וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאופוריה לדכדוך: מה הסיכוי שנחזור להיות פליטים?

שלמה מעוז

8.3.2024 / 7:01

עד לפני כמה שנים רמת החיים בישראל זינקה בעקביות ועקפה מדינות מובילות בעולם. אבל אז הגיעו הקורונה, הפגנות ענק והמלחמה - והאופטימיות נעלמה. כעת נותר לקוות כי החיוניות של הישראלים בחזית ובעורף תתרחב גם להשקעות, בנייה וצמיחה

בווידאו: תיעודים משיגורי מיירטים לעבר המטח האחרון 04.03.24/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

העתיד היה ורוד, נעים ומבטיח בישראל, כך עד לפני מספר שנים. רמת החיים זינקה בשיעור חד של קרוב ל-9% בתוך חמש שנים עד 2022 למרות מהמורת הקורונה בשנת 2020. אשתקד נחתכה רמת החיים ב-2.8%, וכיום רמת החיים גבוהה רק ב-2.1% מבשנת 2019, היא השנה האחרונה לפני המכות שניחתו: מכת הקורונה, נגיף שגבה את חייהם של כ-13,000 ישראלים והטבח הקשה ביותר ביהודים מאז השואה, שהיה בשמחת תורה בשבעה באוקטובר 2023, ובו איבדו את חייהם באכזריות כ-1,200 ישראלים ושוהים בארץ.

עד למכות האמורות, צעירים בעשור השלישי והרביעי לחייהם כבר לא הבינו על מה הוריהם, סביהם ואבות אבותיהם, שנפטרו בגיל מוקדם יחסית, דיברו. על הסבל, העוני, עבודה מינימלית וזמנית, עבודות דחק, חיפוש מזור למחלות וכאבים בשל המצב, פליטות של יוצאי אירופה לאחר תום מלחמת העולם השנייה ופליטות והלם תרבותי של מהגרי ארצות האסלאם, הכל על רקע ההכרזה בתל-אביב על הקמת מדינת ישראל.

ההיסטוריה הזו של "לחם עבודה", צריף לגור בו, שירותי בריאות לא נאותים ולא מושגים, לא רלוונטית לעכשוויות הדיגיטלית, עכשוויות של רשתות חברתיות מלאות בתוכן ריק, מרחיק יכולות חשיבה בינוניות. הוורוד המפתה היה מבוסס על כך שמדינת ישראל הביאה לעלייה חדה ברמת החיים ללא הפסקה, בשיעור אדיר.

ישראל עקפה מדינות מפותחות רבות בהכנסה לנפש וברמת החיים, הישראלים ראו זאת בבהירות, יכלו להשוות בטיולים והנופשונים התכופים שלהם בחו"ל. הציבור הישראלי נאחז, מבחינתו בצדק, בהנאה רבה בעגל הזהב. בשנים האחרונות התגלו בקיעים בוורוד, בשנה האחרונה הוורוד הפך לאדום, כצבעו של הדם שנשפך בקרב היהודים בכל רחבי ארץ ישראל.

צעדת ערד- מצדה. צילום: עירית אשת מור, באדיבות המצולמים
צעדה בין ערד למצדה. עד למכות האחרונות שספגנו, צעירים בעשור השלישי והרביעי לחייהם כבר לא הבינו על איזה קשיים דיברו הוריהם וסביהם/באדיבות המצולמים, צילום: עירית אשת מור

העתיד לוט בערפל

המשברים בישראל הפכו תכופים בשנים האחרונות, אי הוודאות גדלה, העתיד לוט בערפל. זעזועים שאפיינו את ישראל מדי כמה שנים הפכו למשברים עם גלים קצרים יותר ויותר. לפתע, האדום אינו צבעה של השמש בשקיעה, אלא החשש כי יהודים יהיו חייבים לשוב ולנדוד, מאורעות ליל הבדולח והשואה עולים בשיח ביום יום. חשש כבד כי התנפצה האגדה שמצדה שנית לא תיפול, כפי שהובטח לציבור בנערותו בזמן שטיפס בשביל הנחש הפתלתל לפסגת מצדה.

