כל מי שנקרא לשירות מילואים פעיל, או בעקבות צו 8, זכאי לקבל תגמול מביטוח לאומי שמחושב באופן הבא: ממוצע 3 חודשים שקדמו למילואים (שכר ממוצע של 90 ימים) שמהווה את ערך יום המילואים, אותו מכפילים ב-30 ימים, היות ושירות מילואים נחשב כחודש מלא. נכון למלחמת חרבות ברזל, השכר המינימאלי לשירות מילואים הוא 9,000 שקלים לחודש ו- 300 שקלים ליום מילואים. השכר המקסימלי עומד על 47,465 שקלים לחודש ו-1,582.17 שקלים ליום מילואים.
חישוב התגמול שמתבסס על 30 ימים, מביא לכך כי לא פעם, סכום התגמול שביטוח לאומי מעביר למעסיק - גבוה יותר משכרו, לעיתים בפער של מאות שקלים רבים, ובמקרים מסוימים מאוד - גם באלפי שקלים. לשון החוק והתקנות קובעים כי על המעסיק להעביר את מלוא התשלום שהתקבל מביטוח לאומי, לעובד או להשיב לביטוח לאומי את הפער בין השניים. אבל תקנות לחוד, ומציאות לחוד: לאחרונה, מסתבר כי ישנם לא מעט מקרים בהם מעסיקים מקבלים גמלה שסכומה גבוה יותר מגובה שכרו של העובד, ואת הדלתא בין השניים שומרים בקופתם.
"מעסיק שפועל כך, נוטל על עצמו סיכון לא קטן", מציינת עורכת הדין הילה אהרוני, מומחית לדיני עבודה. לדבריה, סביר להניח כי משרד הכלכלה יבצע בדיקות על מנת לוודא כי חלילה המעסיק לא שמר לעצמו חלק מהסכום שהועבר לו ע"י ביטוח לאומי, אותו כאמור היה עליו להעבירו במלואו לעובד. היה ויתברר כי המעסיק פעל שלא כדין, יוטלו עליו קנסות מנהליים. סכומם מתחיל ב-5,000 שקלים ומטפס צפונה, בהתאם לנסיבות.
שנית, היה ומסיבה כזו או אחרת, העובד יגיש תביעה כנגד המעסיק, תהיו בטוחים כי עורך הדין שמייצג אותו, יכלול זאת במסגרת דרישותיו, בתוספת ריבית וסביר להניח כי בית הדין יחייב את המעסיק לשלם.
לקונה זו אינה הבעיה היחידה שיכולה לסבך מעסיקים. בשבועות האחרונים צפים יותר ויותר דיווחים על מילואימניקים או בנות הזוג שלהן שפוטרו שלא כדין. משרד העבודה שמודע לבעיה, רואה זאת בחומרה יתרה.
בשיחה עם וואלה, מציין גורם בכיר במשרד כי מקרים שיובאו לידיעתם יבדקו בעדיפות עליונה: "אנו מתכוונים למצות את כלל הליכי החקירה כדי להגן על זכויותיהם של אלו שמקריבים את חייהם למעננו. במקרה זה, החוק ברור ביותר ולא נדרש כל ייעוץ מקצועי או משפטי בשביל להבינו: חל איסור לפטר חייל מילואים ששירת במילואים מעל יומיים רצופים במשך כך תקופת המילואים ועד 60 ימים לאחר סיום המילואים וגם לא לתת הודעה מוקדמת במהלך התקופה הזו".
לצד האמור, מאז פרוץ המלחמה, ניכרת תכונה רבה בקבוצות של חשבי שכר בפייסבוק בנוגע לסוגיות שונות ומורכבות שקשורות במתן זכויות סוציאליות לחיילי מילואים. בחברת עוקץ מערכות, שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם ובהעברת קורסים מקצועיים לחשבי שכר, ניתחו למעלה מאלף פניות ושאלות של חשבי השכר. מעיבודן עולה כי אחת מהשאלות השכיחות ביותר היא בנוגע לקיזוז פנסיה.
בעוקץ מבהירים כי פנסיה אינה מקוזזת, כי אם משולמת לעובד כרגיל מהשכר שמשולם לו: "החוק קובע שמעסיק צריך לשלם לעובד במילואים תשלום על חשבון התגמול בסך השווה לשכרו הרגיל, כאילו לא יצא לשירות מילואים כלל וכי דין התשלום הוא שכר עבודה לכל דבר ועניין". כמו כן הם מציינים כי, סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, מוסיף וקובע כי יש להמשיך ולהפריש לפנסיה / לגמל ולהשתלמות, לאותה הקופה או לאותה הקרן אליה הפרישו, בטרם יצא העובד למילואים, בעד פרק הזמן ששירת העובד במילואים, כאילו עבד במהלך תקופה זו.
חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות: "זו תקופה מאתגרת מאוד, גם לחשבי השכר, שחלקם נתקלים לראשונה בצורך לתת מענה לסוגיות קונקרטיות שקשורות בשירות מילואים. הרשת מלאה במקורות מידע, חלקם אינם מדויקים, והסתמכות עליהם יכולה לסבך את המעסיק, אף שהוא או החשב פעלו בתום לב".
איך לבדוק האם יש הפרשים?
בביטוח הלאומי מציינים כי כל חייל מילואים (שכיר ועצמאי) יכולים לבדוק בדיוק כמה שילמו למעסיק (או לעצמאי) ולראות האם כל הסכום הגיע אליכם.
אז איך בודקים? נכנסים לאתר הביטוח הלאומי > שירות אישי > מכניסים את פרטי הכניסה שלכם > בצד ימין לוחצים על לשונית "מילואים" > "בירור מילואים" > והסכומים יופיעו מתחת ל"תביעות מעסיק". במידע האישי תוכלו לראות גם את המכתב שנשלח אליכם, המהווה אסמכתא למקרה שהמעסיק לא העביר לכם את כל הסכום. זכרו - המעסיק מחויב על פי חוק להעביר לכם שכר מלא.
עצמאים? גם אתם יכולים לבדוק את הסכום בדיוק באותו אופן באתר האישי.