אירועי השבעה באוקטובר גבו וגובים מחירים כבדים בכל תחומי חיינו, וזאת הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית.
ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה קשה, מורכבת ומצלקת, ואנו עדים במהלך החודשים האחרונים לזרם של סיפורי גבורה, חוכמה, עוצמה, אומץ ותושייה, של נשים רבות - מובילות, יוזמות ומעוררות השראה ותקווה. עם זאת, ועל אף חלקן של הנשים במלחמה, הן כלוחמות והן כמי שלוקחות חלק בפעולות אזרחיות, שולחן מקבלי ההחלטות מורכב בעיקר מדרג בכיר גברי.
כך לדוגמה, כל חברי קבינט המלחמה המצומצם הם גברים ובקבינט המדיני-ביטחוני חברה אישה אחת בלבד מתוך 14 חברים. גם במסיבות העיתונאים המתקיימות באופן תדיר בתקופת המלחמה, ניצבים בפני הציבור ראשי המערכת - "המבוגרים האחראיים" - ללא נציגות נשית. וכתמונת ראי, גם במגזר העסקי בישראל אנו ניצבים מול תמונה מגדרית עגומה. ככל שעולים במעלה ההיררכיה הניהולית שיעור הנשים פוחת, ובכלל זה בדירקטוריונים ובהנהלות של חברות ציבוריות.
למעשה, אירועי השבעה באוקטובר שמו זרקור על בעיה היסטורית ומתמשכת, של ייצוג חסר של נשים בתפקידי ניהול בכירים, והדגישו בפנינו את החשיבות בהגדלת הייצוג של נשים ביחס ראוי לחלקן באוכלוסייה. ייצוג נשי ראוי המאפשר לנשים ליטול חלק פעיל ומשמעותי בעיצוב עתיד טוב יותר למדינה, ובכלל זה לכלכלת המדינה, בדרך של שילוב מגוון רחב יותר של דעות, תפיסות וערכים, צפוי להביא להחלטות ראויות יותר, המתבססות על מגוון רחב של דעות.
נשים בשולחן מקבלי ההחלטות
אנו בדעה, כי היום יותר מתמיד ראוי ונכון שנשים יהיו בעלות ייצוג ראוי בשולחנות מקבלי ההחלטות. כיום, כשהחברה הישראלית מגויסת בכל תפארתה לכל הדרוש ללחימה, זה הזמן לחשבון נפש, לחשיבה מחדש ולהבנה והפנמה כי גיוון מגדרי (גם בדרג הבכיר במדינה), הכרחי בהיבט העסקי ובכלל, לצורך בניה של מדינה מפותחת יותר, כלכלה חזקה יותר, פורצת גבולות, וחברה מתוקנת שתאפשר עתיד טוב יותר לילדינו.
זאת ועוד, מחקרים רבים מצביעים על תרומתו של איזון מגדרי הולם ועל חשיבותו לעצמאות הדירקטוריון ולאיכות עבודתו, כמו גם לביצועי החברה. הקיום של שונות ומגוון דעות, האופייני בקבוצות מגוונות, מאפשר שבירה של קיבעון מחשבתי ("קונספציה") ויצירת נקודות מבט חדשות, ובכך מביא לתוצאות טובות יותר. ולראיה, נתוני השוק מצביעים על קשר ישיר בין גיוון מגדרי ושורת הרווח של חברות. מסקנות אלו אף היוו במדינות שונות בעולם בסיס לקביעת אמצעים לקידום איזון מגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. אינדיקציה לכך ניתן לקבל ממדד "אינדקס ישראל הנהגה נשית", אשר כולל מניות של חברות ישראליות שנסחרות בבורסה בישראל ואשר שיעור הייצוג הנשי בדירקטוריון שלהן אינו פוחת מרף של 35%.
