לרגל יום האשה 2024 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שורת נתונים על מצבן של נשים בישראל.
בסוף שנת 2023 חיו בישראל כ-4,949,800 נשים, מתוכן 31.3% בנות 17-0, 54.8% בנות 64-18
ו-13.9% בנות 65 ומעלה.
הנשים היהודיות נישאות בגיל ממוצע של 25.6 - גבוה ביחס למוסלמיות שנישאות בגיל 23.5, ונמוך ביחס לנוצריות שגיל חתונתן הממוצע הוא 27.6. 51,643 נשים נישאו בשנת 2022. 46,606 מהן (כ-90%) נישאו לראשונה. הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 25.1, בדומה ל-25.0 בשנת 2012.
נשים יולדות בגיל מבוגר יותר מבעבר כאשר בשנת 2022 גילן הממוצע של נשים בלידה עלה ל-30.7, גבוה בכשנה ושמונה חודשים מהגיל בשנת 2000. הגיל הממוצע של נשים בלידה הראשונה, גבוה בכשנתיים וחודש מהגיל בשנת 2000.
כ-177.2 אלף נשים ילדו בשנת 2022. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה הוא 2.89 ילדים, גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD - 1.58. נכון לשנת 2023, כ-1.20 מיליון נשים (35%) הן אימהות לילדים עד גיל 17, מתוכן 90% בזוגיות והיתר עומדות בראש משפחות חד-הוריות, בדומה לשנה הקודמת. אחוז הנשים הגרושות גבוה מאחוז הגברים הגרושים בכל קבוצות הגיל. מצב זה נובע בעיקר מהנטייה של הגברים להינשא לאחר גירושין יותר מהנשים.
נשים בישראל חיות יותר מגברים, זאת בדומה לנתון העולמי בנושא, כאשר בשנת 2022 תוחלת החיים של נשים עמדה על 84.8 שנים, לעומת 80.7 שנים אצל גברים. נשים סובלות חלק גדול יותר מחייהן מבעיות רפואיות: הן צפויות לחיות 79.7% משנות חייהן ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, בעוד אצל גברים עומד הנתון על 83.1% מחייהם.
משנת 2012 עד 2022, תוחלת החיים עלתה ב-1.2 שנים בקרב הנשים וב-0.8 שנים בקרב הגברים. שלוש שנות הקורונה - 2022-2020 גרמו לעצירה במגמת העלייה בתוחלת החיים, והפגיעה בגברים הייתה גדולה יותר.
נשים מובילות בתחומי הלימודים: שיעורי הנשירה בקרב בנות נמוכים יותר מהשיעורים בקרב בנים, והזכאות לתעודת בגרות מבין תלמידי י"ב עומד על 75.2% לעומת לעומת 65.9% ב-2022, בהתאמה.
כ-71.8% מתלמידות י"ב במסגרות החרדיות ניגשו לבחינת הבגרות ב-2022 לעומת 97.1% במסגרות הכלליות הכללי והדתיות-לאומיות. שיעור הזכאות לבגרות במגרות החרידות עמד על 24.1% בקרב הבנות (לעומת 5.9% בקרב הבנים), והיה נמוך מהשיעור במסגרות הכלליות (88.1%) והדתיות לאומיות (88.9%).
54.0% מהנשים שסיימו את לימודי התיכון בשנת תשע"ד, המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 35.6% בלבד מהגברים.
בשנת תשפ"ג (2022/23) אחוז הנשים בקרב כלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל עמד על 60.3%. שיעור הנשים באוניברסיטאות - 55.1%, במכללות האקדמיות - 60.4% ובמכללות האקדמיות לחינוך - 78.7%. בשנים 2022-2014 השתתפו בממוצע בכל שנה 1,158 חוקרות בעלות תואר שלישי ישראליות וזרות במחקרי פוסט-דוקטורט.
האוניברסיטה עם אחוז הנשים הגבוה ביותר הייתה אוניברסיטת חיפה (66.0%), ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בטכניון (41.8%). המכללה האקדמית עם אחוז הנשים הגבוה ביותר הייתה אחוה (91.2%), ואילו האחוז הנמוך ביותר היה ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון (30.1%).
בתחום המקצועי ובשיעורי התעסוקה והשכר נשים עדיין מפגרות אחרי גברים: שיעור התעסוקה של נשים בשנת 2023 עמד על 58.3%, לעומת 64.5% בקרב הגברים, כאשר 67.7% מכלל המועסקות עבדו בהיקף מלא בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-32.3% עבדו בהיקף חלקי בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע).
בשנים 2021-2015 פער השכר בין גברים ונשים שכירים גדל ב-2.2 נקודות האחוז, והפער בין גברים ונשים עצמאים גדל ב-4.5 נקודות האחוז.
בשנת 2021 ההכנסה של אישה עצמאית הייתה 53.9% מההכנסה (ברוטו) של גבר עצמאי, וההכנסה של אישה שכירה הייתה 66.1% ההכנסה (ברוטו) של גבר שכיר.
אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-79.6%. 80.9% בקרב אימהות לילד אחד, 81.5% בקרב אימהות ל-2 ילדים, 81.1% בקרב אימהות ל-3 ילדים ו-73.3% בקרב אימהות ל-4 ילדים או יותר. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות - 86.0%. שיעור התעסוקה של נשים נשואות הגיע ל-77.6%, לעומת 82.2% בקרב נשים חד-הוריות.
90.2% מהנשים המועסקות היו שכירות, לעומת 84.4% בקרב הגברים, כאשר בשנת 2023 היו בישראל כ-199 אלף נשים שעבדו כעצמאיות שהן 9.5% מכלל הנשים המועסקות. מכלל המנהלים חלקן של המנהלות הגיע בשנת 2023 ל-30.7%.
בתחום ההייטק הרווחי נשים הן עדיין מיעוט: כ-151 אלף נשים הועסקו בהייטק ב-2023, לעומת כ-290 אלף גברים: כלומר רק כשליש (34.3%) מכלל המועסקים בתחום זה.
יותר משליש מהנשים מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, מזכירות רפואיות, מזכירות, מנהלות משרדים, עובדות בתחומי כוח אדם וקריירה, קופאיות, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, עובדות מכוני יופי ועוזרות במשקי בית פרטיים. ברובם המוחלט של משלחי היד הללו, הנשים היו יותר מ-80% מהמועסקים.
השכר הממוצע החודשי של נשים בתפקידים בכירים של ניהול כללי בשנת 2020 עמד על 39,651 ש"ח, 88% משכרו של גבר בתפקיד בכיר (44,710 שקל). פער השכר הקטן ביותר בין מנכ"לים למנכ"ליות נמצא בגופים ציבוריים במערכת הבריאות (כ-3,000 שקל בחודש), ואילו פער השכר הגדול ביותר נמצא בחברות ממשלתיות (יותר כ-12,000 שקל בחודש).
נשים הן מיעוט גורף בכל הנודע למעבר על החוק ועמידה לדין פלילי: בשנת 2021 עמדו לדין פלילי 22.6 אלף תושבי ישראל, מתוכן 1,800 נשים בלבד שהן כ-8%. נראה כי מערכת המשפט חסה יותר על נשים: אחוזי ההרשעה בקרב נשים העומדות לדין היו נמוכים משמעותית מאחוזי ההרשעה בקרב גברים העומדים לדין - גם אצל מבוגרים (84.0% לעומת 90.9%, בהתאמה) ובמיוחד אצל קטינים (18.1% לעומת 46.4%, בהתאמה).