"שוק הקריפטו מתעורר, וישראל נשארת מאחור", כך אומר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3 בישראל. לדבריו, שנאמרים כאשר ביטקוין מסיים עלייה של 55% מאז תחילת השנה ורגע לפני שנוגע בשיא כל הזמנים למטבע, רשות המסים והבנקים הישראלים יוצרים תמריץ שלילי שמבריח החוצה יזמים וחברות מהארץ דווקא בראלי החשוב ביותר שימשוך משקיעים וכאשר ישראל משוועת לעוד הכנסות ממסים.
בשיחה, הירשמן לא חסך ביקורת מרשות המסים, "פקידי שומה עדיין לא קיבלו הוראות ביצוע, מדיניות המס בישראל מתמרצת חברות לעזוב את המדינה. זו חתיכת טרגדיה, יש בעיה לחברות לשלם מיסים, בנקים לא מקבלים כספים שמקורם ממטבעות, ורשות המסים מסרבת לקבל כספים שלא מבנקים ישראליים", לדבריו.
על פי דוח של חברת KPMG, יש כיום בישראל 174 חברות, 3,800 עובדים וגויסו 1.85 מיליארד דולר בישראל.
לדברי הירשמן, "משקיעים זרים מופלים לרעה, עובדים ישלמו פי שתיים על האופציות וחברות לא יכולות לשלם מס הכנסה עבור ניכויי משכורות של העובדים שלהן.
"למה המצב הזה הוא טרגדיה? זאת טרגדיה בגלל שמדינת ישראל משתוקקת להכנסות ממסים, ובמקרה של תעשיית הקריפטו, באות חברות ואומרות, תתנו לנו אפשרות לשלם את המסים שאנחנו חייבות למדינה כי אם לא תתנו לנו אפשרות לשלם את המסים באמצעות כסף שהגיע ממטבעות קריפטו אנחנו ניאלץ להוציא את החברות שלנו מישראל, או יותר גרוע לגייס את העובדים שלנו מחוץ לישראל".
נסביר - חברות בתחום הקריפטו משתמשות במטבעות דיגיטליים במסגרת ההתנהלות היומיומית. כך למשל יכול להיות בגיוסי הון: כשחברות בתחום מגייסות הן יקבלו בדרך כלל מטבע דיגיטלי יציב (usdc או usdt) כהשקעה, ויתנו למשקיע אקוויטי וטוקנים של החברה. על מנת להפעיל את החברה ביום-יום, לשלם משכורות, שכירות, ספקים, מסים - הם יצטרכו להמיר את המטבע הזה לדולרים או שקלים, ולהעביר אותם למי שצריך לשלם לו.
חברות פיתוח או שנותנות שירות לתוכנות שונות יכולות גם לקבל תשלום עבור עבודות שונות במטבעות דיגיטליים אשר יצטרכו להמיר על מנת לשלם לעובדים, ספקים ולרשויות המס.
"מקור הכסף של החברות במטבעות דיגיטליים. וכאשר הבנקים פשוט מסרבים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, ורשות המיסים לא מוכנה לקבל תשלום שלא מבנקים ישראלים ברוב המכריע של המקרים, קשה מאוד לעבוד מישראל", מסביר הירשמן.
איך זה בא לידי ביטוי?
"זה קורה כי אותן חברות שואפות לציית לרגולציות הישראליות. אך נתקלות במחסום".
דוגמאות טובות הן פיירבלוקס (Fireblocks) וסטארקוור (Starkware), חברות יוניקורן ישראליות שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחום. פיירבלוקס למשל משמשת כיום כפתרון האבטחה הגדול ביותר בעולם בתחום הקריפטו.
"נניח שאני חברה שבונה את פתרון האבטחה הבא בתחום הסייבר בקריפטו, אני מעסיק עשרה עובדים, אני צריך מדי חודש לשלם להם, לשלם עבורם את המסים. אבל כשאני מנסה להעביר כסף בגלל שהבנקים לא נותנים לי להעביר את הכסף לבנק ישראלי, לעובדים שלי אני יכול להעביר אך ורק מבנק בחו"ל, אבל לרשות המסים הישראלית אני לא יכול להעביר כסף מבנק שהוא לא ישראלי, היא לא נותנת לי. גם כשרשות המסים הוציאה את הנוהל של מימוש מטבעות דיגיטליים ישירות מולה, זה לא נוגע לחברות, אלא אך ורק עבור יחידים, ואגב, גם הוא לא ממומש".
הירשמן טוען כי דווקא עכשיו,כשישראל במלחמה, יש צורך גדול לעוד הכנסות ממסים, עוד חברות חדשות שיהיו פעילות כאן, ועוד משרות. לכן השאלה המרכזית היא מדוע מתמרצת המדינה חברות לצאת ממנה?
"מי שתוקע את התהליכים, אלה לא רק הבנקים, אלא גם רשות המסים. מאחר ואם רשות המסים הייתה פותחת את האפשרות לשלם באופן ישיר, זה היה מטפל לנו בבעיה", הוסיף.
אך זו לא הסיבה היחידה לתמריצים השליליים לדברי הירשמן. לטענתו, זו גם העובדה שרשות המסים מפלה משקיעים זרים, וגם יוצרת מצב שעובדים בתחום, צריכים לשלם פעמיים על אופציות אותן הם מקבלים מהחברות שמעסיקות אותם.
למה זה קורה? בהייטק יש הטבת מס שקובעת תשלום של 25% מס בגין קבלת אופציות, על פי סעיף 102 לחוק. בתחום הקריפטו, העובדים מקבלים את האופציות שלהם בטוקנים (מטבעות דיגיטליים), האופציות נחשבות לכס שממוסה ב-50% באופן שמהווה פגיעה קשה בעובדים.
הירשמן מסביר כי "כשהפטור הזה נוסח, לא היו מטבעות דיגיטליים, הם פשוט לא היו קיימים. והיום, רשות המיסים לא מצליחה להתקדם עם הטכנולוגיה ולכן היא גובה לעובדים 50% מס, כפול ממה שגובים בכל ענף אחר בהייטק".
"אני רוצה להדגיש למה זה טרגדיה. תחום המטבעות הדיגיטליים עובד במחזוריות של פעם ב-4 שנים, כלומר שאחת לארבע שנים יש עליות גדולות ולאחר מכן יש ירידות, זאת אומרת שעכשיו אנחנו נמצאים בתחילתו של מחזור עליות, וזה השלב שבו משקיעי הון סיכון פותחים את הכיס ומבקשים להשקיע בחברות חדשות שיפתחו מוצרים חדשים. אנחנו מפספסים את הרכבת בעניין הזה כי במקום שאנחנו נבנה כאן את החברות הגדולות הבאות, הצוותים האלה אמנם נוצרים בישראל אך הם ישר יוצאים מכאן".
אז מה צריך לעשות כדי שהשוק פה ישתכלל?
לדברי הירשמן, מה שצריך לעשות כדי שהשוק פה באמת ישתכלל ויפתח תמריצים חיוביים הוא די פשוט: קודם כל רשות המיסים צריכה לאפשר קבלת כספים מחו"ל, ולא רק מבנקים ישראליים. וכאן יש את האתגר עם הבנקים עצמם.
דבר שני, יש לפתור את האפליה לרעה של משקיעים זרים בתחום הקריפטו, ודבר שלישי, לפתור את המצב שבו העובדים משלמים מיסוי כפול על האופציות שלהם, ברגע שיפתרו את שלושת הבעיות האלה, כל שאר הדברים ייפטרו מאליהם.
ובנימה אופטימית, איזה תהליכים אתה כן מזהה בישראל ומה היית רוצה לראות?
"חשוב להגיד שהחברות הישראליות המקומיות עשו מהלכים, רובן מוגדרות כנותני שירותים פיננסיים ומאפשרות להחזיק אצלם את הביטקוין. בנוסף, יש המון גיוסים בחברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיה בתחום. אנחנו רואים שכולן מגייסות עכשיו עובדים."
"בסופו של דבר, ככל שיש יותר עיסוק בתחום, יש יותר שחקנים שנכנסים, וזה מבורך. יש לנו גם משימת חקיקה שמטרתה היא ליצור מצב שנוצרת כניסה של גורמים זרים לשוק, אנחנו חושבים שככל שתהיה יותר תחרות, כך השירות ללקוח יהיה טוב יותר".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים פועלת באופן עקבי לספק סביבה רגולטורית ברורה ויציבה לענף הקריפטו, בתיאום עם הפיקוח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון. בהקשר זה, פרסמה הרשות בדצמבר האחרון נוהל להסדרת תהליך העבודה והבדיקות בקבלת וגביית כספי מסים הנובעים מפעילות של יחידים באמצעי תשלום מבוזר. במקביל, הוקמה לאחרונה ועדה בראשות מנהל רשות המסים לבחינת הרגולציה של הענף, אשר מקיימת דיונים עם גופים אחרים ועם נציגי הענף, ועבודתה תוביל לפרסום של החלטות ונהלים נוספים בחודשים הקרובים".