מיד אחרי פרוץ המלחמה החלו מחירי המזון לעלות. הקמעונאיות הסבירו את התייקרות ב"ביטול מבצעי החגים", אבל מאז הביטול ההוא, המחירים משתוללים. בסוף אוקטובר פרסם משרד הכלכלה תזכיר חוק, על פיו על מי שינצל את המצב ויעלה מחירים באופן לא הוגן, יוטל קנס של 138 אלף שקל. התזכיר התבסס על מודלים שונים בעולם שנוצרו עקב מצבי חירום, כמו אסונות טבע, מגפות ואירועים מלחמתיים, שנוצרו בגלל חשש שחלק מהסוחרים ינצלו את הנסיבות כדי לייקר מחירים.
בדיעבד, אם החוק היה עובר אז, אפשר היה אולי למנוע את ההתייקרויות הלא מוצדקות כלכלית ולא מוסריות חברתית, בעת שבה מאות אלפים במילואים, עשרות אלפים מפונים מבתיהם ואלפי עסקים עצמאיים נסגרים. ואולי גם את הצעדים המופרכים של משרד הכלכלה, בהם הרשימות והמדבקות השחורות, שלא הבהילו אף אחד.
מי שמנע את קידום החוק הזה, וחוק נוסף, דומה, שמקדמת ח"כ אורית פרקש מהמחנה הממלכתי, היה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. למה? עד לרגע זה לא ממש ברור.
סמוטריץ' לא השיב לפניותנו החוזרות בעניין, אחרי שבלם עוד ניסיון של ברקת להעביר את החוק, כחוק ממשלתי. האם מדובר, לתפיסתו, בהתערבות בשוק הפרטי? כמו החוק להגבלת היבואנים שהוציא מחוק ההסדרים, למרות שמטרתו לטפל במונופולים, או שסתם לא בא לו לפרגן לשר הכלכלה? לאלוהים פתרונים.
בכל מקרה, מתחת לאפו ועל חמתו, נסלל לו בשקט ציר עוקף סמוטריץ', שאמור להביא את החוק להצבעה בכנסת במהירות האפשרית. לוואלה נודע, שיו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, חבר לברקת, ויקיים היום דיון מהיר באותו החוק ממש, אלא שהפעם חתומים ביטן וחברי כנסת נוספים, ובסיומו יוכן לקריאה טרומית.
יו"ר הקואליציה, אופיר כ"ץ, נרתם גם הוא למאמץ, הצטרף ליוזמי החוק והבטיח שייתן לו פטור מחובת הנחה, דבר שיקצר משמעותית את ההליכים בדרך לאישורו הסופי. אישור החוק בוועדה, מותיר את סמוטריץ' מחוץ למשחק. ההתנגדות היחידה שיוכל להביע, תהיה בהצבעה נגדו בכנסת.
כבר בדיוני הוועדה בשבוע שעבר, רמז ביטן על מה שיקרה היום. הוא הזכיר שהפציר במדינה להקפיא מחירים בזמן המלחמה, אך במשרד האוצר התנגדו בגלל הפגיעה בתחרות. לאחר מכן ביקש שמשרד הכלכלה יחוקק חוק שיאפשר להטיל קנסות על מי שיעלה מחיר באופן לא סביר במלחמה, והאוצר התנגד גם לכך, ואמר שלדעתו צריך ללכת על הקפאת מחירים של מוצרי יסוד בתקופת המלחמה.
לפי הצעת החוק של ביטן את ברקת, בעת חירום בטחונית, אזרחית, באסונות טבע או אירוע חירום בריאותי, יש צורך בהתערבות רגולטורית שמטרתה למנוע העלאת מחירים משמעותית וחריגה ביחס למחיר המקובל, תוך ניצול המצב, על מנת להבטיח שהמוצר יהיה נגיש לכלל האוכלוסייה.
מחירו של המוצר יחושב כממוצע המחיר בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב החירום. על מי שייקר את המחירים באופן בלתי הוגן, יוטל קנס משולש מגובה התקרה הנהוגה.
לנוכח אוזלת היד של הממשלה, מול גל עליות המחירים שאינו פוסק גם אחרי הביוש הרגולטורי, חוק שיגביל את היצרנים והיבואנים בתקופת חירום הוא הכלי האחרון שיש בידיה כדי לנסות ולבלום את ההשתוללות. אבל גם הוא ידחה רק לתקופה מוגבלת בזמן את הצורך האקוטי בפתרון מערכתי ויסודי של פירוק המונופולים והגברת התחרות בשוק.