בנק ישראל מתריע כי גורמים עבריינים מתחזים לנציגי הבנק ומנסים לנקוט פעולות הונאה מתוך מטרה להוציא כספים מלקוחות במרמה. בנק נתקל בשורה של מקרים שבהם אך נשלחו מכתבים רשמיים כביכול מטעם בנק ישראל (ראו צילום מצורף).
לפי הבנק, מדובר בניסיונות הונאה שמכוונים לאוכלוסיות מוחלשות, ובעיקר קשישים. במסגרת ההתחזות, הגורם הפונה מבקש לבצע העברה כספית, בתואנה כי יש לוודא שהלקוח יוכל לעמוד בהחזרי ההלוואות.
בדוגמא המצורפת מטה, החברה מצרפת מכתב "מטעם" בנק ישראל המציג בקשה להעברה הכספית. ההתחזות נעשית בערוצי תקשורת מגוונים כגון שיחות טלפוניות, שליחת מסרונים ושליחת דואר אלקטרוני.
הבנק קורא לציבור להגביר ערנותו ולהימנע ממסירת פרטים אישיים וחסויים, ואף להגביר את המודעות בקרב האנשים המבוגרים בקרבתו. בנק ישראל, בנקים מסחריים וחברות כרטיסי האשראי לא יפנו לאזרחים בבקשה למסור פרטים אישיים וחסויים ופרטים פיננסיים הכוללים אמצעי אימות וזיהוי שנשלחו לפונה כגון מסרון המכיל קוד אישי.
במקרה ויש חשש לאירוע הונאה יש לפנות באופן מיידי למחלקת הביטחון של התאגיד הבנקאי או של בנק ישראל ולמשטרה.
בנק ישראל פרסם מספר דגשים שיסייעו לציבור להתמודד ולמנוע מקרי הונאה:
>>מסרו פרטי זיהוי אך ורק לאחר ביצוע שיחה חוזרת למוקד התאגיד הבנקאי למספר טלפון שמצאתם בעצמכם באתר הבנק.
>>אל תתחברו לחשבון הבנק מתוך מסרון או דוא"ל שאתם מקבלים.
>>בדקו את כתובת האתר שאתם מתחברים אליו (וודאו שמאוית כראוי), במיוחד כאשר מתחברים לאחר חיפוש הכתובת במנועי החיפוש.
>>אל תמסרו פרטי כרטיס אשראי או קוד זיהוי שנשלח אליכם בקישור שקיבלתם בהודעת מסרון או דוא"ל להשלמת פרטים. הבנק או חברת האשראי לא יבקשו את פרטי הקוד בשיחה טלפונית, שהלקוח לא יזם אותה.
>>טעיתם ואתם חוששים שמסרתם פרטים לגורם עוין? פנו באופן מיידי לתאגיד הבנקאי ודווחו על כך.
>>בצעו בדיקה תקופתית של הפעילות והתנועות בחשבונכם לצורך איתור תנועות חשודות או אי התאמות.
>>אם יש ספק - אין ספק ומוטב לא להיענות להודעה, לשיחה או ללחוץ על קישור לפני בדיקה מול הבנק או מול החברה הרלוונטיים.