מטבע הדברים, החשש מאי הוודאות ומהעתיד גורר עלייה בשיעור החיסכון, כך גם בישראל. בשנת 2019, עוד בתקופת החיים הטובים לפני הקורונה ואופוריית ההייטק שסלל נתיבים לליבותיהם של הישראלים, הציבור חסך נטו, או חיסכון נקי בשפת הכלכלנים, 216 מיליארד שקל, שיעור חיסכון של 19%, בין הגבוהים ביותר בעולם המערבי המפותח.

נגיף הקורונה בתחילת שנת 2020 גרם לתבהלה ולמעין מאסר בית, היקף החיסכון השנתי נטו עלה ל-321 מיליארד שקל, שהם 26.8%. לאחר מכן הייתה רגיעה במשך שנתיים מתוך תקווה שחזרנו לקו המגמה של החיים הטובים. עת העבים השחורים התפזרו ברקע, היקף החיסכון שב וירד בשנת 2021 ל-284 מיליארד שקל, שהם 22.5% מההכנסה הפנויה של הציבור. בשנת 2022 היקף החיסכון היה יציב על 282 מיליארד שקל שהם שיעור חיסכון נטו של 20.7%.

בתחילת 2023 החלו הפגנות אדירות, יסודיות, ממומנות, מתוכננות עם מיטב הפרסומאים היודעים נפש האדם וחולשותיו, וגררו את המשק הישראלי לכאוס. אי הוודאות המשקית והחברתית התלהטה. בעוד הציבור מנסה להבין מה המחלוקת בין "הפרושים" ו"הצדוקים", נטבחו תריסר מאות יהודים וישראלים במסיבת "נובה" וחיילים ובעוטף עזה ומאז עוד מאות חיילים בתמרונים להבסת חמאס וניסיונות לשחרור החטופים.

היקף החיסכון נטו של אזרחי ישראל נסק בשנת 2023 ל-370 מיליארד שקל, שיעור החיסכון עלה ל-24.7%. במחירים ריאליים היקף החיסכון בשנת 2023 היה גבוה ב-11.5% לעומת 2019, היא שנת הבסיס טרם החלו גלי אי הוודאות העכורים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
חנויות סגורות בגרנד קניון בחיפה בימי המלחמה בדרום. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
חנויות סגורות בזמן המלחמה. יבוא מוצרי צריכה ירד בשנת 2023 ב-9.3%/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

הציבור אובד עצות

הציבור אובד עצות מה עליו לעשות? חסר אונים על רקע המאבק בין פלגי האוכלוסייה ובהמשך מול חמאס וחיזבאללה. האוכלוסייה הישראלית גדלה בשנת 2023 ב-2.15%, השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות, בעוד החיסכון מזנק.

מה קרה? יבוא מוצרי צריכה ירד במונחי דולר בשנת 2023 ב-9.3%. יבוא תרופות בשנת 2023 לעם הדואב היה כמעט ללא שינוי, יבוא מזון ירד ב-4.2%, יבוא כלי בית ירד ב-15% ויבוא מוצרי הלבשה והנעלה צנח ב-18%. יבוא בני קיימא ירד ב-12%, יבוא כלי רכב ירד ב-2.5% ויבוא ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים ירד ב-19%, פגיעה קשה ביבואנים ובעלי החנויות שעל מכירותיהם פרנסתם. חוסכים, לא כן?

