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון. בסופו של דבר הוחלט להותיר את הריבית ללא שינוי, וטוב שכך נהג הנגיד.
אלא שממש עד לרגע האחרון נרשמו חילוקי דעות בשאלה האם הריבית תרד גם הפעם או שתישאר ללא שינוי.
מצד אחד האינפלציה הנמוכה המתכנסת לתחומי היעד, נתוני התוצר השליליים לנפש ב-2023 והצורך בעידוד ההשקעות במשק ובעיקר בשוק הנדל"ן הצדיקו את המשך ירידת הריבית, לאחר שב-1 לינואר היא כבר ירדה ל-4.5%.
מצד שני נתוני התעסוקה הגבוהים, ההתעוררות בצריכה מתחילת 2024, הגירעון בתקציב ובעיקר החשש שעדיין לא התפוגג מהתלקחות בצפון שתקפיץ את הדולר והאינפלציה, הצדיקו את הגישה השמרנית.
זאת גם הסיבה העיקרית שמנה הנגיד בהחלטתו שלא להוריד את הריבית והסביר: "למלחמה השלכות משמעותיות הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים ופרמיית הסיכון של המשק עדיין גבוהה".
בביקורת כלפי תקציב 2024 הוסיף: "המדיניות הפיסקאלית המרחיבה והשפעותיה, והמגבלות על הפעילות בתחום הבנייה עדיין מהווים סיכון להתמתנות האינפלציה".
אם תרצו גם הנגיד ממתין ל"ניצחון מוחלט", מונח מעורפל שתבע נתניהו. בשורה התחתונה בהחלטתו זו העניש הנגיד את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובעקיפין את ציבור מקבלי המשכנתאות ואת המכורים אוברדרפט.
לנגיד לא היתה הצדקה לתת פרס לשר האוצר על התנהגות מופקרת בתקציב 2024 שהתבטאה בגירעון של 6.6% בשלב זה שעלול להמשיך ולגדול. לפרופ' אמיר לא היתה סיבה לירוק בפרצופן של חברות דירוג האשראי ובכללן מוד'יס שכבר הורידה את דירוג המשק.
ההחלטה התקבלה בגלל זהירות מוצדקת של הנגיד. אמנם הריבית צפויה לרדת במהלך השנה פעמיים-שלוש נוספות (אל מתחת ל-4%), אבל לא הפעם. אולי זה יקרה בהחלטה הבאה ב-8 לאפריל. עד אז נחיה ונראה.
מדובר בהחלטה כואבת במיוחד לכיס אבל כזו שנועדה לשמור עלינו מעצמנו. כל שכיר במשק מבין שהאינפלציה ושחיקת השכר פוגעת בראש ובראשונה בכוח הקניה שלו. הוא מרגיש שעגלת קניות בסופר שעלתה עד לפני שנה 350 שקל עולה לפתע 400 שקל.
במקום שהממשלה היא זו שתטיל את הגזרות הכלכליות שנועדו לצמצם את הגירעון (באמצעות העלאת מיסים לדוגמה), השאירו את העבודה השחורה לנגיד.
ואכן ריבית גבוהה כואבת מאוד. היא כואבת לכל זוג צעיר המשמש על המשכנתא ריבית של 7% לשנה בעוד שהריבית על הפלוס עומדת על כ-3% לשנה. היא אכזרית לגבי צרכני אוברדרפט שהבנקים גוזרים עליהם קופון של 10% לשנה בעוד שעל יתרה אקראית בפלוס הם מקבלים אולי 1% לשנה.
שלא במקרה התקבלה ההחלטה באכזבה רבתי בעיקר בקרב הסקטור העסקי ובראשם נשיא איגוד המסחר אוריאל לין ונשיא ארגון העצמאים רועי כהן שייחלו שגם הפעם תרד הריבית אבל זה לא קרה. הכתובת לטענות היא שר האוצר.