לעניין זה יצוין, כי רשות ניירות ערך שואפת לכך כי עד לשנת 2028 נשים יהוו למעלה מ- 35% בהרכב הדירקטוריונים של לפחות מחצית מהתאגידים הבורסאיים. הדבר אף מתבטא בקולות הולכים וגוברים המעודדים פרסום של דו"ח אחריות תאגידית שנתי, הכולל, בין היתר, גילוי אודות ייצוג נשים בדירקטוריון, וכן במתן משקל שונה במדדי הבורסה השונים, לחברות עם ייצוג נשי הולם בדירקטוריון.
מה עם ייצוג מגדרי מינימלי?
על רקע זה, עולה השאלה מדוע לא קיימת חובה חוקית למספר מינימאלי של נשים בדירקטוריון? אומנם, חוק החברות (לרבות הוראות ממשל תאגידי מומלצות לעניין גיוון הרכב הדירקטוריון), מחייב ייצוג מגדרי מינימלי של אישה אחת לפחות בדירקטוריונים של תאגידים בורסאיים; אך זאת, רק בכפוף לתנאים שנקבעו, כאשר דרישה מינימלית זו אינה מושפעת כלל מהמספר הכולל של חברי הדירקטוריון.
בנוסף, במסגרת מדיניות הפיקוח על הבנקים לחיזוק היבטי התרומה לסביבה, לאחריות חברתית ולממשל תאגידי של המערכת הבנקאית, צוינה החשיבות הרבה שיש לערך השוויון המגדרי המשקף את הרכב האוכלוסייה והחברה.
לאור זאת, בחודש ינואר 2022 פרסם המפקח על הבנקים הוראה לפיה בהרכב הדירקטוריון יינתן ייצוג הולם לשני המינים, וכי לשם כך על הדירקטוריון של תאגיד בנקאי לקבוע מדיניות לשיעור הגיוון המגדרי בו, לרבות טווח זמן להשגת היעד ואבני הדרך. לעניין זה נקבע כי על התאגידים הבנקאיים להשיג את היעד שהוצב כאמור במדיניות, תוך שלוש שנים מיום אישור המדיניות.
תומכים בגידול הייצוג הנשי בדירקטוריון
אנו רואים אפוא כי גם המפקח על הבנקים נמנע מלדרוש מספר מינימאלי, ומטיל חובה זו על הדירקטוריון. יחד עם זאת, עמדת המפקח מובילה לכך שעד למחצית שנת 2025 צפויים שינויים בהרכבי הדירקטוריון של תאגידים בנקאיים, בדרך של שילוב נשים נוספות כדירקטוריות. בכך, נפתח חלון הזדמנויות עבור נשים המעוניינות לכהן כדירקטוריות בתאגידים בנקאיים. בנקודה זו ראוי להזכיר כי בשנים האחרונות מאמצים גופים מוסדיים מדיניות הצבעה באסיפות הכלליות התומכת בגידול שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריון.
לאור זאת, אנו עדים למגמת שיפור (אם כי אינה מספקת), לאורך השנים, בשיעורן של הנשים בדירקטוריונים של תאגידים בורסאיים ובכלל זה בתאגידים בנקאיים בישראל. כיום כ- 31% מחברי הדירקטוריון בחמשת הבנקים הגדולים בישראל הן נשים, לעומת כ-22%, בחודש מרץ 2021. התקווה היא כי גידול בשיעור הנשים מבין חברי הדירקטוריון בתאגידים הבנקאיים יגדיל בעתיד גם את הסיכוי למינויה של אישה כיו"ר דירקטוריון של תאגיד בנקאי (כיום בכל חמשת הבנקים הגדולים בישראל מכהן גבר כיו"ר דירקטוריון).
אנו אומנם רואים לאורך השנים מגמת שיפור בשיעורן של נשים בישראל בתפקידים בכירים במשק הישראלי, אבל חשוב לציין כי החברה הישראלית עדיין בתת ייצוג של נשים, וכי גם כיום, בשנת 2024, קיימים תחומים שקולן של הנשים כמעט ולא נשמע.
עו"ד דרורי ויצ'לבסקי היא שותפה במחלקת בנקאות במשרד וקסלר ברגמן ושות'. עו"ד צ'רצי הוא שותף במחלקת תאגידים ושוק ההון במשרד.