בינואר מגמת היבוא של מוצרי צריכה נמשכה, ירידה של 1.5% ביחס לדצמבר, בעיקר כלי בית וכן מוצרי הלבשה והנעלה. ביבוא תרופות כמעט אין ירידה, זקוקים למזור, ירידה של רק 0.2%, ברור, לא כן? יבוא רכב, גאוותו של כל ישראלי כלפי שכנו, ירד בינואר ב-3.4% לאחר ירידה של 4.5% בדצמבר 2023, ירידה של 5.2% בנובמבר, ירידה של 5.2% באוקטובר וירידה של 5.3% עוד בספטמבר לפני המלחמה. וכן ירידה של 4.7% בממוצע בחודש בשלושת החודשים יוני-אוגוסט 2023.

הדיכאון של הישראלים החל עוד לפני המלחמה בשיא העימות שהיה קרוב למלחמת אחים. הפגיעה במשק הייתה הן עבור יבואני הרכב והן לחברות הביטוח והן לאוצר המדינה, שיצא חסר. יש דכדוך וירידה בצריכה הפרטית. הכדאיות להשקעות במדינה השסועה תעלה רק אם יהיה אופק וכרגע לממשלה אין כסף לעזור בהשקעות. יבוא מוצרי השקעה ירד בשנת 2023 ב-6.3%, למעט אוניות ומטוסים שרשמו ירידה של 1.4%.

חמורה בעיקר הירידה ביבוא מכונות וציוד בשיעור של 4.3%. המהפך ביבוא מכונות וציוד, שכה חיוניים לצמיחת המשק, החל כבר בחצי השני של 2023 על רקע הפילוג של היושבים בארץ ישראל. מדי חודש מאוגוסט 2023 ועד ינואר השנה יורד יבוא מכונות וציוד בשיעור חודשי ממוצע של 1.7%, מה שאינו מבטיח עתיד טוב לישראל.

גם מצבם של הישראלים העוסקים בענפי התיירות והטיסות לחו"ל לא שפר בשנה האחרונה. מספר היוצאים לחו"ל החל לרדת, לפי נתונים מנוכי עונתיות כבר ביוני אשתקד, כך גם בדרך האוויר, עד להתרסקות בחודש אוקטובר בו נטבחו הישראלים ע"י חמאס. הפיצול בעם העכיר את מצבם של הישראלים שהחשק והרצון שלהם לצאת לחו"ל ירדו, כמו בשאר הפעילויות.

לינות הישראלים והתיירים ב"מלונות תיירות" אף הן נפגעו. לינות תיירים החלו לרדת כבר ביוני אשתקד, לינות הישראלים החלו לצנוח עם פרוץ המלחמה באוקטובר. בינואר השנה נרשמו 96,000 לינות תיירים לעומת 595,600 בינואר אשתקד, תיירים אין בנמצא, את מקומם תפסו פליטים ישראלים מאזורי הגבול המטווחים גם היום לאחר שרצועות הביטחון עברו לתוך מדינת ישראל.

מלונות תל אביב חוף הים חופשה מלון. ShutterStock
מלונות בתל אביב. בינואר השנה נרשמו 96,000 לינות תיירים לעומת 595,600 בינואר הקודם/ShutterStock

השכר דווקא עולה

כיצד הישראלים מפצים עצמם על עכירות מצב רוחם בשל המשך המלחמה? באמצעות קניות, לא בחו"ל, בישראל. הכסף בישראל נמצא כרגע בשפע, הממשלה מזרימה עשרות מיליארדי שקלים בחודש למימון המלחמה שחלקו מטבע הדברים זולג לידי הציבור שהפחית את הוצאותיו כמעט בכל התחומים. לא זו בלבד, רבים מהישראלים מקבלים שכר ממקומות העבודה, גם מאות אלפי המגויסים הזכאים בחוק לשיפוי מהביטוח הלאומי בגין ימי המילואים.

השכר הריאלי עלה בשנת 2023 בשיעור של 1.9%. השכר המשיך לעלות גם לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". השכר הממוצע בינואר השנה עמד על 13,185 שקל, עלייה של 5.9% לעומת ינואר אשתקד. שיעור האבטלה נמוך ונע בחודשים האחרונים סביב 3.1%-3.4%.

