וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשות המסים: "הנזקים עד כה - פי 6 ממלחמת לבנון השנייה"

עודכן לאחרונה: 5.3.2024 / 9:17

לדברי מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ': "נגיע לכ-700 אלף תביעות על נזק עקיף. כבר הוגשו כחצי מיליון תביעות, והיד עוד נטויה. לא היינו במצב כזה מעולם"; 80% ממנהלי החברות הציבוריות חושבים כי הבחירות ייערכו השנה או ב-2025

טיל נפל בכניסה למרכז הרפואי זיו בצפת/המרכז הרפואי זיו

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', חשף נתונים מדאיגים בנוגע לכמות התביעות והנזק מהמלחמה עד כה. אהרונוביץ' השתתף בוועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות בבורסה לניירות ערך בת"א.

במהלך הוועידה אמר כי "המלחמה הציבה אתגר מורכב מאוד, של טיפול בנזקים ישירים, כפי שמעולם לא חווינו. הנזקים כעת זה פי 6 ממלחמת לבנון השנייה. כבר הוגשו כחצי מיליון תביעות, והיד עוד נטויה. המגויסים יהיו זכאים גם הם לנזקים עקיפים, ולכן ההערכה היא שנגיע לכ-700 אלף תביעות על נזק עקיף. לא היינו במצב כזה מעולם. אנו מנסים לשלם כמה שיותר מהר. אבל כמות כוח האדם של רשות המיסים מוגבלת".

על המסים בישראל אמר אהרונוביץ' כי "אחרי משבר נוראי כמו ה-7 באוקטובר צריך לנקוט צעדים אמיצים, ובכלל זה גם רשות המסים. למרות שנוח להישאר במקום השמרני. אני השתדלתי להביא לכך שלא המיסוי יקבע לאן יילכו ההשקעות. בנדל"ן אנו רואים מקומות שהמיסוי נמוך, או פטור לגמרי, מה שעיוות את ההשקעות של ישראלים. אני חושב שבהחלט צריך לסגור עיוות זה. גם בשכירויות צריך לטפל, שההשקעה תהיה לא בגלל שיקולי מיסוי. אנו לא תומכים בהורדת המס על רווחי הון, כי מדובר בשיעורי מס סבירים התואמים מדינות אחרות בעולם".

עוד אמר אהרונוביץ' כי "בנושא ניכוי הוצאות הנפקה - נפעל להביא את זה במושב הבא של הכנסת. יש לכך משמעויות תקציביות, ואפשר שנעשה זאת באמצעות צו, וכך נוכל להכיר בהוצאות הנפקה בשנה בה הן הוצאו, כפי שהיה בין 2018-2020. אני מקווה שזה יקל ויתרום להנפקות נוספות".

עו"ד שי אהרונוביץ, ראש רשות המסים. עופר עמרם,
אהרונוביץ'. "מעולם לא חווינו דבר כזה"/עופר עמרם

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, התייחס לסוגיית הרחבת תקציב הביטחון לאור המלחמה. "אם ניכנס להיסטריה ונכנע ללחץ של מערכת הביטחון ומסגרת התקציב תיפרץ, מעבר לצורך החד-פעמי, יהיו לכך השלכות קשות גם בתחום המיסוי וגם בתחום הרווחה. אנו עלולים לחזור למה שמכונה 'העשור האבוד', בו קצב הצמיחה היה נמוך בחצי מהקצב הרגיל".

כמו כן, חשף פלטו בכנס תוצאות סקר מיוחד שערך האיגוד בקרב מנהלים בכירים בחברות הציבוריות בישראל. מהסקר עולה כי כ-60% מהנשאלים העריכו כי מצבת כוח האדם בחברה שלהם לא תשתנה עד סוף שנת 2024, או במילים אחרות - המלחמה לא צפויה לדעתם להרע או להיטיב את מצבת כוח האדם אצלם בחברה (יתר הנשאלים: 20% חושבים שבסוף השנה מספר העובדים אצלם בחברה יהיה גבוה יותר, ו-20% סברו כי מספר העובדים יהיה נמוך יותר).

כאשר נשאלו המנהלים מה לדעתם יהיו הכנסות החברה שלהם בשנת 2024, כ-42% סברו כי ההכנסות תהיינה דומות לשנת 2023, כ-34% סברו שההכנסות תהיינה גבוהות יותר וכ-24% בלבד סברו כי ההכנסות יהיו נמוכות יותר. גם כאן, נראה כי המנהלים סבורים כי המלחמה לא תשפיע מהותית על הכנסות החברה.

כאשר נדרשו להעריך מה תהיה הרווחיות בחברה שלהם בשנת 2024, כ-42% מהנשאלים סברו כי הרווחים יהיו דומים לשנת 2023, כ-32% חשבו שהרווחיות של החברה שלהם תהיה גבוהה יותר לעומת שנת 2023 ואילו וכ-25% חשבו שהרווחיות אצלם בחברה תהיה נמוכה לעומת שנת 2023.

ומתי ייערכו הבחירות לדעת המנהלים בחברות הציבוריות? כ-49% מהמנהלים שנשאלו סבורים שהבחירות הכלליות הבאות עתידות להיערך בשנת 2025; כ-31% סבורים שהן תתקיימנה עוד השנה ב-2024, כ-15% סבורים שהבחירות תתקיימנה בשנת 2026 וכ-5% חושבים שהבחירות תתקיימנה בשנת 2027 ואילך.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
עו"ד ענת פילצר-סומך ועו"ד מאיר לוין. עופר עמרם,
פילצר-סומך ומאיר לוין. "לא נתפשר על עצמאות שיקול הדעת של דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובמיוחד על רקע פוליטי"/עופר עמרם

עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, ראיינה בוועידה את עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), שאמר: "התחושה שעולה בשיחות עם קולגות, היא שבשטח אנו חווים קושי הולך וגדל ביכולת לגייס אנשים לשירות הציבורי. זה נכון למשרות הזוטרות וגם למשרות הבכירות. קשה גם לשמר עובדים טובים. בשורה התחתונה, יש כיום מערכות בשירות הציבורי שנפגעו ביכולת שלהם לתת שירות. היה ניסיון לפטר את יו"ר הדואר, ונושא זה היה מבחינתנו תיק עקרוני. לא נתפשר על עצמאות שיקול הדעת של דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובמיוחד על רקע פוליטי.

"חוק החברות הממשלתיות נחקק ב-1974, ומאז לא נדרשנו למקרה בו דרג מיניסטריאלי ביקש לפטר יו"ר דירקטוריון. העילה להעברה מכהונה, היא שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי. ואנחנו נדרשנו לצקת תוכן בעילה, והעמדה שגיבשנו היא עמדה שלא תאמה את עמדת השרים. שורה תחתונה - משרת דירקטור בחברה ממשלתית היא לא משרת אמון.


"כולנו צפינו במשפטנים בהאג, בשירות הציבורי זה היה רגע של זקיפות קומה מקצועית, והבנה כמה חשובים המקצועיות ושירות הציבורי שמגשים את המטרה שלו. למרות האתגרים, בסוף יש אתוס חזק, ודווקא כעת אני מקווה שיש אנשים שמרגישים את הבעירה להתגייס ולעזור, ולכן אני אופטימי. נבחרת הדירקטורים זה נושא שמעסיק אותנו הרבה שנים. חברה ממשלתית אחראית על אינטרסים ציבוריים מרכזיים. לכן, צריך לדאוג שנושאי המשרה בה יהיו הטובים ביותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully