תקציב המדינה הצפוי לעבור בשבועות הקרובים הוא תקציב רע. רע לאזרחים, רע לכלכלה ורע לעתידה של מדינת ישראל, אבל מתברר שבין כל סעיפי התקציב ישנה פגיעה חמורה במחקר ובפיתוח הישראלי.
בתוך התקציב שהגישה הממשלה לכנסת מסתתר קיצוץ של 21% מתקציבו של מכון וולקני, מכון המחקר החקלאי שבהשוואה בינלאומית של מדד המצוינות המדעית של מכוני מחקר חקלאי, נמצא מדורג במקום השלישי בעולם.
המכון הוולקני, בו מועסקים מאות חוקרים ומדענים, ותורם רבות ליצירת מקומות עבודה ולפיתוח ידע חדש, אחראי לפיתוח טכנולוגיות חקלאיות פורצות דרך, התורמות רבות להצלחת החקלאות הישראלית.
בין היתר, פיתח המכון זנים חדשים של גידולים עמידים לתנאי אקלים קשים, שיטות גידול חדשניות וטכנולוגיות לשימור מים. לפיתוחים אלו ישנה תרומה עצומה לשיפור איכות וכמות התוצרת החקלאית ולשמירה על הסביבה.
.
הקיצוץ הזה הוא תמצית המחדל של הממשלה בקביעת מדיניות הפוכה מזו הדרושה למשק. זהו מהלך משלים לעצירת הרפורמה לפתיחת שוק הפירות והירקות לתחרות, שיוביל להתייקרות חדה במחירי הפירות והירקות.
כך, במקום שישראל תהפוך למרכז מחקר ופיתוח בינלאומי בתחום המזון, במקום שתתפתח תחרות בתחום והמחיר לצרכן יוזל, מובילה הממשלה הנוכחית מדיניות של סגירת השוק וחסימתו, עם יותר מעורבות ממשלתית ופחות השקעה במחקר ופיתוח.
הקיצוץ הזה מתווסף לקיצוץ של 50% בתקציבי המדען הראשי של המשרד מתקציב 2023, המיועדים להשקעה בחדשנות חקלאית, ואם זה לא חמור מספיק, מתוכנן קיצוץ נוסף של 50% בתקציב 2025.
בכך משלימה הממשלה את ביטול הרפורמה בחקלאות ומחזירה את החקלאות הישראלית לקיפאון והתדרדרות.
היתרון היחסי של ישראל הוא לא ביכולת הייצור ההמוני, אלא דווקא בחדשנות, במחקר, בפיתוח ובטכנולוגיה שכל כך כך נדרשת נוכח שינויי האקלים הפוקדים את העולם. השוק הישראלי חייב להיפתח לייבוא לצד השקעות במחקר ופיתוח ובחידוש משקים והפיכתם למתאימים לשינויי האקלים ודרישות איכות הסביבה.
כך היתה חוזרת החקלאות בישראל לחזית הטכנולוגיה הבינלאומית ומתמקדת בחוזקות שלה. למרבה הצער, בגלל לחצים פוליטיים, הממשלה הזו מקצצת בחדשנות, במחקר ובפיתוח ומשרתת את האינטרסים של אבירי יוקר המחייה בכך שמקום לתמוך ישירות בחקלאות הישראלית היא סוגרת את השוק ופוגעת באזרחי ישראל שפירות וירקות הופכים למותרות עבורם.
הקיצוץ הזה מהווה אחד משורה של קיצוצים שמבצעת הממשלה דווקא במחוללי הצמיחה. בימים שבהם ההייטק הישראלי במשבר נוכח קשיי הגיוסים, הממשלה מחויבת להיכנס בנעלי המשקיעים ולייצר מנגנוני תמיכה שיפצו על כך, על מנת שלא לפגוע במנוע הצמיחה הזה.
לצד זאת, הממשלה מעודדת אוכלוסיות רחבות שלא לצאת לעבודה באמצעות קצבאות ותמיכות ובכך משלימה את המהלכים המובילים לשקיעתה של הכלכלה הישראלית - הורדת דירוג אשראי, נטישת מוחות וכשרונות והפיכת הכלכלה הישראלית לסגורה וחלשה.
בימים אלה חייבים לנקוט מדיניות הפוכה - יותר השקעות במו"פ, יותר תמיכות ישירות ומתן תמריצים להשקעות הון ושימוש בטכנולוגיה ופחות מיסים ומכסים שמייקרים לאזרחי ישראל את החיים כאן, ומשאירים בהנשמה מלאכותית ענפים לא יעילים.
עדיין יש זמן עד להעברת התקציב ולפני שהקיצוץ שיביא לחיסול המחקר והפיתוח החקלאי בישראל יהיה בכיה לדורות, הממשלה חייבת לחזור בה מהגזרה הקשה ומעבר לביטול הקיצוץ, היא מוכרחה להגדיל את ההשקעות במו"פ, לפתוח את השוק לתחרות ולקדם חדשנות ויזמות.
הציבור הישראלי יהיה זה שישלם ביוקר על סגירת השוק וחיסול המו"פ והחדשנות בחקלאות הישראלית. מדובר במדיניות החותכת אט אט בבשר החי של הכלכלה הישראלית ובמקום להוציא את אזרחי ישראל מהבור, היא רק מעמיקה אותו ומורידה אותנו עמוק יותר. ולנו נשאר רק לקרוא לשרי הממשלה את המשפט האלמותי - הפוך גוטה, הפוך!
הכותב הוא ח"כ מטעם מפלגת ישראל ביתנו, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעבר שימש שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.