אם טסים פחות לחו"ל, השכר עולה, הממשלה מזרימה כסף, המדינה מפצה חלק מהעסקים, שיעור החיסכון אדיר והנפש מבקשת לפצות את עצמה, מה יעשו הישראלים? מגדילים בשיעור חד את ההוצאה שלהם בישראל עצמה באמצעות קניות, ועוד קניות. בהתחלה של מזון, חיוני, אחר כך בתי קפה אצל הפרלמנטים השכונתיים רק כדי לדון במצב, בהמשך מסעדות כדי להירגע, בהמשך מוצרים ושירותים אחרים ולבסוף זינוק בקניית הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.

בעוד שבכל שנת 2023 הייתה עלייה בשיעור של 1.4% בקניות ורכישות באמצעות כרטיסי אשראי, עתה עברנו להתמכרות לקניות כולל קניות אימפולסיביות, כולל החפצה של כל החסר ובעיקר למה שאיננו זקוקים לו.

בשלושת החודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024 קצב העלייה בשימוש בכרטיסי אשראי מבחינת היקף הקניות עמד בשיעור שנתי על 10.5%, מזה מזון ומשקאות עלייה בקצב של 8%. רכישות של תוכנה, מוצרי תקשורת, שירותי רפואה ותשלום עבור חשמל וגז רשמו עלייה בשיעור שנתי של 12.1% והמרב שקשור הכי הרבה לפיצוי הנפשי, עלייה בשיעור שנתי של 40% בקניות של בגדים, נעליים, מוצרי חשמל, מוצרי אלקטרוניקה, רהיטים, כולל הקניות בבתי כלבו.

לפי נתוני חברת שבא שעיקר פעילותה הוא בסליקה הכלל ארצית, בחודש פברואר ההוצאות באמצעות כרטיסי אשראי כבר היו גבוהות ב-9.4% לעומת פברואר אשתקד, 38.5 מיליארד שקל. רק ביום הבחירות הישראלים הוציאו כ-1.6 מיליארד שקל, מזה 133 מיליון שקל הוצאה במסעדות ביום הבחירות. הרכישות המקוונות היו בפברואר גבוהות ב-6% לעומת פברואר אשתקד.

הנתונים של הקניות והרכישות באמצעות כרטיסי אשראי אמנם מעלים את היקף התוצר, הצריכה הפרטית היא מרכיב חשוב בתוצר, כ-60%, אבל עלינו לזכור ששאר מרכיבי התוצר בעייתיים, מהשקעות במשק ועד הוצאות הממשלה לתשתיות. הבנייה למגורים נעצרה באין פועלי בניין רלוונטיים. היבוא בירידה כאמור בשל ירידה ברצון להשקיע או לצרוך תוצרת חוץ. נקודת האור, אולי היחידה כיום, היא העלייה בייצוא גם בחודשים נוראים אלה בינואר השנה. אמנם יצוא טכנולוגיה עילית, הוא ענף מוצרי הייטק, יורד, עוד לפני המלחמה.

בשאר הקטגוריות כמו טכנולוגיה מעורבת מסורתית יש עליה ביצוא. היצוא נוסק גם בימים אלה לאסיה, בעיקר לסין, לארה"ב בעודו מדדה ויורד ליבשת האתמול, שרובה כרגע במיתון, היא אירופה. לא נשאר אלא לקוות כי החיוניות של הישראלים בחזית ובעורף, שבאה לידי ביטוי בלחימה מקצועית וחכמה ברצועת עזה, מחד גיסא, וחידוש מסע הקניות מאידך גיסא, תתפשט לחיוניות להשקעות, בנייה וצמיחה לטובת נכדיהם של פליטים מוכים שהגיעו לחופי ישראל, ערב הכרזת העצמאות ה' אייר תש"ח ובמהלך שנות החמישים של המאה הקודמת. אולי האדום ידהה ויהפוך לוורוד, אולי?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully