השקל מתחזק, ונסחר כעת בשער של 3.58 שקל לדולר - הנמוך ביותר בתשעת החודשים האחרונים מאז יוני 2023. מוקדם יותר היום ירד הדולר ל-3.55 שקלים לפני שחזר לשערו הנוכחי, זאת אחרי שבאוקטובר האחרון נחלש השקל והגיע אף לארבעה שקלים לדולר. איך זה יבוא לידי ביטוי ומה ההשלכות לציבור?
נפגעים עיקריים מהתחזקות השקל הם היצואנים אשר מוכרים את מרכולתם במטבע זר בעוד הם משלמים משכורות בשקלים. כלומר ההוצאות הן במבטע המקומי שהתחזק וההכנסות שוות פחות. לעתים השחיקה ברווח יכולה להביא למשבר.
לא מדובר רק על "סחורה" כמו תפוזים או כזו המועברת באופן פיזי, אלא כל מוצר בדגש על הקטר של המשק - תעשיית ההייטק המקומית הפועלת ומשווקת לשוק הבינלאומי, באופן שעלול להשפיע לרעה על מצבה בתקופה שהיא גם כך מורכבת.
על פניו ירידת שער השקל אמורה להקל על היבואנים אשר מייבאים לארץ בגדים, מוצרי מזון, מכשירי חשמל ועוד. קל לזכור את כל הפעמים שבהם היבואנים העלו מחירים עם התחזקות הדולר, אבל כעת נהנים משקל חזק ולא מורידים את המחירים בהתאמה. מי שמייבא מוצרים מהמזרח ספג ככל הנראה עלייה במחירי ההובלה, אבל מדובר רק בחלק מהמוצרים שמגיעים לישראל.
גם עבור היצרנים מדובר בבשורה טובה, שכן רבים מהם מסתמכים על חומרי גלם שנרכשים בחו"ל ומגיעים לארץ.
מי שרוכש כיום מוצרים בדולרים, למשל כרטיסי טיסה באופן ישיר מחברות זרות, תשלום על מלונות בחו"ל, רכישת מוצרים באמזון, עלי אקספרס וכו', נהנה מהשקל החזק שכן כל שקל שווה יותר דולרים וכוח הקנייה שלו גדל.
"ההתחזקות המהירה של השקל צפויה לפגוע ביצוא. ההתחזקות האחרונה של השקל בהכרח תפגע ברווחיות היצוא התעשייתי שמתמודד עם קשיים רבים נוספים", אומר אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב.
לדבריו, "גם בקרב חברות הטכנולוגיה ניכרת השפעה של התחזקות השקל על רווחיות היצוא. נציין שעוד לפני ההתחזקות האחרונה של השקל, החברות בענף הטכנולוגיה דיווחו על חומרת פגיעה ברווחיות היצוא ברמה כמעט הגבוהה ביותר מאז שהנושא החל להיבדק בסקר ייעודי ב-2015".
לפי ז'בז'ינסקי, "השקל כבר התחזק בכ-8% מתחילת המלחמה. אנו ממשיכים להעריך שהכוחות השונים ימשיכו לדחוף בזמן הקרוב להתחזקות השקל. עצירה בהתאוששות המשק ואף נסיגה עקב הימשכות המלחמה מעבר לתחזיות יכולים לבלום את השקל. אנו מעריכים שבנק ישראל יוריד ריבית בהחלטתו הבאה".
ז'בז'ינסקי מוסיף כי "נזכיר גם, שבנק ישראל מכר קרוב ל-10 מיליארד דולר באוקטובר. הזרמת דולרים כל כך גדולה לשוק המקומי יכולה להשפיע לאורך זמן על התחזקות השקל. אנו ממשיכים להעריך שהלחץ להתחזקות השקל יישאר. למעט החרפת המלחמה שיכולה להפוך את המגמה, איום על השקל נשקף גם מהימשכות המלחמה שתפגע בהתאוששות ואף עלולה לגרום לנסיגה".
"שער השקל התחזק מול הדולר מתחילת השנה ב-1.5%, למרות התחזקות הדולר בעולם והורדת הדירוג של ישראל, התחזקות זו נתמכת בגורמים מקומיים ובעליות בשוקי המניות בחו"ל", אומרת עינת מאיר, אנליסטית מאקרו ושווקים בבנק דיסקונט.
לדבריה, "התחזקות השקל נתמכה בעליות בשוקי המניות בחו"ל, עליות שהובילו להגדלת חשיפות המט"ח של המשקיעים המוסדיים, שנמצאות ברמה גבוהה ממילא, וגרמה להם להגדיל את היקף הגידור, צעד שתומך בהתחזקות השקל. בשנה האחרונה הגדילו המשקיעים המוסדיים את החשיפות שלהם לנכסים בחו"ל ולמט"ח לרמה גבוהה היסטורית, לפיכך אנו מעריכים כי המשך העליות בשווקי חו"ל המובילות לגידול נוסף בחשיפות אלה, יתמכו בהגדלת הגידורים על מנת להימנע מהמשך גידול בחשיפות המט"ח.
"בנוסף, השמירה על ריבית בנק ישראל ללא שינוי בשבוע שעבר, למרות הערכות של משקיעים זרים, כי הריבית תרד, יחד עם ציפיות להפסקת אש ועסקת שחרור חטופים נוספת תמכו אף הם בהתחזקות השקל, עם זאת, התנודתיות בשקל הינה גבוהה בהשוואה היסטורית.
"להערכתנו, התחזקות השקל לא תזרז את הפחתת הריבית, מכיוון שבנק ישראל מעדיף להתמקד כרגע בהתפתחויות בתקציב הממשלה, והשלכות הממשלה בכדי לקבוע את מסלול הריבית".
בנוגע למשמעות עבור הציבור הרחב אומרת מאיר כי "אנחנו לא רואים השפעה על הציבור הרחב. ההשפעה על מחירם של מוצרים היא קודם כל דרך מחיר הדלק, אולם, מכיוון שהנפט עולה לא ראינו השפעה כזו ומחיר הדלק עלה בתחילת מרץ. מכיוון שמחיר הנפט ממשיך לעלות לא נראה שתהיה ירידה במחיר הדלק".